‎גופי השידור הגדולים בישראל תובעים את טיקטוק על הפרת זכויות יוצרים

‎זיר"ה, יס, הוט, קשת, צ'רלטון וערוץ הספורט דורשות פיצוי של 2.6 מיליון שקל – וטוענות כי טיקטוק מאפשרת הפצת תכנים ישראליים ללא רשות

שש מהחברות המרכזיות בתעשיית השידורים בישראל – זיר"ה, יס, הוט, שידורי קשת, צ'רלטון וערוץ הספורט – הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה אזרחית בהיקף של 2.6 מיליון שקל נגד חברת טיקטוק ישראל וחברת האם הסינגפורית שלה. לטענתן, הפלטפורמה מאפשרת למשתמשים להעלות ולהפיץ חומרים המוגנים בזכויות יוצרים, ובהם תוכניות, סדרות ומשחקי ספורט, ללא קבלת רשות מבעלי הזכויות.

‎הטענה המרכזית – טיקטוק מתעלמת מהפרות זכויות יוצרים

בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכי הדין ערן פרזנטי ויעל ליטוין ממשרד פירון, נטען כי טיקטוק מתעלמת באופן שיטתי מהפרות זכויות יוצרים ומאפשרת הפצת תכנים ישראליים בהיקפים עצומים, לרבות דרך פרסום שירותי צפייה פיראטיים (IPTV).
התובעות טוענות כי טיקטוק מפיקה רווחים ישירים מפרסומות המוצגות לצד תכנים מפרים ואף מפרסמת מודעות ממומנות לשירותים פיראטיים הפועלים בניגוד לדין.

לדבריהן, אף שבידי טיקטוק כלים טכנולוגיים מתקדמים לניטור, סינון והסרת תכנים מפרים, היא נמנעת מלהפעילם. "מדובר בעצימת עיניים מכוונת מצד הפלטפורמה כלפי הפגיעה המתמשכת בזכויות היוצרים של יוצרי התוכן הישראלי", נכתב בתביעה.

בין הדוגמאות שצורפו לתביעה: סרטונים מתוך "הבוזגלוס", "פאודה", "נינג'ה ישראל" וקטעי ספורט מערוצי צ'רלטון וערוץ הספורט – כולם הועלו לטיקטוק במלואם או בחלקים, וזכו לאלפי צפיות ושיתופים.
התובעות מציינות כי מדובר בהפרות ישירות של חוק זכויות היוצרים משנת 2007, וכי גם לאחר פניות חוזרות להסרת התוכן, רוב הסרטונים נותרו זמינים בפלטפורמה במשך שבועות ארוכים.

‎הנזק לתעשייה הישראלית – כלכלי ותרבותי

החברות מדגישות כי מעבר לנזק הכספי הישיר, מדובר בפגיעה קשה בשוק התוכן המקומי וביכולתה של תעשיית ההפקה בישראל להמשיך להתקיים.
"מדובר באיום ישיר על המשך קיומה של היצירה הישראלית", נכתב בתביעה. "טיקטוק מתעשרת על חשבון היוצרים, השחקנים והמפיקים הישראלים – ובכך פוגעת במרקם התרבותי של המדינה".

התביעה כוללת דרישה לפיצוי כספי בסך 2.6 מיליון שקל, לצד צו מניעה קבוע להסרת תכנים מפרים, צו עשה למתן מידע על המשתמשים שהעלו את התכנים, והקמת מנגנון קבוע למניעת העלאת תוכן מפר בעתיד.
בנוסף מבוקש מבית המשפט לחייב את טיקטוק למסור לתובעות מידע על היקף הצפיות והרווחים שהופקו מאותם תכנים.

‎משמעות משפטית רחבה

מדובר בתביעה שעשויה להוות תקדים ביחסי הכוחות בין גופי השידור הישראלים לפלטפורמות דיגיטליות בינלאומיות.
אם בית המשפט יקבל את עמדת התובעות, טיקטוק תידרש ליישם מנגנוני ניטור הדומים לאלו הפועלים באירופה ובארצות הברית – ואף עשויה להידרש לתשלום פיצויים נוספים בגין הפרות עתידיות.