שר התקשורת שלמה קרעי קורא לשורה של נציגי שלטון, להתכנס לדיונים מרתוניים על מנת לקדם תוכנית להשקעה בסלולר על בסיס תשלומי אגרות התדרים שמשלמות החברות הסלולריות. קרעי שלח אתמול מכתב דחוף לבכירי משרדים ממשלתיים, שבו חשף כי ישראל מפגרת באופן דרמטי בתחום הסלולר בהשוואה למדינות מפותחות.
לדברי קרעי, על פי נתוני ארגון Ookla העולמי המוביל בתחום, ישראל נמצאת כיום במקום ה-64 בלבד באיכות הרשתות הסלולריות, לצד מדינות מתפתחות כמו מרוקו וטורקיה. לאחרונה קרעי אף התייחס לכך בהקשר של תוכניות העבודה של המשרד לשנה הבאה https://zmanavir.co.il/cellular/22485/ . המכתב נשלח פרופ' אמיר ירון – נגיד בנק ישראל, יהלי רוטנברג – החשב הכללי, יוגב גורדוס – ראש אגף תקציבים, איתי טמקין – ראש צוות מאקרו אגף תקציבים, אבי שמחון – יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, יוסי שלי – מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ויוסי פוקס – מזכיר הממשלה.
לדברי קרעי הפיגור בא לידי ביטוי במהירויות גלישה נמוכות, שירות לקוי ותקלות תכופות. אך מעבר לכך, קיים סיכון ממשי לקריסת הרשתות בשעת חירום, במקרה של הפסקות חשמל ממושכות, דבר שיש בו פוטנציאל סיכון חמור לחיי אדם. "לאור מצבן הכלכלי הלא מזהיר של חברות הסלולאר והעלות הגבוהה הנדרשת למתן מענה חיוני זה, אני מוביל תהליך אסטרטגי רב-שנתי לשימוש בכספים שמקורם באגרות תדרי הסלולר על מנת לתמרץ יוזמות שמטרתן להגביר את הכיסוי הסלולרי ברחבי ישראל, לפרוש טכנולוגיית דור 5 מתקדמת, וליצור גיבוי אנרגטי לשעת חירום באתרי סלולר. בכך, יינתן מענה לאתגרים המידיים העומדים בפנינו וגם יונח הבסיס לרשת תקשורת מתקדמת, אמינה ושרידה, למול אתגרים בזמן
שגרה ובעתות חירום".
קרעי טוען כי אחת הסיבות המרכזיות לפיגור היא הנטל הכבד מאוד של אגרות התדרים שמשלמות חברות הסלולר למדינה. ב-2021 הן שילמו כ-4.83% מהכנסותיהן באגרות תדרים, לעומת ממוצע עולמי של 1.81%.
סך האגרות עמד ב-2023 על 317 מיליון שקל והוא אמור לזנק ל-440 מיליון שקל ב-2024. הנטל הזה פוגע ביכולתן של חברות הסלולר להשקיע מכספן בשדרוג רשתות, מסביר השר.
על מנת להתמודד עם המצב, מציג קרעי תוכנית להקמת 9,000 אתרים חדשים ולעיבוי הגיבוי האנרגטי באתרים קיימים, בעלות של 1.7 מיליארד שקל. "מעבר לאתגרים הקיימים העומדים בפני חברות הסלולר בעת שגרה, כמו כיסוי בכל צירי התנועה, כבישים, מנהרות, מסילות ברזל, בישובים גדולים וקטנים לרבות יו"ש, אזורי גבולות ועוד, בתרחיש חירום אפשרי המאופיין בהפסקות חשמל ממושכות קיים פוטנציאל נזק חריף. ההשלכות של קריסת רשתות התקשורת שלנו לאחר שעות ספורות ללא גיבוי אנרגטי, הינן סיכון חיי אדם, מניעת גישה למוקדי חירום, אי קבלת התראות פקע"ר ועוד. יתרה מכך, גם צה"ל ויתר כוחות הבטחון מסתמכים במקרים רבים על תשתיות סלולריות אזרחיות. לא זו אף זו, בטווח הארוך, גם תעשיות חיוניות, כמו מוסדות כלכליים, פיננסיים, חברות הייטק ותאגידים בינלאומיים, אשר מסתמכות על תקשורת רציפה למתן שירות אמין ללקוחותיהם, עלולות לצמצם פעילות בישראל מחשש לפגיעה בפעילות הליבה שלהן. משיחות עם חברות עולה כי שיבושים בשירות, עלולים לפגוע באמון של לקוחות ומשקיעים ולגרום להעברת חברות גדולות מחוץ לישראל".
השר תובע לממן חלק ניכר מהשקעה זו מחשבון אגרות התדרים, ולא כהשקעה ישירה של החברות, וקורא להתכנס לדיונים דחופים בנושא. לדבריו הפערים בתחום הסלולר הפכו לסיכון אסטרטגי שיש לטפל בו באופן מיידי.
















