ועדת הכנסת אישרה את הקמת הוועדה המיוחדת לחוק השידורים תחת מחלוקת חריפה בין הגורמים המקצועיים לקואליציה

היועצת המשפטית קובעת שהסמכות נתונה לוועדת הכלכלה, וביטן מזהיר מפגיעה בסמכויות הכנסת אך יו"ר ועדת הכנסת מפעיל סמכות לחריגה מהנוהל

ועדת הכנסת, בראשות ח״כ אופיר כץ, אישרה לאחר דיון סוער את הקמת הוועדה המיוחדת שתדון בהצעת חוק התקשורת שידורים. בראש הוועדה תעמוד ח״כ גלית דיסטל אטבריאן, והיא תמנה 13 חברים בחלוקה של 7 מהקואליציה ו־6 מהאופוזיציה. ההצעה אושרה ברוב של 8 תומכים מול 5 מתנגדים.

המהלך התקבל בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, עו״ד שגית אפיק, שקבעה בחוות דעת רשמית כי הגוף המוסמך היחיד לדון בהצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית הוא ועדת הכלכלה. לדבריה, הסטייה מהמסלול התקין פוגעת בסמכויות הכנסת, בסמכות הוועדות ובאיזון הנדרש בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי.

דוד ביטן: הממשלה פוגעת בכנסת בדיוק כפי שהיא טוענת שבית המשפט פוגע בה

ח״כ דוד ביטן, יו״ר ועדת הכלכלה, הציג בדיון עמדה חריפה נגד המהלך: לדבריו, המליאה כבר קבעה שוועדת הכלכלה היא הגוף המוסמך, ואף בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין שהדיונים אמורים להתקיים בה. ביטן הדגיש כי הצעת החוק משתרעת על 110 עמודים, וכי לא סביר שהכנסת תידרש להעבירה בתוך חודש לאחר שהממשלה הכינה אותה במשך שנתיים וחצי.
עוד טען כי הגופים המקצועיים שעובדים מול ועדת הכלכלה לא יוכלו לתפקד כראוי אם יידרשו במקביל לעבוד מול הוועדה המיוחדת.

אופיר כץ: קיימת סמכות לחרוג מהנוהל הקבוע

יו״ר ועדת הכנסת, ח״כ אופיר כץ, הסביר כי נשקלו חלופות אחרות, ובהן ועדה משותפת או ועדת משנה. לאחר שלא הצליח להגיע להסכמות, הוא בחר להפעיל סמכות לחרוג מהנוהל הקבוע, למרות התנגדות הגורמים המקצועיים.

כץ ציין כי אמנם קיים נוהל המחייב אישור של יו״ר הוועדה המוסמכת ואישור היועצת המשפטית, אך בנסיבות שנוצרו הוא סבור כי עליו להפעיל סמכות רחבה יותר כדי לקדם את החקיקה.

שגית אפיק: שיקולים פוליטיים אינם מהווים הצדקה לסטייה מהתנהלות הכנסת

עו״ד שגית אפיק הבהירה כי בכוונת הוועדה המיוחדת יהיה לעסוק אך ורק בהצעת החוק הממשלתית. עם זאת, הקמתה מנוגדת לנוהג הקבוע בכנסת ופוגעת במנגנוני הפיקוח.

לדבריה, שיקול פוליטי אינו יכול להיות נימוק להקמת ועדה מיוחדת, וכפי שבית המשפט לא יכול לכפות לוחות זמנים לא סבירים על הממשלה, כך גם הממשלה אינה יכולה לדרוש מהכנסת לקצר הליכים לאחר שעיכבה את הכנת החוק במשך שנים.

אפיק הוסיפה כי חריגה מנוהג פרלמנטרי עקבי מצריכה הסבר, וכי עצם הטענה שהיו״ר יכול לחרוג מהכללים משום שהוא זה שקבע אותם היא שגויה, שכן מדובר בכללים שמושרשים בהתנהלות הכנסת לאורך שנים.