מנכ"ל משרד התקשורת למפעילים: "לא מקבל את הטענה שקשה להקים אתרים"

אלעד מקדסי מטיל ספק באומדן של כ-500 אתרים לכל חברה בעקבות שימוע הכיסוי, טוען שיש היצע גדל של נכסים זמינים לפריסה ומבהיר: המשרד לא יפגע בתחרות או במפעילים הווירטואליים כדי לממן השקעות ברשתות

מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי דוחה את טענת המפעילים שלפיה קשה כיום להקים אתרים סלולריים חדשים בישראל. בשיחהעם זמן אוויר, על רקע השימוע לעדכון חובות הכיסוי ואיכות השירות, אמר מקדסי כי המשרד בוחן את העלויות ואת היקף הפריסה שיידרשו בכל חלופה, אך הזכיר כי בעבר אומדנים ראשוניים שהגישו חברות התבררו כגבוהים מהעלויות לאחר בחינה מפורטת.

המפעילים מעריכים כי אימוץ החלופות המחמירות בשימוע עשוי לחייב כל חברה בכ-500 אתרים חדשים ושדרוגים בתוך שלוש שנים, ובהשקעה של מאות מיליוני שקלים. מקדסי לא נקב באומדן המשרד, אך אמר כי למשרד יש הערכות משלו וכי החברות התבקשו להגיש נתונים מפורטים לפני קבלת החלטה סופית.

"אנחנו ביקשנו מכל מפעיל את ההערכות שלו לגבי עלויות", אמר מקדסי. "יש מספר חלופות, אז אני מעריך שיהיו אומדנים שונים לגבי חלופות שונות, וכמובן שנשקול את זה. בעבר ראינו שלעיתים גם מפריזים בהערכות הראשוניות האלה, וכשבודקים יותר את הפרטים האומדנים או העלויות נמוכים יותר ממה שהעריכו מראש".

השימוע אינו קובע בשלב זה חובות סופיות. הוא מציג חלופות לעדכון ספי הקליטה, להרחבת חובות הכיסוי ולהוספת מדדי איכות ומהירות, ומבקש מהמפעילים לכמת את מספר האתרים והשדרוגים, העלויות ולוחות הזמנים שיידרשו ליישומן.

"יש היצע של אתרים"

מקדסי טען כי החמרת חובות הכיסוי אינה עומדת בפני עצמה. לדבריו, היא מגיעה לצד צעדים שנועדו להקל על פריסת אתרים, ובראשם הנגשת נכסים ציבוריים למפעילים. יותר מ-200 נכסים של מינהל הדיור הממשלתי כבר נבחרו על ידי חברות הסלולר במחירים מוזלים, אמר. בכמחצית מהנכסים לא הוגשו השגות, ואילו בכמחצית האחרת ההשגות עדיין נבחנות.

בחירת נכס אינה מבטיחה שהאתר יוקם מיד או בכלל. גם לאחר מכן נדרשים הליכי תכנון ורישוי, חיבור לחשמל ולתמסורת ולעיתים פתרונות תדריים. אולם מקדסי רואה במהלך מענה ישיר לטענת החברות על קושי באיתור מיקומים מתאימים.

"אני לא מקבל את טענת הקושי להקים אתרים", אמר. "יכול להיות שהיא הייתה נכונה לפני כמה שנים. כבר אי אפשר לטעון אותה". לדבריו, עשרות רשויות מקומיות מבקשות להקים אתרים בשטחן, בין היתר בעקבות תמריצים שניתנו להן, אך לעיתים נתקלות אצל החברות בסירוב, בעיכוב או בהיעדר מענה.

"יש היצע של אתרים, הוא רק הולך וגדל, ואפשר להקים אתרים", אמר מקדסי. "זה גם יותר זול מבעבר, והציפייה שלנו היא שהם באמת יקימו ויתנו שירות יותר טוב לתושבים".

מקדסי קישר את חובות הכיסוי גם למכרזי התדרים הבאים. לדבריו, מי שמבקש להשתמש בתדר ציבורי יידרש למצות אותו לטובת הציבור, לרבות באמצעות השקעה בפריסה. "יש פה תמונה מלאה, זה לא איזו שורה תחתונה של סכום וזהו", אמר.

"לא רק מדד כזה או אחר"

לדברי מקדסי, השימוע אינו נובע רק מהדירוגים הבינלאומיים של ישראל. הוא אמר כי ישראל אינה נסוגה בדירוגים ואף נמצאת כיום במקום גבוה יותר מבעבר, אך הבהיר שאין בכך די.

"בקצבים אנחנו עולים, אבל גם העולם מתקדם. אנחנו צריכים להתקדם יותר מהר", אמר. "המדדים האלה טובים להשוואה, אבל בראש ובראשונה מה שמעניין אותי זה השירות לאזרחים – אזורים בלי כיסוי, אזורים שהשיחות מתנתקות פעם אחר פעם. אלה דברים שצריך לשים עליהם דגש".

המשרד מבקש בשימוע להחליף את מדד ה-RSSI הוותיק במדד RSRP, המתאים לרשתות דור 4 ודור 5, ולעדכן את חובות הכיסוי והאיכות. אחד השינויים הבולטים הוא החמרת יעד השיחות החסומות והנופלות מ-2% ל-1%.

מקדסי דחה את ההערכה שהחמרת יעד הניתוקים נועדה בעיקר לתת מענה למגזר או לאזור מסוים. לדבריו, מדובר בבעיה כללית ברשתות. "יש יותר מדי ניתוקים של שיחות, זה חלק מהחוויה השלילית", אמר. "חלק משמעותי מהפניות שאנחנו מקבלים עוסק בחוסר יכולת להוציא שיחות, בשיחות שמתנתקות פעם אחר פעם או בשיחות משובשות. זה שירות בסיסי שהיום כבר אמור להיות ברור מאליו".

המשרד אינו מתכוון לוותר על מפות החיזוי שמגישות החברות, אך מקדסי אמר כי הוא מבקש לחזק את יכולת האכיפה באמצעות נסיעות מבחן וכלים נוספים. "עדיין יהיו פרדיקציות", אמר. "חלק מההוראות מבוססות יותר על אכיפה באמצעות פרדיקציות, אבל חלק אחר ניתן לאכוף באמצעות נסיעות מבחן או שיטות דומות".

לדבריו, יש לעיתים פער בין תחזיות הכיסוי שמציגות החברות לבין התוצאה בשטח. "חשוב שלצד הפרדיקציות תהיה זרוע אכיפה משמעותית של נסיעות מבחן וכלים נוספים".

מקדסי דחה גם את טענות המפעילים שלפיהן יש להקל על מיזוגים בענף או לצמצם את פעילות המפעילים הווירטואליים כדי להגדיל את יכולת ההשקעה של חברות התשתית. "אפשר לייצר שוק איכותי שהוא תוצר של תחרות, ולא בא במקום התחרות", אמר.

לדבריו, הפחתת התחרות תמורת התחייבות להשקעות עשויה להיראות מפתה בטווח הקצר, אך תפגע בציבור בהמשך. "כל הפתרונות והרעיונות לפגוע בתחרות, או לפגוע בשחקנים שהם מחוללי תחרות כמו המפעילים הווירטואליים, אולי בטווח הקצר תמורת התחייבות להשקעה יכולים לתת ערך, אבל כולנו נצטער עליהם בטווח הבינוני והארוך", אמר. "אני לא הייתי רוצה לתת להם יד".

בכך מאותת מקדסי כי מבחינתו הרחבת ההשקעה ברשתות לא תבוא באמצעות צמצום מספר המתחרים או החלשת המפעילים הווירטואליים, אלא באמצעות חובות כיסוי, אכיפה והסרת חסמי פריסה.

גם בהקצאת תדרי 1,800 מגה הרץ, מקדסי הבהיר כי התמורה שתידרש מהמפעילים אינה חייבת להיות כספית בלבד. "הקצאת תדרים צריכה להיות עם תמורה", אמר. "התמורה הזאת לא חייבת להיות כספית או רק כספית. היא יכולה להיות גם שילוב של תמורה כספית ותמורה ברמת דרישות איכות".

האמירה משאירה למפעילים פתח, אך אינה מבטיחה הקלה: ועדת המכרזים תוכל לקבוע שילוב בין תשלום כספי לבין התחייבויות לכיסוי ולאיכות. המתווה המדויק, הדגיש מקדסי, ייקבע בוועדת המכרזים.

מקדסי נמנע מלהציב יעד דירוג מספרי לישראל בשלוש השנים הקרובות. עם זאת, הוא אמר כי השימוע הוא חלק ממהלך רחב יותר הכולל החמרת חובות, אכיפה, הנגשת נכסים, טיפול בחסמי תכנון, שקיפות והקצאת תדרים נוספים.

"אנחנו יכולים בעוד כמה שנים להרגיש את זה גם בעולם הסלולרי", אמר, בהתייחסו לשאיפה לרשתות ברמה גבוהה בדומה לתשתיות הנייחות בישראל.