משרד התקשורת לאיגוד הבנקים: אין לנו סמכות לחסום מספרי הונאה
המשרד דוחה את הדרישה לחסימה יזומה של מספרי טלפון ומזהיר מפגיעה בניידות המספרים. במקביל הוא מקדם עם בנק ישראל וספקיות הסלולר מנגנון לשיתוף מידע על דפוסי תקיפה
משרד התקשורת ואיגוד הבנקים חלוקים על הדרך להתמודד עם הונאות פיננסיות המבוצעות באמצעות תשתיות תקשורת. במכתב ששלח מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, למנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, דוחה המשרד את הדרישה לפעול לחסימת מספרי טלפון המשמשים להונאות, וטוען כי אין בידיו סמכות מפורשת לעשות זאת.
לפי המכתב, חסימה פרטנית או יזומה של מספרי טלפון תחייב הסדרה מפורשת בחקיקה, לצד בחינת השלכותיה על פרטיות הציבור, סודיות וזכויות נוספות. המכתב נשלח בתגובה לפניית איגוד הבנקים מ-6 בספטמבר. ברקע הדברים טוענים במשרד התקשורת כי מה שעומד מאחורי הבקשה היא דרישה לעצור ניודים שקשורים למעבר לקוחות בין הבנקים.
נזכיר כי בחודש מאי פתח משרד התקשורת בבדיקה מול החברות הסלולריות בעקבות פנייה של רשות המסים https://zmanavir.co.il/article/32576 באותו נושא.
המשרד: לא נאפשר פגיעה בניידות המספרים
משרד התקשורת מדגיש כי גם אם יגובשו פתרונות שיסייעו למערכת הפיננסית, הם לא יבואו על חשבון ניידות המספרים בשוק הסלולר. "ניידות המספרים היא עיקרון ליבה העומד בבסיס שוק הסלולר התחרותי בישראל, ולא נאפשר לפגוע בו", כתב מקדסי.
העימות בין הצדדים אינו חדש. כפי שפורסם בדצמבר 2025, איגוד הבנקים פנה אז למשרד התקשורת בטענה כי עבריינים מנצלים פרצות בנהלים, וכי המשרד טרם ניצל את סמכויותיו כדי לסייע באופן משמעותי ויעיל למאבק בהונאות הפיננסיות.
במכתב הנוכחי המשרד אינו מתכחש לצורך במענה, ואף מציין כי הוא פועל עם מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, בראשות עופר גולן, במסגרת הפורום לסיכוני הונאות במערך התשלומים. לפי המכתב, הוגדר פרויקט משותף שיסייע למוסדות הפיננסיים לנהל סיכונים ולזהות דפוסי תקיפה באמצעות שיתוף מידע בין ספקיות הסלולר למגזר הפיננסי. המשרד לא מפרט מהו המידע שאמור להיות מועבר, כיצד ייעשה השיתוף או מתי צפוי המנגנון לפעול.
העימות עובר לשאלת האחריות
החלק החריף במכתב עוסק בחלוקת האחריות. מקדסי כתב כי "קשה להתחמק מהרושם" שפניית איגוד הבנקים נועדה "להתחמק מאחריות המוטלת על חבריו, בדרך של גלגול אחריות לגורמים אחרים".
לדבריו, האחריות לזיהוי לקוחות, לווידוא זהותם ולאישור פעולות בכספיהם מוטלת על המוסדות הפיננסיים, בהתאם לדין ולהוראות הרגולטורים החלים עליהם. המשרד טוען עוד כי על הבנקים לבחון פתרונות זיהוי חלופיים הקיימים כיום, לרבות פתרונות שמוצעים על ידי חברות התקשורת ועל ידו.
המשרד מוסיף, כטענה מטעמו, כי הגופים הפיננסיים מקבלים במסגרת עמלת המנפיק מימון עבור עלויות כגון בקרה שוטפת על השימוש בכרטיסי חיוב ומניעת הונאות. על בסיס זה הוא טוען כי לא ברור מדוע הבנקים אינם בוחנים פתרונות זמינים, במקביל למהלכים שמקדם המשרד.
משרד התקשורת הזמין את איגוד הבנקים לפגישה, בתיאום עם בנק ישראל, כדי לפרט על הפתרונות הנבחנים. תגובת איגוד הבנקים טרם נמסרה.

















הפתרון פשוט מאוד אך עלול לפגוע בעקרון פרטיות המשתמש (שגם כך מזמן לא קיים בישראל מול הרשויות) והוא:
נחלטנ רשמית של משרד התקשורת, שתחייב את כל אלה שמחזייקים במכשיר טלפון עם SIM שנרכש מחוץ לחברות ולא נעשה בעת הרכישה תהליך זיהוי עם תעודה מול המוכר ורישום הבעלים במאגר ( למשל קניות בקיוסקים במסזומן וכדומה מה שמוכור בארהב BURNER PHONE) – כל המספרים הללו ינותקו אוטומטית מכל הרשתות עד תאריך מסוים.
אם המחזיקים בהם יתייצבו ויציגו תעודת זיהוי והמספרים יירשמו על שמם.
זה עכבר נעשה במדינות אחרות בצלחה. האוטלטימטום עובד מצוין