מי שתפר את הקצוות והצליח להביא את כל הגורמים להבנות סביב המיזם החדש של קצא"א הוא אלעד מלכא, המשנה למנכ"ל משרד התקשורת. מלכא הצליח לחבר בין האינטרסים של משרד התקשורת ומשרד ראש הממשלה שראו עין בעין את חשיבות הפרויקט וניסו לדחוף אותו, לבין האינטרסים של אגף תקציבים ורשות החברות שרצו את הפרויקט בתנאי שקצא"א לא תהיה בעלת השליטה בו ולא תנהל אותו.
על המיזם המשותף עובדת כבר מספר שנים חברת 11Stream שגייסה ותפרה את השותפים המרכזיים של הפרויקט ובראשם חברת ההשקעות G42. התוואי של קצא"א קורץ לרבים בגלל התוואי הקצר יחסית שלו, 254 ק"מ, החיבור שלו מאשקלון לאשדוד וצפונה, והעובדה שמדובר בגורם לכאורה נייטרלי שיש לו נדל"ן בלתי מנוצל שניתן להפוך למנוע צמיחה חדש.
לזכותו של מלכא ושל קרעי, וכמובן של מי שעד לאחרונה שימשה כמנכ"ל משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין, הם הסתערו על הפרויקט בכל הכוח. כלומר, הם ידעו שויתור על המהלך יהיה בכייה לדורות. גם יועז הנדל כשר תקשורת ניסה לקדם את הפרויקט, אבל צריך להגיד את האמת. הנדל הסתער על דברים אחרים ומה ששלו שלו. אבל בפרויקט קצא"א הוא לא הצליח לכנס את הצדדים להסכמות, וייתכן שאם היה נשאר במשרד כן היה מצליח, אבל ההישג הוא של מלכא וקרעי.
מלכא גייס את מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, שלחץ מהכיוון שלו בניסיון להשפיע על קצא"א שתתפשר. הצדדים חתמו על הסכם סודיות ולכן בשבועות האחרונים ניסו למנוע פרסומים בכל מחיר. מנגד, רשות החברות, באמצעות סגנית מנהלת הרשות הילה גלוזמן, התגייסה כדי לגבש את המיתווה הרצוי מצד הרשות. אגף התקציבים ורשות החברות היו פחות או יותר דומים בעמדותיהם – שניהם לא רצו לראות מעורבות ישירה של קצא"א בשוק התקשורת. אגף התקציבים היה קצת יותר קיצוני אבל גלוזמן הציגה פשרה שתאפשר לקצ"א לקבל תמורה הוגנת יותר עבור נכסיה. זה לא שקצא"א קיבלה את מבוקשה, להיפך. היא רצתה לצאת לפרויקט לבדה ביחד עם חברת התקשורת אתיסלאט. בסוף נאלצה להתפשר ולקבל את זה שהיא תופקד על הקמת הפרויקט בתוואי שלה, כאשר מראש היא תהיה מחויבת למכור אותו בסוף ההקמה לבעל רישיון תקשורת שיפעיל אותו.
צריך לזכור שדירקטוריון קצא"א טרם אישר את הפרויקט וזה יקרה לאחר שיוצג בפניו הסכם העקרונות שמציג את תנאי המדינה לכניסה של החברה למיזם. לאחר מכן יתחיל השלב הארוך והקשה לא פחות של תכנון, מציאת קבלנים והעבודה עצמה.
















