משרד התקשורת רוצה לקשור בין תדרים לאיכות הגלישה
שימוע שצפוי להתפרסם השבוע אמור לשמש בסיס לדרישות איכות במכרז תדרי ה-1,800 מגה הרץ. במשרד מקווים שהמהלך ייאלץ את חברות הסלולר להתחרות גם על ביצועי הרשת, ולא רק על המחיר
משרד התקשורת צפוי לפרסם השבוע שימוע לקביעת מדדי איכות לרשתות הסלולר. לפי גורמים המעורים בעבודה, השימוע צפוי לעסוק, בין היתר, במהירויות הורדת והעלאת נתונים, וייתכן שיכלול מדדים נוספים.
המהלך אינו עומד בפני עצמו. מסקנות השימוע אמורות להזין את מכרז תדרי ה-1,800 מגה הרץ, שכפי שנחשף בזמן אוויר המשרד מבקש לבנות סביבו מנגנון שייתן משקל לא רק לכסף שהחברות יציעו עבור התדרים, אלא גם לאיכות הרשת שהן מפעילות.
במילים אחרות, במשרד מבקשים להשתמש במכרז התדרים כדי לשנות את כללי המשחק בשוק הסלולר. הפרטים עדיין אינם סגורים, ולכן לא ברור אם דרישות האיכות יהפכו לתנאי סף, לרכיב בניקוד ההצעות או להתחייבויות שיחולו על הזוכות לאחר המכרז. הכיוון, עם זאת, ברור: תדרים נוספים אמורים לבוא עם דרישה לשיפור השירות. סביר להניח שהמשרד יציע מהירויות מינימום בהעלאה ובהורדה בחלוקה על פי אזורים, כך שהוא יוכל לערוך את הבדיקות בעצמו. נקודה חשובה נוספת היא שהדרישה למהירויות מינימום תיאלץ את המפעילים להקים יותר אתרים סלולריים, שכן מהירות היא אחת התפוקות המושפעות מצפיפות האתרים.
ישראל מפגרת בסלולר, אך לא בנייח
הרקע למהלך הוא מצבה של ישראל בדירוגי מהירות הסלולר של אוקלה. ישראל מדורגת בתקופה האחרונה סביב המקום ה-70 בעולם, לאחר שבחודשים קודמים הייתה סביב המקום ה-66. זהו דירוג נמוך עבור מדינה שמבקשת להציג את עצמה כמעצמת טכנולוגיה.
הפער בולט עוד יותר מול האינטרנט הנייח. שם ישראל נמצאת במקום ה-15 בעולם. כלומר, הבעיה אינה היעדר תשתיות תקשורת באופן כללי, אלא הפער בין איכות הרשתות הקוויות לבין הביצועים שחווים משתמשי הסלולר ביום יום.
עד היום המשרד התרכז בעיקר בכיסוי, בפריסה ובהקצאת תדרים. כעת הוא מנסה להכניס למשוואה גם מדדי ביצוע ברורים. אם המהלך ייצא לפועל, החברות יצטרכו להתמודד לא רק עם השאלה כמה אתרים פרסו או כמה נמוכה החבילה שהן מציעות, אלא גם עם השאלה הפשוטה יותר: עד כמה הרשת שלהן באמת עובדת טוב עבור הלקוחות.
המבחן יהיה בדרך המדידה
החלק המורכב יהיה לקבוע כיצד בודקים איכות רשת. מהירות סלולרית מושפעת ממיקום המשתמש, מעומס על האנטנה, מסוג המכשיר, מתנאי הקליטה ומכמות התדרים שעומדת לרשות החברה. דירוג ארצי ממוצע יכול להיראות סביר, גם כאשר בשכונות מסוימות, בתוך מבנים או בצירי נסיעה מרכזיים חוויית השימוש נשארת חלשה.
גם נתוני אוקלה, המבוססים על בדיקות של משתמשים, אינם פתרון מושלם. הם משקפים שימוש אמיתי, אך עשויים להיות מושפעים מסוגי המכשירים, מהמקומות שבהם מבוצעות הבדיקות ומדפוסי השימוש של מי שבחרו לבדוק את המהירות. לכן השימוע יצטרך להכריע אם המדדים יתבססו על נתוני משתמשים, על בדיקות יזומות בשטח או על שילוב ביניהם.
