שר התקשורת שלמה קרעי צפוי להגיש ביום ראשון הקרוב לאישור ועדת החקיקה הצעת חוק מקיפה שתחולל רפורמה דרמטית בשוק התקשורת המשודרת בישראל. הצעת החוק, המכונה "חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ה-2025", מבקשת להסדיר מחדש את כל תחום אספקת תוכני הצפייה והשמע, ולהתאים את הרגולציה למציאות הטכנולוגית המשתנה.
קרעי ערך אתמול מסיבת עיתונאים להצגת החוק החדש והתייחס לקשיים שעלולים לשבש את החוק ובמיוחד לאפשרות שוועדת הכלכלה לא תהיה הגוף שידון בו כפי שהוא מתכנן, אלא ועדה מיוחדת שתוקם לצורך כך. קרעי אמר שגם בעבר הוקמה ועדה מיוחדת כאשר מדובר בנושא כבד משקל וכך הוא מצפה שיקרה גם הפעם. "הרפורמה הזו מכוונת לכיס ולחופש של הצרכן הישראלי בטלוויזיה. היא תספק לו גישה פתוחה יותר ומגוון עשיר יותר, במחירים זולים יותר. מדובר במהפכה בשוק השידורים בישראל, שמחזירה את הכוח לציבור ופותחת בפניו מגוון אפשרויות, דעות ומחירים. אנו שואפים להוזיל את עלויות הצפייה, להרחיב את מגוון התכנים ולספק לצרכנים יותר חופש בבחירת התוכן שהם צורכים. השוק יהיה תחרותי, מגוון ושקוף יותר, וכל אזרח יוכל ליהנות מחוויית צפייה מותאמת אישית ועם עלויות נמוכות יותר".
מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי "אני שמח שלאחר שנים רבות של ציפייה לרפורמה אמיתית בשוק השידורים, בזכות עבודה מקצועית ומאומצת של צוות המשרד ובהובלת שר התקשורת – הצלחנו להביא לוועדת השרים חוק מקצועי, שוויוני המבוסס על סטנדרטים בינלאומיים. חוק שיסיר את אי הוודאות הרגולטורית, ויניח יסודות חזקים לשוק שידורים פתוח, תחרותי, מגוון וחדשני. זהו צעד משמעותי שמחזיר את השליטה לצרכן, מעודד תחרות ומקדם את היצירה המקומית".
מרגולציה מפוצלת למאסדר אחד
אחד החידושים המרכזיים בהצעת החוק הוא הקמת "הרשות לתקשורת משודרת" – גוף רגולטורי חדש שיחליף את מועצת הכבלים והלוויין ואת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הרשות החדשה תפקח על כלל הגופים המספקים תוכני צפייה ושמע לציבור בישראל, ללא תלות בטכנולוגיית ההפצה שלהם.
על פי המוצע בחוק, הרשות תהיה גוף עצמאי ובלתי תלוי, בעל יכולות מקצועיות ומיקוד בתחומי הכלכלה והתחרות. הרשות אף תחליף את הרשות השנייה בכל הנוגע לאסדרה ולפיקוח על תחום הרדיו, בהתאם לסמכויות הקיימות בחוק הרשות השנייה.
בראש הרשות יעמוד יושב ראש המועצה, שיכהן גם כמנהל הרשות. לצדו תפעל "המועצה לאסדרת תוכני צפייה-ושמע" – גוף מפקח שיכלול שבעה חברים, מהם ארבעה נציגי ציבור (ובהם יו"ר המועצה) ושלושה נציגי המדינה. המועצה תחליט על מדיניות הרשות ותפקח על ביצועה.
לשם הבטחת אי-תלותה של המועצה, נקבע כי חברי המועצה שהם נציגי ציבור ימונו על ידי השר בהמלצת ועדת איתור מקצועית. אחד החברים יהיה בעל כישורים משפטיים הנדרשים למינוי שופט בית משפט שלום. בחברי המועצה יהיו לפחות שלוש נשים וחבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית.
משטר הרישוי מתחלף במשטר רישום
הצעת החוק מבקשת לשנות באופן דרמטי את משטר הרישוי הנוכחי, שמחייב קבלת רישיון לשידור, ולעבור למשטר רישום. לפי ההצעה, ספקי תכנים ישראליים שהכנסתם השנתית מאספקת תכנים בישראל עולה על 40 מיליון שקלים חדשים, יחויבו ברישום במרשם ספקי התכנים שתנהל הרשות.
במקביל, תוקם מערכת רישום נפרדת למי שמספק תוכניות חדשות. ספק חדשות שמעסיק חמישה עיתונאים לפחות (בעלי תעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית), מספק תוכניות חדשות בהיקף של 60 דקות ביום לפחות, והוצאותיו השנתיות בשל עיסוקו בחדשות עולות על שני מיליון שקלים, יידרש להירשם במרשם ספקי החדשות.
הצעת החוק אף מתייחסת לספקי תכנים בין-לאומיים, כדוגמת נטפליקס ודיסני+, שיידרשו לעמוד בחובות דומות אם הכנסתם מאספקת תכנים בישראל תעלה על 40 מיליון שקלים בשנה.
רפורמה בתחום החדשות
הצעת החוק מכילה מהפכה של ממש בתחום החדשות. כיום, קיימת הפרדה ברורה בין גופי השידור השונים בכל הנוגע לשידורי חדשות – ערוצי הברודקאסט חייבים בשידורי חדשות, ואילו על הפלטפורמות המסורתיות (HOT ו-YES) נאסר לספק תוכני חדשות. ההצעה מבטלת את האיסורים הללו ומתירה לכל ספק תכנים רשום לספק תוכני חדשות.
עם זאת, החוק קובע מנגנוני שקיפות ופיקוח על ספקי החדשות. כך למשל, ספק חדשות רשום יחויב להגיש למועצה, מדי שנה, דוח המפרט את כל בעלי העניין בו וכן תאגידים שהוא בעל עניין בהם. הרשות תפרסם את המידע באתר האינטרנט שלה, וספק החדשות יחויב לפרסם את המידע גם באתר האינטרנט שלו.
נוסף על כך, ספק חדשות יחויב לאמץ תקנון אתיקה שיעסוק, בין השאר, במניעת ניגוד עניינים, בגילוי נאות הנדרש מטעם מגישים, פרשנים ועיתונאים, במניעת הטעיה בדיווח חדשותי, בפרסום תיקוני טעויות והתנצלויות, ובביטוי מאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
כדי להבטיח נגישות לציבור, החוק מחייב ספקי תכנים רשומים המתקשרים עם מנויים לספק לכל מנוייהם את ערוצי ספקי החדשות הרשומים שביקשו זאת, וזאת ללא תשלום נוסף. התכנים יסופקו בזמן אמת, במסגרת ערוץ, ויכללו את כלל התכנים של ספק החדשות.
הגנה על היצירה הישראלית והפקות מקור
אחד הנושאים המרכזיים בהצעת החוק הוא חובת ההשקעה בהפקות מקומיות. לפי ההצעה, ספקי תכנים רשומים יחויבו להשקיע בכל שנת כספים סכום כספי השווה ל-6.5% מהכנסתם השנתית האחרונה לפחות, במימון, בהפקה או ברכישה של הפקות מקומיות מסוגה עילית. מתוך סכום זה, 10% לפחות יושקעו בתוכניות תעודה.
החוק מגדיר "הפקה מקומית" כתוכן צפייה-ושמע שהופק בין השאר לצורך אספקתו בישראל, כאשר 51% לפחות מאנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתו, ביצירתו ובביצועו הם תושבי קבע בישראל, ועיקר התוכן הוא בעברית, בערבית, ברוסית או באמהרית.
"סוגה עילית" מוגדרת בחוק כהפקה מקומית שהיא תוכנית תעודה או תוכנית דרמה, לרבות תוכנית דרמה המיועדת לילדים, לבני נוער או לגיל הרך.
כדי לעודד יוצרים חדשים, החוק קובע כי הפקה מקומית שהבמאי, התסריטאי או המפיק שלה הוא יוצר ישראלי חדש (שלא מילא תפקיד כאמור בהפקה מקומית בחמש השנים האחרונות), תזכה ל"בונוס" של 10% בחישוב היקף ההשקעה.
ההצעה קובעת תקופת מעבר, שבה שיעורי ההשקעה בהפקות מקומיות יותאמו באופן הדרגתי לספקי התכנים השונים, על פי המצב שחל עליהם ערב תחילת החוק. כך, ספקי תכנים שחלה עליהם חובת השקעה גבוהה יותר לפי חוק הרשות השנייה (כגון קשת ורשת), יראו הפחתה הדרגתית מ-15% ב-2026 עד 6.5% ב-2032. לעומתם, ספקי תכנים שחלה עליהם חובה נמוכה יותר לפי חוק התקשורת (כגון HOT ו-YES), יראו העלאה הדרגתית מ-4% ב-2026 עד 6.5% ב-2032.
מהפכה בתחום הספורט
הצעת החוק מייחדת פרק שלם לאסדרת תוכני הספורט, בשל השפעתם הדרמטית על התחרות בשוק התקשורת. החוק מבחין בין שני סוגים של אירועי ספורט: אירועי ספורט בעלי "חשיבות מסחרית" ואירועי ספורט בעלי "חשיבות ציבורית".
ספק תכנים רשום המספק תוכני ספורט של מפעל ספורט בעל חשיבות מסחרית יחויב להציע את הזכויות לביצוע פעולות בתכנים אלה לכל ספק תכנים רשום אחר המבקש לספק את התכנים האמורים בישראל, כך שלספק הרוכש יהיו אותן זכויות בתכנים כפי שניתנו למוכר.
המועצה תקבע כי מפעל ספורט הוא בעל חשיבות מסחרית לאחר שנוכחה כי, בשל מאפייני הצפייה בתכני הספורט שלו, התחרות בין ספקי התכנים צפויה להיפגע אם הוא יסופק באופן בלעדי על ידי ספק תכנים מסוים, או באופן המפלה בין ספקי תכנים שונים.
בנוסף, המועצה רשאית לקבוע כי מפעל ספורט שמתקיימים לגביו תנאים מסוימים, ואשר סברה כי יש עניין ציבורי באספקת תכני צפייה-ושמע שלו בישראל, הוא אירוע ספורט בעל חשיבות ציבורית. התנאים לכך כוללים חשיבות תרבותית או לאומית מיוחדת, עניין מיוחד בקרב הציבור הרחב בישראל, מעורבות של נבחרת לאומית ישראלית או ספורטאי ישראלי, או צפייה נרחבת בעבר באירוע זה.
לגבי אירועים בעלי חשיבות ציבורית, החוק קובע כי אסור לספק תכנים לדרוש תשלום נוסף עבור אספקה בישראל של תוכני צפייה-ושמע של אירוע כזה, אלא אם כן תכנים אלה מסופקים בישראל באמצעות היישומון שתפעיל הרשות.
עידן פלוס ביישומון ממשלתי לתכני צפייה-ושמע
החוק מציג חידוש נוסף: הקמת יישומון (אפליקציה) ממשלתי לאספקת תכנים מסוימים בחינם לציבור בישראל. הרשות תפעיל את היישומון, והצפייה בתוכני צפייה-ושמע באמצעותו תתאפשר לכלל הציבור ללא תשלום.
היישומון יספק את תוכני הצפייה-ושמע של ספקי חדשות רשומים, של ערוץ הכנסת, של ערוצי הטלוויזיה של תאגיד השידור הישראלי, ושל אירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית.
עם זאת, החוק מבהיר כי הרשות לא תספק באמצעות היישומון תוכני צפייה-ושמע של ספק חדשות רשום הגובה תשלום ייעודי מהציבור עבור צפייה בתכניו בזמן אמת.
הנגשת השידורים לאנשים עם מוגבלויות
הצעת החוק מתייחסת גם לנושא הנגשת השידורים לאנשים עם מוגבלויות. היא קובעת כי תוכן צפייה-ושמע שמספק גורם המספק תכני צפייה-ושמע יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות. שר המשפטים, בהסכמת שר התקשורת, יקבע בתקנות את הוראות הנגישות.
ההוראות יעסקו, בין היתר, בליווי תוכן צפייה-ושמע בכתוביות, בתרגום לשפת סימנים, בשפה פשוטה, בתיאור קולי, וכן בליווי תוכן צפייה-ושמע והודעות בעת מצב חירום.
הפצת הערוצים הציבוריים
חלק נוסף בהצעת החוק עוסק בהפצת תוכני צפייה-ושמע של תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת. החוק קובע כי תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת יציעו את תוכני הצפייה-ושמע שלהם לכל ספק תכנים רשום המתקשר עם מנויים, ללא תמורה, להעברה במתכונת של ערוץ.
במקביל, ספק תכנים רשום המתקשר עם מנויים יחויב לספק בישראל את ערוץ הכנסת ואת ערוצי תאגיד השידור הישראלי בדרך של העברה מלאה, בזמן אמיתי, במתכונת ההעברה הנהוגה בערוצים אלה, ללא כל קטיעה, עריכה או שינוי של התכנים המועברים בהם, לרבות הוספת מסר פרסומי.
ספק התכנים הרשום לא יורשה לגבות ממנוי תשלום כלשהו בעד אספקת התכנים של ערוץ הכנסת או של תאגיד השידור הישראלי.
סמכויות פיקוח ואכיפה
החוק מעניק למועצה סמכויות נרחבות בתחום הפיקוח והאכיפה. בין היתר, היא תהיה רשאית להטיל עיצומים כספיים על מפרי הוראות החוק, להתרות במפרים, ולדרוש מהם התחייבות להימנע מהפרה בעתיד, בליווי הפקדת עירבון כספי.
המועצה אף מוסמכת לבטל רישום במרשם של ספק רשום או להתלותו, אם הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב או מטעה, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לרישום, או אם הגורם הרשום הפר הפרה מהותית של הוראה מהוראות החוק.
בנוסף, החוק מקנה למועצה סמכויות להתערב במקרים של פגיעה בתחרות. כך, אם מצאה המועצה כי ספק תכנים רשום גדול פועל באופן העלול לפגוע מהותית בתחרות בתחום אספקת תכנים, היא רשאית להורות לו בדבר פעולות שעליו לנקוט, או להימנע מלנקוט, כדי למנוע או לצמצם את הפגיעה.
מבנה הרגולציה החדש והמעבר בין המשטרים
הצעת החוק קובעת תקופת מעבר הדרגתית בת כשנתיים מיום פרסום החוק ועד לכניסתו המלאה לתוקף. במהלך תקופה זו תוקם הרשות החדשה ותושלם היערכותה למילוי תפקידיה, כאשר חלק מההוראות ייכנסו לתוקף באופן מדורג.
ביום תחילת החוק תתפרק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ותחדל להיות אישיות משפטית. נכסיה יעברו לרשות החדשה, והיא תהיה אחראית לפירעון חובותיה, ככל שנותרו.
החוק אף קובע הוראות מעבר לעניין רישום ספקי תכנים וספקי חדשות. כך, מי שערב יום התחילה היה בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין, ייחשב כמי שנרשם במרשם ספקי התכנים. בדומה, מי שהיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ושידר שידורי חדשות, ייחשב כמי שנרשם במרשם ספקי החדשות.
מינוי יושב ראש למועצה החדשה
תהליך המינוי של יושב ראש המועצה החדשה יהיה מורכב. על פי הצעת החוק, תמונה ועדת איתור מקצועית שתפקידה יהיה לאתר ולהציע לשר מועמדים ראויים למועצה, ובכללם את יושב הראש.
ועדת האיתור תהיה בת חמישה חברים: המנהל הכללי של משרד התקשורת (שיהיה היושב ראש), מנהל רשות האסדרה או נציגו, הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר או נציגו, הממונה על התחרות או נציגו, ואיש אקדמיה שייבחר בידי ראשי החוגים לתקשורת במוסדות להשכלה גבוהה.
יושב ראש המועצה יידרש להיות בעל תואר אקדמי וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מהתחומים הבאים, או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים מהם: תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי, או תפקיד ניהולי בכיר בארגון משמעותי, בעל מעמד בתחום התקשורת.
ביטול ההגבלות על פרסומות
אחד השינויים המרכזיים בהצעת החוק הוא ביטול האיסורים הקיימים כיום על הפלטפורמות המסורתיות (כמו HOT ו-YES) בכל הנוגע לשידור פרסומות. סעיף 70 להצעת החוק עוסק בתקנון האתיקה שיידרשו ספקים רשומים לאמץ, וקובע במפורש כי התקנון יכלול, בין היתר, התייחסות ל"אתיקה במסר פרסומי".
בחוק הנוכחי קיימת הפרדה ברורה בין מודלים עסקיים: ערוצי הברודקאסט (כמו קשת ורשת) מתבססים על הכנסות מפרסום, בעוד הפלטפורמות המסורתיות מתבססות על הכנסות מדמי מנוי בלבד. בהצעת החוק החדשה נכתב במפורש: "מוצע להסיר את ההגבלות הקיימות היום על המודלים הכלכליים בשוק תכני הצפייה-ושמע, ולהתיר חלק מהאיסורים הקיימים לעניין בעלויות צולבות, וזאת על מנת לאפשר מודלים משולבים וגמישים של אספקת תכני צפייה-ושמע בהתאם למגמות בעולם. כך מוצע לבטל את האיסורים החלים על הפלטפורמות המסורתיות בכל הנוגע לשידור פרסומות ואספקת תוכנית חדשות".
המשמעות היא שלפי ההצעה, פלטפורמות כמו HOT ו-YES יוכלו להציע מודלים עסקיים המשלבים הכנסות ממנויים והכנסות מפרסום, בדומה למודלים הקיימים בשירותי סטרימינג בינלאומיים כמו Netflix, Disney+ או Amazon Prime, שכבר מציעים מסלולים מוזלים הכוללים פרסומות.
גמישות במודלים של חבילות התוכן
בנוסף, הצעת החוק מאפשרת גמישות רבה יותר בהרכבת חבילות ומאגרי תוכן. בסעיפים הנוגעים לסמכויות המועצה למניעת פגיעה בתחרות (סעיף 87), נקבע כי המועצה מוסמכת להורות בדבר "פעולות שעליו לנקוט, או להמנע מלנקוט, כדי למנוע או לצמצם את הפגיעה" בתחרות.
ספציפית, בסעיף 87(א) מופיעה ההתייחסות הבאה: "התנייה של אספקת תוכן צפייה-ושמע באספקת תוכן או קבלת כל שירות אחר על ידו, ובכלל זה רשאית היא להורות לו על הפרדת התשלום בעד תוכני צפייה ושמע של מפעל ספורט מסוים או בעד תוכני צפייה ושמע של חדשות, או בעד מקבץ תוכני צפייה-ושמע הכולל אחד מהם, משאר תוכני הצפייה-ושמע שאותם הוא מספק".
משמעות הדבר היא שלמועצה יהיו סמכויות להתערב במקרים של "חבילות קשירה" אם אלה פוגעות בתחרות, ובפרט לגבי תכני ספורט וחדשות שנתפסים כבעלי ערך מיוחד לצרכנים. עם זאת, ההתייחסות היא בעיקר לפגיעה בתחרות, ולא לחובה גורפת לפרק חבילות.
פורום הערוצים הישראלים – כאן 11, קשת 12 ורשת 13 פירסם הצהרת חירום משותפת, בעקבות פרסום ה״רפורמה״ של שר התקשורת, שלמה קרעי, שתובא להצבעה בכנסת בחטף כבר במושב הנוכחי. “הרגע ממנו הזהרנו – הגיע. ביום ראשון הקרוב מתכוונים ראש הממשלה, נתניהו ושר התקשורת, קרעי, להעביר מהלך חקיקה מהיר שמטרתו השתלטות על התקשורת בישראל״.
"בעטיפה של מילים מכובסות וסיסמאות ריקות מגיעה תוכנית ההשתלטות של קרעי על התקשורת החופשית והיא מורכבת משורה של מרכיבים מסוכנים: ביטול השידור הציבורי (גלי צה”ל ותאגיד השידור כאן), חקיקה שמעניקה לממשלה שליטה פוליטית, סנקציות וקנסות במטרה להרתיע מביקורת, או להביא לסגירת כלי תקשורת חוקרים. התכנית תקודם במקביל לחקיקה פרטית, שכבר יצאה לדרך בכנסת, ובראשה חוק הרייטינג, חוק דרקוני שמבקש לערער את היסוד הכלכלי של הטלוויזיה החופשית ולהעבירה לשליטה פוליטית תוך התערבות בוטה ובמטרה להטות את נתוני האמת, ושורת חוקים נגד תאגיד השידור הישראלי".
"אנו קוראים לשומרי הסף – משרד האוצר, משרד המשפטים וכל הגורמים המעורבים – לעמוד כחומה בצורה ולעצור את המהלך המסוכן שמאיים לרסק את יסודות התקשורת החופשית ולפגוע בדמוקרטיה בישראל".
