משרד התקשורת קיבל תלונות של מפעילים קטנים הטוענים שבזק הפסיקה להשקיע בתשתיות תקשורת באזורים בהם היא לא פורסת סיבים אופטיים. במסגרת מתווה הסיבים האופטיים שהסדיר את הפתרון להשקעה בסיבים, בזק ויתרה על 18% ממשקי הבית לטובת מפעילים קטנים. התוצאה היא שבאותם אזורים (הנקראים אזורי תמרוץ שבהם פורסים מפעילים קטנים בכסף שמסובסד על ידי כל המפעילים) בזק כמעט ולא משקיעה בתשתיות הנחושת ולא בהנחת קנים, ולקוחות באזורים אלה שירצו טלפוניה או אינטרנט על גבי הנחושת ב – בקצב של 100 מגה לא יוכלו לקבל שירות.
נודע כי בעקבות העלאת הנושא פעלו במשרד התקשורת לפחות במקרה אחד ואילצו את בזק לפרוס תשתיות תקשורת באותו אזור שעליו ויתרה. בבדיקה שנעשתה במשרד הוחלט לקרוא לבזק לטפל בסוגיה ובמקביל המפעילים הקטנים התבקשו לדווח על מקרים דומים. הוחלט גם שלא להפעיל סנקציות נגד החברה אחרי שהיא לבד הודיעה שתטפל באותו אירוע.
מתווה הסיבים האופטיים מאפשר לבזק לוותר על פריסת סיבים אך במקביל היא חייבת להמשיך לתחזק את הקנים שלה הטמונים באדמה וכן להמשיך ולספק שירותי תקשורת על גבי רשת הנחושת. החובה כוללת גם הרחבות של שכונות חדשות וכדומה.
מהבחינה הזו המתווה יצר מציאות מאד בעייתית לבזק היות והיא חייבת להמשיך ולתפעל את רשת הנחושת מצד אחד, על כל העלויות הכרוכות בכך, ומצד שני החברה לא יכולה למכור שירותים באזורים עליהם ויתרה מלבד המשך השכרת השימוש בתשתיות הקנים באדמה. לכן, ניתן להבין את התמריץ השלילי שיש לחברה להתקרב לאותם אזורים, ובמיוחד כאשר המשרד כבר מכוון לסגירת רשת הנחושת של החברה לחלוטין במסגרת המעבר לסיבים אופטיים.
















