רוני חורי, מנהל אגף פיקוח ספקטרום ותשתיות אלחוטיות במשרד התקשורת, אמר היום בדיון בוועדה לצמצום פערים בפריפריה שעוסקת בנושא בעיות הקליטה בסלולר, שרוב בעיות הקליטה בישראל הם בשכונות חדשות שנבנות, וזאת מפני שאף אחד לא מחייב את העיריות והמועצות המקומיות לתכנן את הסלולר כמו שמתכננים תשתיות מים, ביוב, חשמל וכו'.
חורי הביא את בית שמש כדוגמא למקום עם בעיות קליטה קשות והמשרד נמצא ממש במרדף כדי לפתור את בעיות הכיסוי בגלל העובדה שבשכונות חדשות לא תוכננה הקליטה הסלולרית מהתחלת הבנייה. "כולם יודעים איפה מתוכננת תחנת אוטובוס, רכבת, וכך צריך להיות גם בסלולר".
הוא הדגיש את הישגי משרד התקשורת בחודשים האחרונים כולל בתקופת המלחמה שהמשרד הצליח להביא פתרון שיאפשר לכל החברות הסלולריות להשתמש במתקנים צבאיים. מדובר בסיכום עם משרד הביטחון וצה"ל שיאפשר לפלאפון להצטרף למתקני שידור בבסיסים צבאיים, מה שעד עכשיו התאפשר רק לסלקום ולפרטנר.
חורי אמר לחברי הוועדה "סלולר זה לא מן שיורד מן השמיים. צריך להקים אתרים בשביל קליטה. ולכן צריך שהנושא יוסדר כבר בשלב התיכנון של השכונות החדשות".
בישיבה נשמעה ביקורת על כך שהאכיפה של המשרד לא מספיק אפקטיבית בנושאי כיסוי, וחורי אמר שהמצב יחסית טוב אך יש עוד מה לשפר במיוחד בכל הקשור לכיסוי בכבישים.
גם סוגיית הכיסוי ביו"ש הוזכרה בדיון תוך התייחסות לכך שהחל מהחודש הבא החברות הסלולריות עשויות להיקנס במידה ולא יעמדו בכיסוי הנדרש. במינהל האזרחי טוענים שרמת הכיסוי ביו"ש עומדת על 70-75% לעומת 95% והחוק אינו מבחין בין האזורים. בנוסף צויין כי ישנם 72 אזורים שמופו כבעייתיים מבחינת קליטה סלולרית, מה שאומר שהחברות הסלולריות עשויות להיות בבעיה במידה והמשרד יתחיל לדרוש מהם הסברים על אי עמידה בתנאי הרישיון ביו"ש.
חורי ציין עוד כי יכולת המשרד להתמודד עם בעיות קליטה ביישובים ובערים תלויה במידת שיתוף הפעולה מצד הרשות וסיפר כי במקרים רבים התנגדות של תושבים מביאה להיעדר שיתוף פעולה מצד ראשי הרשויות. לדבריו "תקשורת סלולרית היא דבר שמציל חיים. ראינו את זה ב-7 באוקטובר וזה נכון בכל מקום ומצב. מי שמתנגד להצבת אנטנות צריך להבין ולקחת את זה בחשבון". עוד הוסיף חורי: "בשנה האחרונה פעלנו להרחיב את פריסת התשתיות בכל שטח המדינה, כולל ביהודה ושומרון. הקמנו עשרות אנטנות חדשות גם בצירי תנועה וגם בישובים בפריפריה. חשוב לציין שאזרח שמתקשר למוקד חירום, יקבל שירות מכלל חברות הסלולר- לא משנה באיזו מהן הוא מנוי. ישנם צירים ספציפיים כמו כביש 443 שבהם יש עדיין קשיי קליטה מסיבות ביטחוניות שלא ניתן להרחיב עליהן".
בנוסף, התייחס חורי לחשיבות תכנון התשתית הסלולארית כבר בעת תכנון יישובים ושכונות חדשות וציין כדוגמא את עיריית ירושלים בה לדבריו מהנדס העיר לוקח כבר היום בחשבון, כחלק מפיתוח השכונות, את תשתיות הסלולר ונותן להן מענה כבר בשלב התכניות: "כך קרה בתוכניות הפיתוח של שכונת קריית יובל וכך אמור לקרות בכל תכנית של שכונה או עיר בישראל. מה שקורה בפועל ברוב המקרים הוא שכאשר משווקות קרקעות חדשות לבניה אנחנו מקבלים דרישה מרמ"י לפנות אנטנות ונקודות שידור ישנות, ובמקביל אנחנו מתקשים לקבל היתרי בניה לאנטנות חדשות מראשי הרשויות".
יו"ר הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה, ח"כ אברהם בצלאל: "על משרדי הממשלה לפעול להרחבת פריסת האנטנות הסלולריות- לא רק שאין בכך סכנה, אלא שהקמתן עשויה להציל חיים"
הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה קיימה דיון מעקב בנושא בעיות בקליטה סלולארית בצירי תנועה ובישובים. בדיון הקודם, שנערך במרץ 2023, דרשה הוועדה ממשרד התקשורת לפעול להרחבת פריסת האנטנות והכיסוי הסלולארי של כלל האזורים המיושבים והכבישים במדינה וכן לפעול העלאת המודעות הציבורית לחשיבות הנושא.
בדיון היום עדכן לירן זרד ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, כי מאז מרץ 2023 נוספו כ-150 מוקדי שידור ברחבי הארץ וכי נכון לינואר 2024 קיימות בישראל כ-8,000 אנטנות סלולאריות של 3 חברות. 99% מהאנטנות תומכות בטלפונים בטכנולוגיית 'דור 3', 97% תומכות ב'דור 4' ורק 27% תומכות במכשירים סלולריים מדור 5. עוד הצביע הדו"ח על מגמת ירידה בכמות האנטנות התומכות במכשירים מדור 2, שכיום עומדת על 49% בלבד. על פי משרד התקשורת הסיבה לכך הינה פינוי נקודות שידור ישנות באזורי פיתוח. נקודות שידור חדשות שנבנות כיום אינן תומכות בטכנולוגיה זו. עוד צוין כי באזור יהודה ושומרון התשתית מכסה היום כ-70% מהשטחים בלבד, על אף שעל פי רישיון מחויבות החברות הסלולאריות לכסות 95%.
דודו כהן, קמ"ט תקשורת ודואר במנהל האזרחי במשרד הבטחון פרס בפני הוועדה את הליקויים הקיימים באזורי יהודה ושומרון. לדבריו כיום מוצבות 502 אנטנות ביהודה ושומרון, המכסות כ-70% מהשטח. לצורך השוואה- לרשות הפלסטינאית יש 2 חברות סלולר שלהן יותר מ-2,000 אנטנות במרחב. ערכנו נסיעות מבחן בכ-90% מהצירים וכיום אנחנו מסוגלים לשייך את אותן נקודות לחברות הסלולר הספציפיות. אנחנו מזהים פעילות פח"עית גוברת בעיקר באותן מקומות עם בעיות קליטה. החודש מתקיים כנס בו נערוך הסברה לראשי הרשויות ונפרוס בפניהם את תוכניותינו על מנת להגיע לפריסה תקשורתית רחבה יותר".
בהתייחס לדברים אמר יו"ר הוועדה ח"כ אברהם בצלאל: "קליטה סלולרית היא צורך חיוני והיעדרה יכול להביא במקרים מסוימים לסכנה אמיתית. על משרדי הממשלה לפעול להרחבת פריסת האנטנות הסלולריות וכן להעלאת המודעות הציבורית לחשיבות הנושא – לא רק שאין בכך סכנה, אלא שהקמתן עשויה להציל חיים".
צחי שלום, ראש מנהל טכנולוגיה דיגיטלית בשלטון המקומי ציין כי נקודות שידור בגובה של עד 6 מטרים פטורות מהיתר בנייה. לדבריו: "אני מציע שמשרדי הממשלה יעלו מודעות ציבורית וזה מה שיקל על בעיית שיתוף הפעולה מצד הרשויות". פרופ' סטיליאן גלברג מהמשרד להגנת הסביבה אמר כי היום לא קיימים כלל משאבים להעלאת המודעות: "0 תקציב להסברה".
ח"כ יוסף עטאונה ביקש לדעת מדוע לא מקימים נקודות שידור נוספות בנגב, ובעיקר בכפרים הבלתי מוכרים בהם יש בעיות קליטה קשות. בתשובה לדבריו אמר חורי כי בשנה האחרונה בלבד הוקמו נקודות שידור בערערה, צומת הנגב, ערוער, רהט ותל שבע. עם זאת ציין כי בחלק מהמוקדים ישנה השחתה וגניבה של ציוד. לאחר שנציג המשטרה ציין כי אין כרגע תלונות פתוחות על השחתת נקודת שידור, ציין משה פרג'ון, נציג PHI כי רק הבוקר הגיש שתי תלונות על גניבת סולר והשחתה.
לסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אברהם בצלאל: "הוועדה תוציא מכתב לשר התקשורת שלמה קרעי ולשרה לאיכות הסביבה עידית סילמן בבקשה להתייחסות על פעילותם להעלאת המודעות בקרב הציבור לחשיבות התקנת אנטנות סלולריות. כמו כן, אני קורא למשרד התקשורת להגביר את הפיקוח והאכיפה על מנת שחברות הסלולר יפעלו להגדלת פריסת נקודות השידור. אבקש בנוסף לבחון את תקנות התכנון והבניה משנת 2010 כך שיקלו על הקמת נקודות נוספות". עוד קבע היו"ר כי הוועדה תקיים דיון מעקב נוסף בנושא בעוד כ- 4 חודשים.
