בזק הציעה מנגנוני פיקוח במקום הפרדה מבנית – המתחרות לא מסתפקות בכך
בענף דורשים להרחיב את הפיקוח על המחירים והרווחיות בשוק הסיטונאי, ומזהירים כי ההצעות של בזק לא מספיקות לפיקוח יעיל
לאחר שנחשפו מנגנוני הפיקוח שמציעה בזק ליום שאחרי ביטול ההפרדה המבנית https://zmanavir.co.il/internet/32350 נשמעים בשוק התקשורת קולות שונים בנושא. נראה כי הסוגיה, החשובה מאוד עבור בזק, מעוררת חששות בקרב המפעילים המתחרים, והם צפויים לדרוש החמרה בפיקוח על החברה ביום שאחרי ביטול ההפרדה המבנית. בסוף השבוע חשפנו כי בזק העבירה למשרד התקשורת מסמך עקרונות שנועד להפיג את החששות התחרותיים במקרה של ביטול ההפרדה המבנית.
כפי שנחשף בזמן אוויר, בדרג המקצועי במשרד התקשורת קיימת תמיכה בחלופת ההפרדה הפונקציונלית – מודל שבמסגרתו תוקם בתוך קבוצת בזק יחידה סיטונאית נפרדת לחלוטין מהפעילות הקמעונאית, עם הנהלה, מערכות מידע, תמריצים וכוח אדם נפרדים. מדובר במודל המזכיר את המבנה הקיים בבריטניה, שם BT הקימה את Openreach – חברה הנמצאת בבעלות הקבוצה אך מופרדת ממנה ניהולית ומפעילה את תשתיות התקשורת עבור כלל השחקנים בשוק.
אלא ששר התקשורת, שלמה קרעי, הבהיר כי מדובר במודל מורכב מדי ליישום. לפי גורמים המעורים בנושא, בבזק טענו בפני השר כי הקמת מבנה כזה צפויה להימשך שנים ולדרוש שינויים עמוקים במערכות החברה ובמבנה הארגוני. על רקע זה העבירה בזק למשרד התקשורת מסמך חלופי, המבוסס על מנגנוני פיקוח, בקרה ושקיפות במקום הפרדה מבנית מלאה.
מנגנוני הפיקוח שמציעה בזק
במסגרת ההצעה מתחייבת בזק לשמור על סימטריה מלאה ברמות השירות בין לקוחות קמעונאיים לבין ספקיות הפועלות על גבי השוק הסיטונאי, כך שכלל השחקנים יקבלו זמני התקנה, טיפול בתקלות ורמות שירות זהות. בנוסף מציעה החברה לקבוע מדדי KPI כמותיים שידווחו באופן שוטף למשרד התקשורת לצורך פיקוח על העמידה ברמות השירות.
בזק מציעה גם לקבוע רף מינימלי לזמינות ממשקי ה-API שבאמצעותם מתחברות הספקיות למערכות החברה לצורך הזמנות, התקנות וטיפול בתקלות, לצד מנגנוני מדידה שיבטיחו ניטרליות רשת ואי אפליה ברמת השירות ההנדסי והרשתי. בנוסף מציעה החברה שכל מידע הנדסי המועבר ליחידות המכירה שלה – למשל מידע על זמינות תשתיות או יכולות חיבור – יועבר במקביל ובאותו תזמון גם לספקיות המתחרות.
עוד כוללת ההצעה מנגנוני שקיפות על מצב הרשת, לרבות עדכונים על תקלות מערכתיות ועבודות יזומות, וכן בקרה חיצונית שתבחן את מנגנוני חסימת הגישה למידע רגיש של ספקיות ההולסייל. לפי ההצעה, הביקורת תבוצע על ידי גורם חיצוני המתמחה בבסיסי נתונים ובמאגרי מידע. במקביל מבקשת בזק להקים יחידת Compliance עצמאית שלא תהיה כפופה להנהלת החברה אלא לוועדת הביקורת של הדירקטוריון, ותפקח על מניעת אפליה בין לקוחות קמעונאיים לסיטונאיים.
המתחרות דורשות פיקוח הדוק יותר
משיחות עם גורמים בענף עולה תמונה מורכבת: חלק מהמפעילים סבורים כי מדובר בכיוון נכון, אך טוענים שהפתרונות שהוצעו עדיין אינם מספקים. אחרים דורשים לחדד ולהרחיב חלק מהמנגנונים, ובראשם החלת הפרדה חשבונאית משמעותית יותר שתאפשר לעקוב בצורה מדויקת אחר הפעילות הסיטונאית של בזק והרווחיות שלה במגזר זה. לטענתם לא יכול להיות מצב שמשרד התקשורת יקבל את עמדת בזק לפיקוח עליה ולא מבין שמה שהציעה אמור לשרת אותה בלבד.
לטענת המתחרות, מנגנון כזה נדרש כדי לאפשר למשרד התקשורת לפקח בצורה אפקטיבית יותר על המחירים הסיטונאיים ולוודא שבזק אינה גובה מחירים גבוהים מדי או נהנית מרווחיות עודפת בפעילות הסיטונאית. בנוסף, בענף מעריכים כי המתחרות יבקשו להרחיב את חובות הדיווח, השקיפות והבקרה על פעילות החברה לאחר ביטול ההפרדה המבנית, וכיצד לוודא שמדיניות צמצום המרווחים נשמרת.
בזק פועלת כיום תחת מגבלות רגולטוריות מחמירות בתחום צמצום המרווחים – מנגנון שנועד למנוע מצב שבו החברה תציע מחירים קמעונאיים נמוכים באופן שיקשה על מתחרותיה להתחרות מולה בשוק. בהתאם למדיניות זו, בזק מחויבת לוודא כי הפער בין המחיר הקמעונאי שהיא מציעה ללקוחותיה לבין המחיר הסיטונאי שבו רוכשות ממנה המתחרות שירותים, מאפשר להן להתחרות באופן אפקטיבי. כל מבצע שיווקי של החברה עובר שורה של בדיקות ובקרות פנימיות לפני אישורו, במטרה לוודא עמידה בדרישות הרגולטוריות ובכללי השוק הסיטונאי.
לפי הערכות בענף, הדיונים סביב המודל העתידי של שוק התקשורת הקווית צפויים להימשך עוד זמן רב, ונראה כי לא יהיה פשוט למצוא נוסחה שתצליח לגשר על הפערים בין בזק לבין מתחרותיה. בסופו של דבר צפוי משרד התקשורת להידרש להכרעה רגולטורית ולהחליט איזה מנגנון פיקוח יוכל להפיג את חששות המתחרים, מבלי לפגוע ביכולתה של בזק להתייעל ולהמשיך להשקיע בתשתיות.
