ישראל בנתה אקוסיסטם קוונטי – עכשיו היא צריכה להוכיח שיש לו שוק
דוח חדש של רשות החדשנות ו-C4IR Israel מציג זינוק במספר החברות, בגיוסים ובכוח האדם מאז 2019. לצד ההישגים, הוא מזהיר: ישראל עדיין צריכה לייצר שימושים אזרחיים, להבטיח רכיבי ליבה מחו"ל ולהקים מינהלת לאומית שתוביל את התחום
חברות הקוונטים הישראליות גייסו קרוב ל-500 מיליון דולר במהלך 2025, וסך ההון הפרטי שגויס בענף חצה עד סוף אותה שנה את רף מיליארד הדולר. כך עולה מדוח חדש של רשות החדשנות ו-C4IR Israel, הסוקר את התפתחות תעשיית הקוונטים בישראל מאז השקת התוכנית הלאומית ב-2019.
מספר החברות הפעילות בתחום גדל מכחמש ב-2019 ללפחות 23 ב-2025, ומספר העובדים בהן עלה מכ-50 לכ-1,000. הנתונים האלה מציגים הצלחה ניכרת בבניית תשתית מחקרית ותעשייתית בתוך זמן קצר. אלא שהדוח עצמו מבהיר כי הקמת חברות, גיוס הון ובניית מעבדות אינם סוף הדרך: האתגר האמיתי הוא להפוך את היכולות הטכנולוגיות למוצרים, לשירותים ולשימושים נרחבים במשק.
המסמך אינו מסתפק במיפוי ישראלי. הוא מציג את ישראל כמקרה בוחן דרך תשעת הנושאים של “מפת הדרכים לכלכלה הקוונטית” של הפורום הכלכלי העולמי. המסר שמבקשים מחבריו להעביר הוא שמדינה קטנה יכולה לבנות יתרון בקוונטים באמצעות שילוב של מחקר אקדמי, מדיניות ציבורית גמישה, תעשייה, הון פרטי ומערכת ביטחון שמסוגלת להגדיר צרכים טכנולוגיים.
עם זאת, הדוח מגדיר עצמו כמסמך מדיניות המבוסס על מקורות פומביים, נתונים מוסדיים ותשומות של מומחים נבחרים. הוא אינו מתיימר להיות הערכה עצמאית ומקיפה של שוק הקוונטים הישראלי.
הגיוסים גדלו, התשתיות הורחבו
לפי חישוב המופיע בדוח, על כל דולר של השקעה ממשלתית בתוכנית גויסו 2.71 דולרים של הון פרטי לחברות קוונטים ישראליות – כ-1.08 מיליארד דולר במימון פרטי מול כ-400 מיליון דולר בהשקעה ממשלתית. מדובר ביחס גבוה בהשוואה הבינלאומית המוצגת בדוח, אך גם כאן נדרשת זהירות: ההשוואה מבוססת על מקורות ועל הגדרות שונות של השקעות, ואינה מוכיחה קשר סיבתי ישיר בין כל דולר ציבורי לדולר פרטי שנכנס לשוק.
תוכנית הקוונטים הלאומית הראשונה פעלה בשנים 2019-2025 באמצעות ות"ת, רשות החדשנות, מפא"ת, משרד המדע ומשרד האוצר. לפי הדוח, היא סייעה להקמת עשרות מעבדות, לגיוס חוקרים צעירים ולהרחבת תשתיות לאומיות.
אחת התשתיות הבולטות היא מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי – IQCC – הפועל באוניברסיטת תל אביב ומופעל בידי Quantum Machines. המרכז מאפשר לחוקרים ולחברות להתנסות בכמה סוגי מערכות קוונטיות, לבחון אלגוריתמים ולהכשיר כוח אדם. הדוח מתייחס גם לשדרוג מתוכנן למעבד-על מוליך בעל 49 קיוביטים, אך מדובר ביכולת עתידית ולא במערכת שכבר פועלת.
החוזקה הישראלית בולטת, לפי הדוח, בעיקר בתוכנה, מערכות בקרה ותזמור של מחשבים קוונטיים, לצד הפחתת שגיאות, סייבר וקריפטוגרפיה פוסט-קוונטית. בין החברות המוזכרות בו נמצאות Quantum Machines, Classiq, QuamCore, Quantum Art, Quantum Source, Qedma, Quantimize, AccuBeat ו-QuantLR.
במונחי השקעות פרטיות מצטברות, הדוח מציב את ישראל במקום הרביעי בעולם, אחרי ארה"ב, בריטניה וקנדה. הוא גם מצטט הערכה של קונסורציום מחקר תעשייתי אירופי, שלפיה תל אביב דורגה כמרכז הקוונטים השישי בחשיבותו בעולם. אלה נתונים שהדוח מייחס למקורות חיצוניים, ולא דירוג רשמי או בדיקה עצמאית של רשות החדשנות.
ביטחון וחישה לפני שימושים אזרחיים
התחום שבו הדוח מזהה שימושים מעשיים יותר הוא החישה הקוונטית, בעיקר בצרכים ביטחוניים ותשתיתיים. הטכנולוגיות הנבחנות כוללות ניווט ללא GPS, מדידות תזמון מדויקות, מיפוי תת-קרקעי, ניטור תת-ימי ואיתור בסביבות שבהן הראות או הקליטה מוגבלות.
הדוח מציג את קונסורציום החישה הקוונטית, שבו השתתפו בין היתר AccuBeat, רפאל, IAI/אלתא, OPSYS Technologies וקבוצות מחקר מהאקדמיה, כדוגמה לחיבור בין פיזיקה בסיסית, הנדסת רכיבים וצורכי ביטחון ותעשייה. לפי הדוח, הקונסורציום קידם פיתוח של אבטיפוסים בתחומי מגנטומטריה, גרבימטריה ותזמון מדויק, לצד הכשרת עובדים והקמת תשתיות בדיקה.
מנגד, תחומי הבריאות, הפיננסים, האנרגיה והלוגיסטיקה עדיין אינם מציגים שימושים קוונטיים רחבי היקף עם החזר השקעה מוכח. הדוח מצביע על מחסור בפיילוטים, באלגוריתמים ייעודיים ובסביבות ניסוי שיחברו בין חברות הקוונטים למשתמשים גדולים במשק.
הפערים כוללים גם מחסור במהנדסים ובחוקרים, תחרות בינלאומית על טאלנטים ותלות ברכיבים ובציוד מחו"ל, בהם פוטוניקה, מערכות קריוגניות, חומרים מתקדמים וכלי ייצור. בתחום הסייבר, הדוח קובע כי לישראל בסיס חזק במעבר להצפנה פוסט-קוונטית, אך מסגרת לאומית סדורה להגנת תשתיות קריטיות מפני איום קוונטי עדיין נמצאת בפיתוח.
הוועדה הלאומית המליצה על שלב שני בתוכנית הקוונטים לשנים 2027-2031, אך מדובר בהמלצות ולא בתוכנית ממשלתית מאושרת או בתקציב שכבר הוקצה. בין ההמלצות: הרחבת הכשרת כוח האדם, חיזוק יכולות בפוטוניקה ובקריוגניקה, עידוד פיילוטים בתעשייה ובממשלה והקמת מינהלת לאומית ייעודית.
ההמלצה האחרונה היא אולי החשובה ביותר. הדוח מזהה חולשה מבנית בתוכנית הראשונה: כמה גופים ממשלתיים מימנו וקידמו פעילות, אך לא היה גורם אחד שנשא באחריות תפעולית כוללת – מביצוע ומדידה, דרך קשרים בינלאומיים ותקינה, ועד פיתוח ביקוש במשק. ללא גורם כזה, חוששים מחברי הדוח, ישראל עלולה להצטיין ביצירת טכנולוגיה אך להתקשות בהפיכתה ליתרון כלכלי מתמשך.
המסקנה העולה מהדוח היא שישראל כבר בנתה בסיס משמעותי בקוונטים. השלב הבא אינו עוד גיוס או עוד מעבדה, אלא תרגום הידע והיכולות לשימושים ממשיים, תוך שמירה על יכולות אסטרטגיות בתחומים שבהם תלות מוחלטת בחו"ל עלולה להפוך לחולשה.
