שורה של אתגרים מונחים לפתחו של המנכ"ל החדש בבזק. ניר דוד ייכנס ב-1 באפריל לתפקיד ויחליף את רן גוראון, שסיים את תפקידו. ככל הנראה, האתגר הראשון שיונח לפניו, מעבר לנושאים שוטפים כמו בניית צוות חדש סביבו, יהיו מחירי השוק הסיטונאיים החדשים שצפויים להתפרסם בקרוב, ושעשויים להשפיע על רווחיות בזק. השנה, רווחיות החברה צפויה להישחק ביחס לשנים קודמות בגלל שינויים שאינם תלויים בה. גם נושא העברת השליטה, במידה ובעלת השליטה בחברה, קרן סרצ'לייט, תמצא קונה, יכול להיות זעזוע מבחינת החברה – אבל בשורה התחתונה, כשהוועד וההנהלה מאוחדים, קשה מאוד לזעזע את החברה.
המחירים הסיטונאיים נשמעים כמשהו ערטילאי ומעורפל למי שאינו מכיר את הנושא, אבל זהו מסוג המוקשים שלבזק יהיה קשה מאוד להתמודד איתם, משום שהם נמצאים לגמרי במגרש של משרד התקשורת. מחירים סיטונאיים אטרקטיביים הם מחירים שעלולים להוריד את מחירי האינטרנט בשוק, מפני שהם יגבירו את התחרות ויאפשרו לשחקנים קיימים וחדשים להתחרות בבזק בצורה אפקטיבית יותר.
מהבחינה הזו, ניר דוד נכנס לאירוע בתזמון מאתגר. אבל לא רק מחירי השוק הסיטונאי ניצבים היום בפני בזק כמשוכה רצינית. השנה, בדוחות הקרובים, בזק צריכה להפריש כ-100 מיליון שקלים לטובת פרישת עובדים. בנוסף, ההסכם הקיבוצי בחברה עומד להסתיים השנה, וברבעון האחרון העובדים וההנהלה ייכנסו למשא ומתן שהולך להיות לא פחות משמעותי מהסכמים קודמים, ואולי אף יותר.
נזכיר שמחירי האינטרנט של בזק אינם ידועים כנמוכים כלל (ולזה צריך להוסיף את מחירי השכרת הנתבים, שזהו אירוע בפני עצמו). אם מתחרותיה של בזק יוכלו לרכוש קווים סיטונאיים במחירים אטרקטיביים – זה משהו שעלול להוות בעיה גדולה לבזק, מכיוון שהמטרה המרכזית שלה היא להמשיך ולגייס כמה שיותר לקוחות חדשים לסיבים האופטיים. משם מגיעה הצמיחה שלה, אבל גם של מתחרותיה, שמרכזות מאמץ בסיבים על רקע החולשה בסלולר ובטלוויזיה. הרשת של בזק היא הרחבה ביותר בארץ מבחינת פריסה, אבל החברה עדיין צריכה להגביר את קצב ההצטרפות לשירות, ומחירים סיטונאיים נמוכים לא יעזרו לה במשימה – להיפך.
למחירים הסיטונאיים יש צד נוסף שמשרד התקשורת לא טיפל בו עד עכשיו, והוא הרפורמה בשוק התקשורת לעסקים. המשרד הכריז על תוכניות להיכנס לעובי הקורה במטרה לצמצם את הדומיננטיות של בזק בשוק התקשורת לעסקים, שבו היא שולטת בלמעלה מ-80% מנתח השוק. משרד התקשורת כיוון בעבר לאפשרות שבזק תחויב לספק את אותה איכות שירות שהיא מספקת ללקוחותיה – גם ללקוחות המתחרות.
נזכיר בקצרה שלקוחות עסקיים הם לקוחות שהשירות הוא נדבך מרכזי אצל המפעיל שאיתו הם עובדים, אלא שמתחרותיה של בזק אינן מסוגלות לספק את אותה איכות שירות של תיקון תקלות בתוך שעתיים. מתן שירות עם SLA (הסכם רמת שירות) כזה מחייב להחזיק כמות גדולה מאוד של טכנאים מיומנים, והמתחרות מתקשות מאוד לעשות זאת, ולכן אינן מצליחות לקחת נתח שוק מבזק. המתחרות יכולות להוריד מחירים מכאן ועד להודעה חדשה – בסופו של דבר, כשיש תקלה אצל לקוח מרובה סניפים, למשל, והן אינן יכולות לטפל בה בתוך זמן קצר, המרחק מכאן ועד לחזרה לבזק הוא קצר.
ישנו סיפור מוכר בבזק מלפני מספר שנים, כאשר רשת קמעונאית גדולה עשתה ניסיון לעזוב לטובת ספק מתחרה, וחזרה בה לאחר שתקפה אותה תקלת תקשורת שהשביתה את כל מסופי החברה. לא לקח הרבה זמן עד שבזק נקראה לתפוס את מקומה, וזה קרה רק בגלל השירות. אם הרפורמה תיושם, זו תהיה בעיה גדולה מאוד לבזק.
לבסוף, יש את הנושא של ביטול ההפרדה המבנית בין בזק ל-yes, שזה משהו שבזק מאוד מעוניינת שיקרה בשל הערך שהדבר יציף לה. אבל צריך לזכור שגם אם הדבר יקרה, זה לא יקרה השנה אלא בשנה הבאה, אם בכלל, כי איננו יודעים מהי עמדת משרד התקשורת מלבד ההסכמה העקרונית שנתן לבחינת הסוגיה השנה. בזק יכולה לבלוע את yes בקלות ולספק שירותי טלוויזיה בצורה עצמאית ללא הפרדה מבנית. השאלה היחידה היא הפיצוי שהחברה תיאלץ לשלם לעובדים, אבל מבין כל האתגרים שיונחו לפתחו של המנכ"ל הנכנס, זו הבעיה הכי פחות מאתגרת.
בסופו של דבר, השינוי הגדול והדרמטי שבעלי המניות הצליחו להשיג במינוי של ניר דוד הוא העובדה שהצליחו ללכד את העובדים אחריו ולהקים להקה מאוחדת. כל היתר כבר הרבה יותר פשוט.
















