89% מגיוסי ההון בהייטק זרמו לחברות AI, וההכרעה על התשתית נדחתה לתקציב 2027
דוח DatA-IL ו-IVC מצא כי חברות המוגדרות כחברות AI גייסו 11.8 מיליארד דולר ב-2025, אך התוכנית הממשלתית להרחבת כוח המחשוב טרם תוקצבה. היעד: נגישות לכוח עיבוד המקביל ל-100 אלף מאיצים בתוך חמש שנים
הבינה המלאכותית הפכה למוקד גיוסי ההון של ההייטק הישראלי. לפי דוח האקוסיסטם של DatA-IL ו-IVC לשנים 2025-2026, חברות המוגדרות כחברות AI גייסו בשנת 2025 כ-11.8 מיליארד דולר – 89% מכלל ההון שגויס בהייטק המקומי באותה שנה.
אלא שבזמן שהמשקיעים הפרטיים כבר ריכזו את עיקר הכסף בתחום, התשתית הממשלתית עדיין נמצאת בשלבי גיבוש. החלטת ממשלה 4255, שאושרה ביוני 2026, קבעה עקרונות להאצת הבינה המלאכותית בישראל, אך התוכנית הרב-שנתית המפורטת לשנים 2027-2031 אמורה להגיע לאישור רק במסגרת תקציב 2027.
לפי הדוח, בישראל פועלות 2,948 חברות AI – כשליש מכלל חברות ההייטק. עם זאת, מדובר בהגדרה רחבה, הכוללת גם חברות המשתמשות ביכולות AI במוצריהן ולא רק חברות שמפתחות מודלים, שבבים או תשתיות. רק 365 מהחברות מוגדרות Core AI, כלומר חברות שבהן טכנולוגיית AI עמוקה היא חלק מליבת הפיתוח.
כ-499 סבבי גיוס של חברות AI היוו 56% מכלל הסבבים בהייטק ב-2025, אך משכו כמעט את כל ההון שגויס. לפי נתוני הדוח, חלקן של חברות ה-AI בגיוסי ההון עמד ב-2024 על 58%, כך שהשינוי בתוך שנה היה חד במיוחד.
היעד: כוח עיבוד בהיקף של 100 אלף מאיצים
בהחלטת הממשלה נקבע יעד לנגישות לכוח עיבוד המקביל לביצועי 100 אלף מאיצי AI בתוך חמש שנים. ההחלטה קובעת גם כי המענה לא יתבסס על הקמת תשתית בבעלות ממשלתית, וכי היעד יעודכן בשיתוף משרד האוצר.
התשתית שכבר הוקמה כוללת את מיזם מחשב-העל הלאומי באמצעות נביוס. החברה קיבלה מענק ממשלתי של 160 מיליון שקל, ובמסגרת התוכנית הועמדו לשימוש התעשייה והאקדמיה משאבי מחשוב בהיקף של 1,000 מאיצי Nvidia B200. מההקצאה 70% מיועדים לחברות הייטק ו-30% לקבוצות מחקר אקדמיות.
ההשוואה בין 1,000 המאיצים ליעד של 100 אלף אינה ישירה: מדובר בהקצאה ייעודית במסגרת תוכנית אחת מול יעד לאומי עתידי של כוח עיבוד. עם זאת, היא ממחישה את היקף ההרחבה שיידרש אם המדינה תרצה לעמוד בשאיפה שהציבה לעצמה.
מדיניות חזקה, כוח מחשוב חלש
לפי דוח DatA-IL ו-IVC, ישראל מדורגת במקום ה-16 מתוך 195 מדינות במדד המוכנות הממשלתית ל-AI של Oxford Insights. הדירוג הכולל מסתיר פער פנימי: ישראל קיבלה ציונים גבוהים במחויבות למדיניות ובעקרונות ממשל, אך ציון של 21.1 בלבד במדד כוח המחשוב.
הדוח מציין כי אין עדיין נתונים פומביים שיאפשרו לבחון את היקף השימוש במחשב-העל הלאומי – לרבות שעות עיבוד, מודלים שאומנו ותפוקות מחקר. בהיעדר נתונים כאלה, קשה להעריך לא רק את הפער מול היעד העתידי אלא גם את האפקטיביות של התשתית הקיימת.
לפי מיפוי הדוח, ההקצאות הציבוריות בתחום בשנה האחרונה הסתכמו בכ-570 מיליון שקל. ועדת נגל, לעומת זאת, הציבה רף של 25 מיליארד שקל לחמש שנים. אלה אינם נתונים בני השוואה ישירה, משום שהם מתייחסים למסגרות זמן ולהגדרות שונות, אך הם ממחישים את הפער בין סדרי הגודל של השאיפה הלאומית לבין התקצוב שכבר זוהה.
האם ה-AI מרחיב את ההייטק או מחלק אותו מחדש
הדוח מעלה סימן שאלה נוסף: האם גל ההון ב-AI מגדיל את ההייטק הישראלי, או בעיקר מסיט אליו השקעות מענפים אחרים. ההון שזרם לחברות שאינן AI ירד, לפי הדוח, מכ-5 מיליארד דולר ב-2024 לכ-1.5 מיליארד דולר ב-2025, אף שסך גיוסי ההון בהייטק עלה.
הנתון אינו מוכיח שהבינה המלאכותית דוחקת החוצה תחומים אחרים. גם מחברי הדוח מדגישים שחסרים נתונים על תעסוקה בחברות AI, על השפעת התחום על משרות כניסה ועל מספר החברות החדשות בשלבים מוקדמים.
