שמחון מאשים את שביט: ניסה לבלום חוות שרתים והדליף לדה מרקר
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה תקף בחריפות את יו"ר רשות החשמל וטען כי הרשות ואגף התקציבים פעלו נגד החלטת הממשלה לעידוד דאטה סנטרים. שביט השיב: "כל כך הרבה אי-דיוקים" – יעד ה-20% לחוות השרתים גובש ברשות החשמל
העימות על עתיד חוות השרתים בישראל הפך היום שוב לעימות אישי ופומבי בין יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, לבין יו"ר רשות החשמל אמיר שביט. לאחר שבשבוע שעבר תקף שמחון את רשות החשמל והאשים אותם בחבלה בהחלטות הממשלה, היום הוא עושה זאת שוב בועידת האנרגיה והכלכלה.
שמחון טען כי רשות החשמל ואגף התקציבים ניסו "לבלום" את הקמת חוות השרתים בישראל, במקום לאפשר למשק להיערך לגידול החד בביקוש לחשמל שמביאה מהפכת הבינה המלאכותית. הוא גם הטיח בשביט כי במקום להשיב לטענות במישרין, נעשה שימוש בהדלפות לעיתון דה מרקר, שלדבריו הציגו את המחלוקת באופן מעוות.
שמחון אמר כי הממשלה הכריעה לעודד הקמת חוות שרתים, אך טען שהרשות ביקשה בפועל לצמצם את המהלך באמצעות דרישות רגולטוריות. הוא כינה "שערורייתית" הצעה שלפיה חוות שרתים שיבקשו לייצר לעצמן חשמל יידרשו להסתמך רק על אנרגיה מתחדשת, וטען שתנאי כזה אינו מעשי למתקן הזקוק לאספקת חשמל רציפה גם בשעות שבהן אין ייצור סולארי.
שביט, שעלה לדבר מיד לאחר שמחון, השיב בחריפות משלו. "כל כך הרבה אי-דיוקים ואמירות מאוד לא מבוססות", אמר. הוא הדגיש כי היעד שלפיו חוות שרתים יוכלו לצרוך עד 20% מהחשמל בישראל הוא יעד שגובש ברשות החשמל, והוסיף: "אני שמח שהשר אימץ את זה". שביט לא התייחס בדבריו לטענת ההדלפות.
ברקע הוויכוח עומדות בקשות לחשמל לחוות שרתים בהיקף של כ-25 ג'יגה-ואט, לפי שר האנרגיה אלי כהן – יותר מצריכת החשמל בשיא של המשק הישראלי, שעמדה לדבריו על כ-17.2 ג'יגה-ואט. כיום חוות שרתים צורכות קצת יותר מ-1 ג'יגה-ואט, והמדינה צפויה לבחון הקצאה של 1 עד 2 ג'יגה-ואט נוספים בשלב הראשון.
המחלוקת: להסיר חסמים במהירות או לנהל משאב מוגבל
שמחון הציג תפיסה שלפיה תפקיד הממשלה אינו לווסת את הביקוש לחשמל, אלא להבטיח שהיצע החשמל והתשתיות יגדלו בהתאם לצורכי המשק. לדבריו, בכל העולם חוות שרתים נתקלות בחסם של אנרגיה, ומדינה שתבחר לחסום את הביקוש במקום להגדיל את ההיצע עלולה להחמיץ השקעות, תעסוקה ויתרון בתחום הבינה המלאכותית.
לדבריו, בחורף האחרון התנהל מאבק בין משרד האנרגיה ומשרד ראש הממשלה, שתמכו בעידוד חוות שרתים, לבין אגף התקציבים ורשות החשמל. הוא הציג את כהן כמי שהתייצב מאחורי הגישה המרחיבה, ואמר כי בלעדיו המדיניות היתה עשויה להסתכם בהקצאה נמוכה בהרבה – סביב 2% בלבד מצריכת החשמל, במקום יעד של עד 20%.
שמחון טען כי הממשלה כבר אישרה תחנות כוח בהיקף שיגדיל עד 2030 את כושר הייצור של התחנות המונעות בגז בכ-20% עד 25%, ולכן אין הצדקה לעכב הקמת חוות שרתים מחשש למחסור בחשמל. הוא סיפר כי נציגי חברה בינלאומית גדולה אמרו לממשלה שהם מסוגלים להביא טורבינות בתוך כשנה, לרכוש גז ולהקים יכולת ייצור עצמית – אם רק יתאפשר להם לעשות זאת ללא ביורוקרטיה מעכבת.
לטענתו, הקביעה שתחנת כוח באתר מתאים צריכה בהכרח לשרת את הרשת הכללית ולא חוות שרתים מסוימת משקפת מדיניות שגויה. לדבריו, הממשלה כבר קידמה די תחנות כוח לצורכי המשק, ואין מקום לחסום תשתית שתאפשר כניסה מהירה של יזמים בינלאומיים.
שביט, מנגד, טען כי רשות החשמל אינה מבקשת לעצור את תחום חוות השרתים, אלא להבטיח שההקצאה תתבסס על יכולת ייצור ותשתיות שניתן לממש בפועל. לדבריו, יעד ה-20% מחושב על בסיס השקעות שכבר אושרו ונמצאות בדרך, ולא על בסיס הבטחות לתחנות כוח שייתכן שיוקמו רק בעוד כמה שנים.
שביט הסביר כי הקמה משולבת של חוות שרתים ותחנות כוח עשויה להיות פתרון פשוט יותר מבחינת ניהול הסיכון למשק, אך היא לא תספק מענה מהיר. לדבריו, חוות שרתים שיקומו יחד עם תחנות כוח חדשות עשויות להתחיל לפעול רק סביב 2030, במקרה הטוב, בעוד היזמים מבקשים להתחבר מוקדם יותר.
גם על הסינון יש הסכמה – אך לא על הדרך
לצד חילופי ההאשמות, קיימת הסכמה בין הצדדים שהמספרים שהוגשו למערכת אינם משקפים כולם ביקוש ממשי. שמחון דיבר על בקשות בהיקף של כ-27 ג'יגה-ואט וטען כי האפשרות להגיש בקשה ללא עלות משמעותית יצרה הצפה של בקשות ספקולטיביות, שחלקן עשויות לשמש בעתיד למכירה לגורם אחר.
שביט מסכים שיש לסנן את הבקשות, אך רואה בכך משימה רגולטורית חיונית ולא ניסיון לחסום את השוק. לדבריו, רשות החשמל מגבשת עם הגורמים הרלוונטיים, בתוך חודש עד חודשיים, מתווה שיקבע כיצד להגיע ליעד של 20% ואילו פרויקטים יקבלו קדימות.
יו"ר דירקטוריון נגה, טל בסכס, שנשא דברים לאחר שביט, אימץ קו זהיר יותר. לדבריו, נגה שותפה לדיונים עם רשות החשמל ומשרד האנרגיה ופועלת לאפשר חיבורים רבים ככל האפשר, אך עליה להבטיח שהרשת תישאר אמינה ויציבה. "יש רשת אחת", אמר, ולכן נדרש תהליך מורכב שיבחן את יכולת הרשת ואת קצב הפיתוח שלה.
בסכס אמר כי לא כל מי שמחזיק קרקע ומימון ראשוני יכול בהכרח להקים חוות שרתים, וכי נדרשת מדיניות ברורה שתאפשר לפרויקטים רציניים להתקדם במהירות. לדבריו, הכללים העתידיים צריכים לתת ודאות ליזמים ולעודד השקעות, אך גם למנוע מצב שבו הקצאות חשמל ניתנות לפרויקטים שאינם בני מימוש.
בנושאים רחבים יותר אמר שביט כי בשנתיים האחרונות קודמו במשק החשמל השקעות של כ-100 מיליארד שקל בייצור, הולכה, אגירה ואנרגיה סולארית. בסכס הוסיף כי נגה סבורה שתמהיל הייצור בישראל צריך לכלול גם גז טבעי וגם אנרגיה מתחדשת, וכי הרשת תוכל לאפשר עמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת של המדינה עד 2030, בכפוף לקידום התשתיות הנדרשות.
