בחודשים האחרונים בזק סובלת ממכה של חדירה לתשתיותיה ללא היתרים וללא אישור, בעיקר במגזר הבדואי והערבי. הבעיה לא חדשה, אבל מדיווחים שהגיעו אלינו מסתבר שעבודות פריסת הסיבים בתשתיות החברה במגזר, הפכו למאבק של ממש מצד הקבלנים שנאלצים להשתמש בתשתיותיה, אך לא מוכנים לשלם את תעריפי הפיקוח שהחברה גובה ולא את התעריפים שנקבעו למעבר בתשתיותיה. ומכיוון שבאזורים מסויימים אין דין ואין דיין, בזק סופגת מכות קשות מצד גופים שלא אחת "מענישים" אותה ופוגעים בתשתיותיה על רקע המחירים שהיא גובה, וחודשים לתשתיות ללא אישורים וללא פיקוח.
לכאורה מדובר באירוע שהמשרד היה אמור לטפל בו ולסייע בהגברת האכיפה, אבל הבעיה יותר מורכבת מפני שמשרד התקשורת הפך את בזק למסחטת כספים וירטואלית והאיטיות בעבודתו בקביעת מחירי שוק סיטונאי סבירים פוגעת פגיעה קשה בקבלנים ומפעילים קטנים באזורי התמרוץ ובכלל.
תיק התשתיות הפסיבי מאפשר לבזק ולחברות תשתית אחרות לגבות דמי פיקוח על עבודות שמבצעות חברות תקשורת אחרות שפורסות כבלים בתשתיות בזק.
הסעיף הזה הפך למכרה זהב עבור בזק שלמעשה מייצרת הכנסות גבוהות על פעילות של מי שעובר בתשתית שלה ללא מתן כל ערך מוסף.
למעשה בזק גובה 950 שקל לחצי יום פיקוח ו-1900 שקל ליום שלם. כאשר המפקח של בזק מגיע על דעת עצמו לשטח ולא מוצא קבלן, בזק מענישה את המפעיל ב״חיוב סרק״ של חצי יום. המשרד קבע שבזק צריכה לגבות ״תעריף סביר״. בפועל, כשמסתכלים על תעריפי מפקחי תשתיות של חברות בינוי ממשלתיות ומשרדי ממשלה – למפקחים עם דיפלומה של טכנאי וניסיון עד 3 שנים המחיר השעתי לא עובר 80 שקל לשעה.
בזק למעשה עושקת את המתחרים בחסות תיק התשתיות הפסיבי. החברה זיהתה את התשתיות שלה כמכרה זהב ונלחמת כדי להגדיל את הכנסותיה. בתגובה לכך ניכר בחודשים האחרונים שחלק מהקבלנים נוקטים במדיניות תגובה חריפה נגד בזק ופשוט מחבלים ברשת שלה. לא מדובר בקבלנים עצמם שקיבלו את הרישיון אלא בקבלני משנה שרוצים לזרז את העבודה ונתקלים בקשיים בירוקרטיים.
מערכות התשתית של בזק שדרכם מזמינים המפעילים את קודי הקו והזמנות ההשחלה, מדווחות בזמן אמיתי ל״מפקחים״ כדי שישלחו פיקוח לאתר.
בפועל בזק הוציאה למיקור חוץ את הפיקוח, הגוף שמבצע את הפיקוח שולח אנשים ללא כל הכשרה וללא יכולת לפתור בעיות. כל מפקח כזה מקבל בין 200 ל-350 שקל ליום עבודה. זה משאיר את בזק עם מרווח מטורף של עשרות אחוזים על שום דבר. העבודה שלו היא להגיע לשעה למקום העבודה, ולהישאר כל זמן שהוא רוצה ובהתאם לייצר חיוב למפעיל. המפעילים כבר קוראים למפקחים הללו ״עציצים״ שכן הם יושבים ברכב מונע וממוזג למשך מספר שעות ואז הולכים. במידה ויש צורך לתקן תשתית – המפקח לא מעורב ולא מתעד את האירוע, ומשאיר את הספק להתווכח עם בזק על התשלומים.
כאשר בודקים מה קורה בפריפריה, הנושא מקבל כיוון מרתיח במיוחד. התשתיות של בזק במצב רע מאוד, לא מתוחזקות ובחלק מהמקומות לא קיימות בכלל.
במגזר הערבי, פעלו פיראטים שהוכשרו במהלך מעניין של משרד התקשורת שפתח את השוק לתחרות לכל דכפין. יש מעל 40 חברות שכבר יכולות לכאורה לעבור בתשתיות בזק.
הרשת של בזק הפכה במגזר הערבי לפרוצה כמעט לחלוטין וקבלנים הפועלים באזורי מכרזי התמרוץ בפריסת סיבים אופטיים נתקלים לא אחת במפעילים אחרים שעוברים בתשתית בזק, כאשר בזק עצמה לא מכירה את הכבלים, המפקח לא מוכן לדווח על כך, והמפעילים שעובדים מסודר נשארים להתמודד עם צנרת סתומה בכבלים לא מוכרים, עמודים עמוסים בכבלים של בזק ומפעילים אחרים ועם חיובי פיקוח ללא פתרון לבעיות.
בזק עצמה נראה שאינה מסוגלת להתמודד עם התופעה, שכן במידה והיא מנסה להסיר כבלים שאינה מכירה, היא סופגת פגיעות יקרות בתשתית.
האירוע חריף שבעתיים באזורי התמרוץ שכן באזורים אלה לבזק אסור לחבר לקוחות פרטיים במשך 5 שנים, ובפועל, לאור כמויות הפריסה, מדובר על עשרות אלפי שקלים לחודש עבודה לכל אזור תמרוץ שבזק מחזירה לעצמה דרך תשלומי הפיקוח. המשרד גבה את דמי התמרוץ מכלל המפעילים ובזק נמצאת במצב שבצורה זו היא שילמה פחות מהאחרים.
התופעה רק הולכת ומתגברת על רקע החידלון של משרד התקשורת שלא מטפל בתעריפי השוק הסיטונאי ומנגד הקשיים של הזוכים במכרזי התמרוץ שמתקשים לעמוד בדרישות משרד התקשורת לפריסה וחוששים מקנסות. טוב היה עושה המשרד אם יבטל לחלוטין את דמי הפיקוח או שיקבע מחיר סמלי באזורי התמרוץ ובכלל.
















