רשות התחרות קוראת להמשיך במאמץ לפצל את התשתית הפסיבית של בזק כדי להקטין את ניגוד העניינים שלה. כך עולה מתגובת הרשות לשימוע האחרון שפרסם משרד התקשורת בעניין התעריפים בשוק הסיטונאי.
בסוף חודש מרץ 2024 פרסם משרד התקשורת שימוע ציבורי הכולל הפחתה דרסטית של התעריפים המרביים שחברת בזק תוכל לגבות עבור שימוש ברשת הבזק הציבורית שלה על ידי מתחרים. באותו שימוע הודיע המשרד כי החליט שלא להפחית את מחירי קווי האינטרנט שחוכרים מתחרים מבזק במסגרת מדיניות השוק הסיטונאי והותיר את המחיר על 72 שקל לפני מע"מ.
על פי התיקון המוצע לתקנות, תעריף הגישה לתשתית הפסיבית של בזק יופחת בשיעור חסר תקדים של כ-44%, מהתעריף שמופיע כיום בתקנות. בפועל, מדובר בירידה של כ-42% מהמחיר הנגבה כיום בפועל על ידי בזק עבור השירות. התעריף צפוי לצנוח מרמה של כ-430 שקל לקילומטר כיום, ל-250 שקל לקילומטר בלבד.
רשות התחרות הביעה תמיכה נחרצת במהלך, וציינה כי הוא "צפוי להגביר את התחרות ולתמרץ פריסת תשתיות על ידי שחקנים שונים". בישראל, בזק היא החברה היחידה המחזיקה ברשת פסיבית בפריסה ארצית מלאה, והיא מוגדרת כמונופול בתחום על ידי הרשות.
כפי שמפרטת הרשות בהרחבה בחוות דעתה, "במדינת ישראל פרוסה תשתית ארצית של צינורות, גובים, ארונות תקשורת וכדו', המכונה 'הרשת הפסיבית'. בתוך הרשת הפסיבית מועברת רשת התקשורת הקווית עצמה, המכונה 'הרשת האקטיבית'. הרשת האקטיבית משמשת להעברת שירותי תקשורת שונים – טלפוניה, טלוויזיה ואינטרנט – ואספקתם לצרכנים הסופיים".
הקמת רשת פסיבית חדשה נחשבת לעתים כלכלית ולא כדאית, בשל עלויותיה העצומות והמורכבות הכרוכה בכך. כתוצאה מכך, רשתות פסיביות הן לעתים קרובות מונופולים טבעיים. "לעמדת הרשות, וכפי שעולה גם מפסק הדין של בית הדין לתחרות בעניין בזק, הקמת תשתית פסיבית נוספת כרוכה בעלויות גבוהות ואף אינה כדאית מבחינה משקית. יש בכך כדי להפוך את התשתית הפסיבית שכיום מוחזקת בידי בזק למעין מונופולין טבעי", נכתב בחוות הדעת.
כדי לשבור מונופול זה, מחייבות התקנות הקיימות את בזק לספק שירותים סיטונאיים לכלל חברות התקשורת. "חובת אספקת השירותים הסיטונאיים מאפשרת לחברות שאינן בעלות תשתית, באזורים מסוימים או בכלל, לקבל גישה לתשתית הפסיבית של בזק בעבור תשלום מפוקח, זאת על מנת שיוכלו להשחיל בתוכה תשתית אקטיבית שתהיה בבעלותן לצורך אספקת שירותי תקשורת לצרכן".
בנוסף, חלה על בזק החובה לספק גם שירותי Bit Stream Access ) BSA), שהם "שירותים בהם לצורך אספקת שירותי תקשורת ללקוחות הקצה, מתקשר ספק שירותי תקשורת שאין בבעלותו תשתית אקטיבית עם בעל תשתית אקטיבית להעברת נתונים בסטנדרטים שהוגדרו על ידם מראש".
לדברי הרשות, השירותים הסיטונאיים והפחתת העלויות הנגבות על ידי בזק יאפשרו למתחרים לטפס ב"סולם ההשקעות" ולהרחיב את פריסת רשתות התקשורת העצמאיות שלהם, במקום להישען על רשתות של שחקנים אחרים. "בעלות של השחקנים השונים על תשתית אקטיבית עצמאית מאפשרת להם להתחרות על מרכיב גדול יותר בעלות המוצר וכן על איכות התשתית האקטיבית ובהתאם על מגוון ואיכות השירותים המוצעים על ידן. כך, פריסה עצמאית של רשת אקטיבית מאפשרת לפורס הרשת להחליט על איכות הרשת שתיפרס, היינו רשת סיבים מתקדמת או רשת של כבלי נחושת הנחשבת מיושנת, וכן על איכות השירותים והמוצרים שיוצעו על ידו ללקוח בהתבסס על התשתית בבעלותו".
הרשות מצטטת גם את דו"ח ועדת גרונאו משנת 2008, שגיבשה המלצות להגברת התחרות בתחום התקשורת בישראל. הוועדה כבר אז קבעה כי "תפקיד מיוחד שמור בשוק לספקים שאינם רוצים להיות תלויים באיכות התשתית של מתחריהם, ועל כן הם חוכרים את מקטע הגישה ('עניבת הלקוח' – local loop), משדרגים אותו, ומציעים שירותים מתקדמים שלא ניתן היה להציע ללא שדרוג הרשת".
הוועדה ציינה בנוסף כי "פיתוח שוק סיטונאי ובאופציית חכירה של מקטע הגישה את המפתח לרענון והמשך פיתוח התחרות, ולשדרוג הרשת. הוועדה סבורה כי דרבון ההשקעה בתשתית הנייחת הוא קריטי לצמיחת הענף בעתיד והיציאה משיווי המשקל הנוכחי שאינו מעודד השקעות מחייבת כניסת מתחרים חדשים שיחכרו את רשת הגישה של בעלי התשתיות הקיימים".
לצד שבחים ותמיכה נלהבת בתיקון המוצע, סבורה רשות התחרות כי הוא אינו פותר את שורש הבעיה התחרותית בשוק התקשורת הישראלי – "ניגוד העניינים המובנה שקיים לבזק".
לדברי הרשות, "לאור מאפייני התשתית הפסיבית ההופכים אותה למונופול טבעי, ראוי כי התשתית הפסיבית תוחזק בידי גורם בלתי תלוי ואובייקטיבי, אשר אינו פועל בעצמו בפריסת רשתות אקטיביות או באספקת שירותי תקשורת ובהתאם אין לו תמריץ להגביל גישה של ספקיות שירותי תקשורת לתשתית הפסיבית. כך, תובטח לכלל ספקי השירותים המעוניינים בכך גישה לתשתית הפסיבית".
הרשות מציעה ליישם את עקרון "אובייקטיביות הרשת הפסיבית" קודם כל ברובעי מגורים חדשים בהם עדיין לא הונחה תשתית. "בשכונות אלו אין תשתיות קיימות וניתן לקבוע את זהות פורס התשתית. אף אם מדובר בפתרון חלקי, זהו פתרון מהיר ופשוט ליישום אשר יאפשר את שיפור המצב באזורים מסוימים, יקל על המתחרים במקטע אספקת שירותי התקשורת באזורים אלו ויתמרץ את הפריסה לכל הפחות בשכונות החדשות", נכתב בחוות הדעת.
לסיכום, רשות התחרות רואה ביוזמה של משרד התקשורת צעד חיובי וחשוב מאוד בדרך להגברת התחרות והאצת פריסת התשתיות בשוק התקשורת. עם זאת, לשיטתה יש צורך בצעדים נוספים, שעיקרם הפרדה מבנית וקביעת בעלות ניטרלית על התשתית הפסיבית, שאין לה אינטרס לחסום מתחרים. בעיקר יש מקום ליישום עקרונות כאלו ברובעי מגורים חדשים שנבנים בימים אלו.

















לא הבנתי בזק קיבלו רישיון להעביר תשתיות לפני חמישים שנה .בנו חפרו השקיעו מיליארדים לנוחיות מדינת ישראל עכשיו באים כל מיני חברות ללא נהלים ועושים ככל העולה על רוחם מחברים שכונות שלמות בצורה פרטנית לא שבזק היו מחברים בצורה הולמת געל נפש איך שזה נראה. צורה למדינת עולם שלישי ואז מגיע מישהו שלא מבין כלום בתקשורת אולי מבין בכלכלה ורוצה לחלק חלק נכבד מהתשתית הקיימת לכל מיני גורמים והכל בטענה שמגיע להם אז נכון במקום להרוס שוב את המדינה אםשר להשתמש בקיים לא להרוס את הישןמעד יסוד וכמובן צריך לחשוב 29 שנים קדימה מכיוון שהכל דינמי מתפתח ואז מה !!! תעשו חושבים כמו שצריך אין בעיה שירויחו על מנת שלצרכן יהיה נוח וטוב כולם אבל כולם חייבים להגיע להסכמות ולא בכםיה של ועדה כזאת או אחרת .בזמני היתה חברת בזק כל לפרויקטים כאלא לאחר מכן כולם החלו לנגוס. התשתית כבר מלאה ונמעס לתושבים כבר לראות ולשמוע מכל מיני טכנאים תעשו סדר או שלא יהיה נעים בשכונה
מה כל כך קשה לבקש לדוגמה מתאגיד המים שממילא מניח צנרת מים כשהוא נפתח שכונה חדשה גם להניח צנרת ריקה לתקשורת?
ממילא משיתים את המחיר על היזם.
בצורה כזו מקבלים תשתית פתוחה והרשות אחראית על התחזוקה. במחיר מפוקח.
הם שולטים בשוק קובעים מחיר אין תחרות אין אפשרות לעבור כולם רוכבים עליהם קומבינת בזק