התקדמות משמעותית בדרך להחלטה על סגירת רשתות הנחושת והכבלים הישנות

משרד התקשורת יפרסם במהלך החודשים הקרובים תוכנית מסודרת לסגירת רשתות הנחושת (בבזק) ורשת הקואקס (בהוט). התוכנית היא פרי עבודתו של צוות פנימי בראשותה של מנהלת אגף הנדסה, אתי שמואלי. הצוות כולל נציגים מאגף כלכלה, רישוי ומהלשכה המשפטית, ובשורה התחתונה תאריך היעד לסגירת הרשתות יהיה 2030. ראשית, נסביר שלא מדובר בסגירה במובן שהחברות יחויבו לשלוף את הרשתות הישנות (על כך בהמשך), אלא על ביטול החובה לפרוס נחושת וקואקס היכן שבשכונות חדשות נפרסות במקביל רשתות סיבים אופטיים.

בשנה האחרונה פרסמנו על התוכניות של המשרד לסגירת הרשתות, ואחד הרעיונות היה לצאת לפיילוט. אלא שמסתבר שלא ניתן לבצע פיילוטים בנושא, כיוון שהדבר מתנגש עם חובת הפריסה האוניברסלית של החברות, ולכן נמצא תוואי חלופי, ולפיו החברות יגישו בקשה לוועדה המייעצת במשרד התקשורת – שהיא הוועדה שמותר לה לפטור אותן מפריסת רשתות באזור מסוים. 

הוועדה תקיים התייעצות מול הצוות המיוחד בטרם תחליט, אבל הרעיון הוא ששתי החברות יוכלו להגיש בקשות להימנע מפריסה בשכונות חדשות של כבלי נחושת וקואקס, תוך התחייבות שתהיה פריסת סיבים אופטיים באותה שכונה. לוועדה המייעצת יש מספר תנאים שלפיהם היא מורשית לקבל החלטה על פטור, כמו למשל: תשתית חלופית לרשתות הישנות, טובת הציבור – במובן שהוא לא אמור להיפגע או לשלם יותר על שירותים בעקבות זאת – ועוד. הוט הגישה כבר בקשה לפטור מפריסה בשכונות מסוימות (שזה יכול גם להיות בניין חדש באזור ישן, לדוגמה), ובזק צפויה לעשות זאת בקרוב.

משרד התקשורת צפוי לפרסם שימוע בעניין במהלך השנה, כאשר המטרה היא לייצר תהליך הדרגתי שבו בשלב ראשון החברות יוכלו לא לחבר שכונות חדשות ברשתות ישנות, ובהדרגה יוכלו לסגור עוד אזורים ואזורים, ולהציע ללקוחות מעבר לרשתות סיבים, עד לשלב שבו יוכלו להודיע על סגירת הרשתות לגמרי ומתן שירות רק באמצעות סיבים אופטיים. השימועים בנושא צפויים להיות ארוכים ומורכבים, כיוון שהמשרד גם צריך לשנות את רישיונות החברות, והוא גם צריך לשנות את חוק התקשורת.

במסגרת השימוע, יבקש המשרד התייחסות לאפשרות של שליפה של הרשתות הישנות, היות והן מהוות מפגע סביבתי – במיוחד ברשת של בזק התלויה על עמודים. לשליפה של הנחושת יש גם צד חיובי, מפני שהיא עשויה להימכר, ובזק יכולה להרוויח מכך הרבה כסף בתלוי במחירי הסחורות בעולם. אך יחד עם זאת, העבודה וכל התהליך הכרוך בכך הוא אירוע עם הוצאה כספית גדולה מאוד, ובמשרד לא יודעים כרגע כיצד לנהוג בעניין. מנגד, החלופה היא שהתשתית הישנה תישאר תקועה, ועם הזמן היא תיהפך למפגע סביבתי יותר משמעותי, וזה כבר משהו שגם יידרש לתת עליו את הדעת.

בעת סגירת רשתות דור 2-3 בסלולר, למשרד התקשורת הייתה סיבה להביא לסגירתן, היות והתדרים התפנו לטובת תדרים בדור החמישי. בעת סגירת רשתות הנחושת והקואקס, זה לא אותו דבר, היות והרשתות הישנות לא תורמות לרשתות החדשות, אלא להיפך. אחד הנושאים המעניקים יתרון רב לרשתות החדשות המבוססות סיבים היא העובדה שהן יכולות לקבל חשמל מחדרי אגרגציה, כך שהגיבוי במקרה של הפסקת חשמל הוא לזמן ארוך יותר. ברשתות הנחושת, למשל, הגיבוי בארונות התקשורת הוא לשעתיים בלבד.

כך שמצד אחד יש לחברות אינטרס כלכלי ברור מדוע לסגור את הרשתות הישנות, אבל למדינה יש אינטרס דומה מפני שרשתות סיבים אופטיים הרבה יותר מתקדמות,  ומאפשרות ביצועים טובים יותר. ואם על הדרך יוסרו גם רשתות הנחושת הישנות והעמודים שמכערים את הסביבה – מה טוב.