יו"ר בזק, גיל שרון, שהודיע בשבוע שעבר על פרישה מתפקידו לרגל הגיעו לגיל 60, כדבריו, הפתיע את דירקטוריון בזק ובעלי השליטה שלא ראו את המהלך הזה מגיע. בסך הכל כיהן שרון בתפקידו כשלוש שנים, ואפילו לא הספיק לזכות בהבשלה מלאה של כמות האופציות הנדיבה שחולקה לו על ידי בעלי השליטה. בסך הכל ניתן לסכם את הקדנציה של שרון בבזק, או לפחות או רובה, במילה אחת – שקט. שרון עשה מאמץ לצלוח את המהמורות הלא מעטות שיש בקבוצה כמו בזק, כמו מי ששוחה בבריכת מים עמוקה ומנסה לזוז כמה שפחות כדי שלא לעשות גלים שיטביעו אותו. ומסתבר שהקנייה של השקט הייתה חכמה מבחינתו.
כך, למשל, מכל התוכניות האסטרטגיות על מיזוגים ורכישות שיזם, לא יצא דבר. אפילו לא עסקה אחת בשלוש שנים (למעט רכישה של חברה קטנה בסכום של מיליונים בודדים בבזק בינלאומי, עסקה שהחלה להבשיל עוד לפני תקופתו), וזה לא בגלל שהיה חסר כסף בקופה המלאה של בזק. גם הבחירה שלו במינויו של רן גוראון כמנכ"ל בזק הגיעה מאותו מקום של מקסימום שקט עבורו ומידיעה שגוראון יכיר בהיררכיה.
דווקא בסוף הקדנציה שלו, הצליח שרון להרגיז את הוועד בבזק, ושורה ארוכה של סכסוכים פרצה בקבוצה. לזכותו של שרון יש לומר שהוא עשה מאמצים גדולים לרצות את הוועד, ואף היה מוכן לפתוח את הארנק בנדיבות, בהסכם שנחתם לאחרונה סביב רצון בעלי השליטה להתחיל למשש את אחזקתם בחברה, אבל למרות זאת, הסכסוכים הלכו והעמיקו בעיקר בגלל חוסר אמון בולט בין ראשי הוועד לבינו. גם בנושאי רגולציה, נמנע שרון מלהתעסק כמעט לחלוטין, והכימיה בינו לבין ראשי המשרד, גם הקודמים וגם הנוכחיים הייתה נמוכה מאוד, אם בכלל. אבל בשורה התחתונה המכונה בבזק עבדה, ועבדה יפה ושרון השכיל שלא להפריע למכונה לעבוד.
עד כמה שהאסטרטגיה הזו יכולה להיות מוצלחת, הבעיות צריך לומר, אינן נעלמות כאשר מתעלמים מהן, ולכן באופן טבעי האתגרים הצפויים למחליפו של שרון הם בדיוק באותם המקומות שהוזנחו. יחסי העבודה בבזק נמצאים בשפל חסר תקדים. למעשה מה שמפריד בין בזק לבין שביתה ועיצומים קשים היא רק המלחמה שפרצה לפני כחודש. למעשה בשבוע בו פרצה המלחמה היה צפי הוועד להודיע על הפסקת כל העבודה עם קבלני חוץ ועל הפסקת עבודות הפיתוח בחברה כליל. לעצירת עבודות הפיתוח בבזק משמעות אדירה על התוצאות הפיננסיות של החברה עד כדי פגיעה של מאות מיליוני שקל בשנה ברווח בגלל הפסקת ייחוס הוצאות שכר לפעילות השקעה. לא בכדי בחר הוועד בצעד כה אגרסיבי שאינו משפיע על העובדים מחד, אבל פוגע פגיעה קשה וישירה בבעלי המניות.
בנוסף, שיתוף פעולה ראשון בין ועד בזק לוועד יס, הביא לעצירה מוחלטת של המאמץ לביטול ההפרדה המבנית בקבוצה. מהלך קשה מאוד וחסר תקדים ביחסי העבודה בקבוצה. שיקום מערכת היחסים עם העובדים היא אתגר ראשון במעלה ליו"ר שיכנס, שבלעדיו צפויים לבזק ימים קשים מאד. לוועד העובדים בבזק מערכת קשרים ענפה מאוד בקרב מקבלי ההחלטות ברגולציה, ומי שישכיל לפייסם ולרתום אותם לסייע להנהלה צפוי לקבל בעל ברית משמעותי מאד.
הנושא השני עימו יאלץ להתמודד היו"ר הבא הוא רגולציה. שתי רפורמות משמעותיות ביותר נמצאות בימים אלה במשרד התקשורת. האחת היא הרגולציה בשוק העסקי, בה לבזק יש דומיננטיות יתר, והשנייה היא קביעת המחירים הסיטונאיים לשירותי התשתית, הסיבים והנחושת לשנים הקרובות. שתי הרפורמות מגלמות משמעויות קשות ביותר עבור בזק, ואם לא ימותנו הן צפויות לפגוע בתוצאות העסקיות של החברה בצורה קשה מאוד. במשרד התקשורת מספרים כי היו"ר היוצא מיעט מאוד בעבודה מולם בנושאים אלו, ועיקר העבודה נעשית על ידי אנשי הרגולציה בחברה. בנושאים כה מהותיים זה רחוק מלהספיק, ולכן בזק צריכה בדחיפות יו"ר שידע להתנהל נכון במסדרונות משרד התקשורת. דווקא בנושא המהותי היחידי אותו דחף גיל שרון בבזק – ההסכם הסיטונאי עם פרטנר, הוא היום המכשול הכי גדול שעומד בפני בזק במאמץ להשיג מחירים סיטונאיים סבירים מבחינתה, ואם אכן יקבעו מחירים של 40-42 שקל לסיב סיטונאי כפי שכנראה המליץ הדרג המקצועי במשרד, צפויה פגיעה קשה מאוד בבזק וביתר בעלות התשתית.
עם פרסום ההודעה על פרישתו של שרון, עשרות גורמים הציעו את מועמדותם לתפקיד היו"ר בבזק, חלקם פוליטיקאים בכירים מאוד לשעבר, וחלקם בכירים בשוק העסקי. הקדנציה הבאה של יו"ר בזק, תהיה, כך נראה, הרבה יותר קשה ומורכבת מהקדנציה של היו"ר היוצא, והמשימה של בעלי השליטה הפעם למנות את האדם המתאים לתפקיד, תשפיע יותר מכל דבר אחר בשנים הקרובות על עתידה של בזק. העובדה שבעלי שליטה גם מקווים לממש את השקעתם ברווח בשנים הקרובות, הופכת את ההחלטה שלהם הפעם לגורלית מאוד גם עבורם.
