משרד האוצר הביע נכונות עקרונית להפחתה משמעותית באגרות התדרים עבור תדרי ה – 26 גיגה הרץ, כך נודע ל – zmanavir. שיעור ההנחה יהיה באזור ה – 80% וזאת בשל ההנחה שתדרים בתחום הגלים המילימטריים שווים פחות מאשר תדרים "נמוכים" שנחשבים למשאב יקר ערך ונמצאים במחסור.
התדרים שהחברות הסלולריות קנו, נרכשו בסכום נמוך יחסית וכל חברה שילמה 4.9 מיליון שקל בלבד עבור 8 פסי תיחור. זה אומר שגם האגרות לא צפויות להיות גבוהות ובמלים אחרות יש להניח שהאוצר הסכים לתת הנחה משום שממילא ידע שלא מדובר בכסף גדול. בנוסף, משרד התקשורת מציע רצועת תדרים באותו תחום לשחקנים חדשים שייכנסו לשוק, על מנת לעודד חדשנות, ולכן אם האגרות יהיו גבוהות, ספק אם יהיה להם דורש ולכן למשרד התקשורת היה חשוב שהאגרות בתדרים הללו יהיו מאד נמוכות.
הכסף הגדול של אגרות התדרים נמצא בתדרים הנמוכים שם החברות משלמות כ – 300 מיליון שקל בשנה וזה כסף שהאוצר לא מוכן לגעת בו, בעוד שבמשרד התקשורת מנסים שוב ושוב לשכנע לוותר על האגרות בתמורה להתחייבויות להשקעה בדור החמישי. אגרות התדרים בסלולר הן כמעט בגדר טאבו במשרד האוצר והוא מעולם לא הסכים לוותר עליהן למרות שמדובר במס מיותר שמוטל על החברות שגם מגלגלות אותו על הציבור בסופו של דבר.
מפעילי סלולר רוכשים תחומי תדרים באמצעות מכרזים הנערכים על ידי משרד התקשורת. עלותם של תדרים אלה מתגלגלת פעמים רבות לצרכנים באמצעות עמלות וחיובים שונים המשולבים בתוכניות הסלולר. תשלומים אלה לא רק מכסים את ההוצאות הכרוכות בהשגת התדרים, אלא גם תורמים לעלויות התפעול הכוללות.
הממשלה משתמשת בעמלות אלה כאמצעי לייעל את השימוש בתדרים על ידי הבטחת גישה הוגנת ותחרותית. על ידי מכירה פומבית של פסי תדרים לכל המרבה במחיר, היא מתמרצת את המפעילים לנצל את הספקטרום ביעילות. גישה זו מעודדת פריסה של טכנולוגיות ושירותים מתקדמים, ובסופו של דבר מיטיבה עם הצרכנים.
האגרות הקשורות לתדרים נמוכים וגבוהים בדרך כלל אינן זהות, שכן לתחומי תדרים שונים יש יכולות כיסוי ומאפיינים שונים. תדרים נמוכים, כגון אלה בתחום שמתחת ל – 1 גיגה הרץ, הם בעלי ערך רב במיוחד עבור מתן כיסוי שטח רחב, שכן הם יכולים לחדור מכשולים בצורה יעילה יותר. בשל אורכי הגל הארוכים שלהם, העמלות עבור תדרים נמוכים הן לעתים קרובות גבוהות יותר כדי להסביר את יכולות הכיסוי המעולות שלהם ואת הביקוש הגובר לרצועות אלה. מצד שני, תדרים גבוהים, כגון אלה שמעל 6 גיגה הרץ, מציעים קצבי העברת נתונים גבוהים יותר והשהיה נמוכה, מה שהופך אותם מתאימים לסלולר רחב פס במהירות גבוהה. למרות שהעמלות עבור תדרים גבוהים עדיין עשויות להיות משמעותיות, הן בדרך כלל נמוכות יותר מאלה עבור תדרים נמוכים, בעיקר בשל הטווח הקצר יותר ושטח הכיסוי המוגבל הקשור לתחומי תדרים גבוהים יותר.
משרד התקשורת מנסה ללכת על המודל האירופאי אבל כאמור נתקל בקשיים מול משרד האוצר. בעוד ארה"ב עורכת מכירות פומביות על תדרים, אירופה מאמצת שיטה של תחרויות יופי כדי להעריך קריטריונים להקצאת תדרים. המטרה בחלק ממדינות אירופה היא לאזן בין נגישות לניהול ספקטרום יעיל. כך למשל האגרות עבור תדרים נמוכים וגבוהים משתנות בהתאם ליכולות הכיסוי שמפעילים מציעים.
















