AT&T רוכשת ספקטרום מ-EchoStar: שאלת מספר המפעילים חוזרת לשולחן

עסקת הענק בארה"ב, כישלון מודל ה-Open RAN והשלכות אפשריות על ישראל

העסקה שממחישה את גבולות השוק האמריקאי

AT&T הודיעה כי תרכוש מ-EchoStar כ-30MHz בתדר 3.45GHz ועוד כ-20MHz בתדר 600MHz, תמורת כ-23 מיליארד דולר. העסקה מכסה יותר מ-400 שווקים ותאפשר ל-AT&T לא רק לשדרג את רשת ה-5G אלא גם להרחיב את שירותי ה-FWA וכך להגביר את התחרות מול חברות הכבלים בשוק האינטרנט.

המשמעות: EchoStar לא נעלמת, אך היא לא תמשיך להיות מפעיל תשתית עצמאי. לאחר שנים של קשיים בהקמת רשת עצמאית, Boost Mobile צפוי להמשיך לפעול כ-MVNO בלבד – לא כרשת נפרדת. זהו שינוי מבני שמעלה סימן שאלה על עצם קיומו של מפעיל רביעי בארה"ב.

ארבעה מפעילים – מודל לא יציב

עד 2020 פעלו בארה"ב ארבעה מפעילים גדולים: Verizon, AT&T, T-Mobile ו-Sprint. עם מיזוג Sprint ל-T-Mobile נותרו שלושה שחקני תשתית עיקריים, בעוד EchoStar התקשתה להוות תחרות אמיתית. כעת, עם מכירת הספקטרום ל-AT&T, מעמדו של השחקן הרביעי מצטמצם עוד יותר.

הלקח ברור: מחירים נמוכים לבדם אינם מספיקים. כאשר התחרות מתמקדת רק במחיר, ללא השקעות בכיסוי ובחוויית שימוש, השוק הופך לקומודיטי ונשען על תחרות מלאכותית שמייצרים משווקים. באירופה לוחצים המפעילים על הרגולטורים לאשר מיזוגים כדי לאפשר רווחיות שתממן השקעות. בארה"ב ה-FCC אישר את מיזוג Sprint-T-Mobile למרות חששות מצמצום התחרות, ובבריטניה אושר המיזוג בין Vodafone ל-Three תמורת התחייבות להשקעות עתק ב-5G.

Open RAN – הבטחה גדולה, ביצועים מוגבלים

EchoStar ניסתה לבנות רשת חדשה על בסיס Open RAN – גישה שאמורה לספק גמישות, להפחית תלות בספקי ציוד גדולים ולחסוך בעלויות CAPEX ו-OPEX. על הנייר זהו חזון אטרקטיבי: אינטגרציה של ציוד ממספר יצרנים, אוטומציה גבוהה וחדשנות מהירה.

במציאות, הניסיון חשף את הקשיים:

• בשלות טכנולוגית – Open RAN עדיין לא הוכיח את עצמו בהיקפי פריסה לאומיים.
• עלויות יישום – בניית רשת חדשה במודל מבוזר התגלתה כיקרה בהרבה מהתחזיות.
• פערי איכות – שילוב ספקים שונים יצר בעיות אינטגרציה, אמינות וביצועים.

התוצאה: גם מפעיל שקיבל רוח גבית רגולטורית וניסה להיות "שובר שוק" לא הצליח להפוך את Open RAN ליתרון תחרותי. זה מעלה שאלות אם המודל בשל מספיק לתמוך במפעיל בקנה מידה לאומי או שמדובר בהבטחה לטווח ארוך בלבד.

למה זה חשוב לישראל

בישראל נבחנות יוזמות Open RAN בעיקר בהקשרים של צמצום עלויות ופתיחת השוק לשחקנים חדשים. בפועל, המפעילים המקומיים נוטים לשמרנות ולא יסתכנו במודל שטרם התבסס בעולם. אם EchoStar – עם גיבוי רגולטורי חזק בארה"ב – לא הצליחה למנף את המודל, ספק אם מפעיל ישראלי יצליח לעשות זאת בטווח הקצר.

זה לא אומר שאין ל-Open RAN עתיד. להפך, בטווח הארוך זהו כיוון כמעט בלתי נמנע. אבל הניסיון האמריקאי מראה שלבנות עליו כפתרון להצלת מפעיל רביעי או חלש יותר, זו אסטרטגיה מסוכנת.

ומה אצלנו?

בישראל, פלאפון כבר הביעה עניין ברכישת הוט מובייל, אך הדיון על מספר המפעילים כמעט לא מתקיים. במקביל, משרד התקשורת הציב יעד לשיפור דירוג מהירות הגלישה של ישראל בעולם – יעד שנשאר תקוע.

ייתכן שאין קשר ישיר בין מספר המפעילים לבין רמת ההשקעות, אך ברור שהתעלמות מהסוגיה מונעת דיון אמיתי על עתיד החדשנות והפריסה. כדי לשפר את מהירות הגלישה, לא די בהסרת חסמים נקודתיים – דרושה הגדלה משמעותית של מספר האתרים וחשיבה מחודשת על מבנה השוק.

קריאה לדיון בכנס הקרוב

בכנס משרד התקשורת שייערך בשבוע הבא בשדרות, https://zmanavir.co.il/article/29971/ שיתמקד בחדשנות ובהשקעות, אסור להתעלם מהשאלות הללו:

• האם ארבעה מפעילים עצמאיים ומספר MVNO באמת משרתים את הצרכנים?
• כיצד מייצרים תחרות על איכויות הרשתות ולא רק על בסיס מחיר?

העובדה שהנושאים האלה לא נמצאים על סדר היום הרשמי של הכנס היא החמצה. אם רוצים לשדרג את השוק המקומי, חייבים לדון גם במבנה השוק וגם באסטרטגיות טכנולוגיות ארוכות טווח.