הכבל התת-ימי BlueMed, פרי שיתוף הפעולה בין ספרקל (חברת הבת של Telecom Italia) לבין ענקית הטכנולוגיה גוגל, אשר אמור להתחבר להודו במזרח דרך ישראל וערב הסעודית אל המפרץ הפרסי, ומשם אל מומביי, השלים בהצלחה את הנחיתה ביוון. כעת, השאלה הגדולה והמסקרנת העומדת בחלל האוויר היא מתי בדיוק הוא צפוי להגיע לישראל. בשוק התקשורת רווחות הערכות כי המתיחות הגיאופוליטית באזור עלולה להקשות על הגעתן של ספינות ייעודיות להנחת כבלים תת-ימיים לחופי ישראל בשלב זה, אך נכון לעכשיו, ראשי הפרויקט שומרים על אופטימיות זהירה ומאמינים כי לא יחול שינוי משמעותי בלוחות הזמנים שנקבעו מראש. יש לציין כי תחנת הנחיתה של הכבל בתל אביב כבר הוקמה ועומדת בכוננות לקראת הגעתו. ברגע שהכבל יגיע אל יעדו, הוא יחובר בחיבור יבשתי לאילת – חיבור שכבר קיים, זמין ומוכן לשימוש.
מדובר במיזם ענק בסדר גודל גלובלי, אשר השלמתו תלויה בשורה ארוכה של תנאים דינמיים המשתנים חדשות לבקרים, אך בסופו של דבר, הוא צפוי לתרום רבות ללקוחות המחפשים חיבור אינטרנט מהיר ויעיל בין אירופה לאסיה דרך המזרח התיכון. האתגר המשמעותי ביותר כרגע הוא לצלוח את התקופה הנוכחית ללא עיכובים מיותרים, שכן הפרויקט אמור לעבור בנתיב יבשתי דרך ערב הסעודית ובנתיב ימי דרך הים האדום – נתיב הנמצא תחת עינן הפקוחה של המעצמות הגדולות, וזאת על רקע החשש מפני פגיעה אפשרית בכבלים התת-ימיים על ידי המורדים החות'ים, הנתמכים על ידי איראן מתימן.
כזכור, ספרקל הכריזה לאחרונה על פרויקט שאפתני נוסף בשם GreenMed, שעתיד לכלול מערכת כבלים תת-ימית חדשה שתחצה את הים האדריאטי ותחבר את איטליה למדינות כמו קרואטיה, מונטנגרו, אלבניה, יוון וטורקיה, בטרם תמשיך הלאה אל הים התיכון, ישראל ועקבה שבירדן.
בחודש הבא, במהלך פגישת ה-G7, צפוי נושא הכבלים התת-ימיים לעמוד במרכז סדר היום, וזאת לנוכח חשיבותו האסטרטגית ההולכת וגוברת. המגזין היוקרתי The Atlantic פרסם לאחרונה כתבת עומק לקראת הכינוס, ובה ציין כי הכבלים התת-ימיים מהווים סוגיה גלובלית דחופה הדורשת התייחסות מיידית. הכתבה מדגישה כי כבלים תת-ימיים אלה אחראים לנתח נכבד מתעבורת הנתונים הבינלאומית, "ומשמשים כתשתית הבסיס לקשת רחבה של פעילויות, החל מעסקאות פיננסיות ועד למבצעים צבאיים רגישים. על קובעי המדיניות מוטלת החובה לטפל באתגרים הייחודיים של תחום זה ולגבש אסטרטגיות הגנה מתאימות".
The Atlantic מצביע על מספר אירועים אחרונים המחדדים את הסכנות הפוטנציאליות הטמונות בפגיעה בכבלים תת-ימיים. כך למשל, כבל בים האדום ניזוק לאחרונה בנסיבות שטרם הובהרו עד תום, כאשר דיווחים מסוימים רומזים כי מדובר בפעולת חבלה מכוונת, בעוד הבית הלבן ממשיך לגרוס כי מדובר בתקרית מקרית גרידא. מכל מקום, אין עוררין על כך שהחשש מפני חבלה בכבלים בחסות מדינות עוינות, פעילות פלילית נגד תשתיות אסטרטגיות ופוטנציאל הריגול דרך מניפולציות פיזיות בכבלים – הולך ומתגבר בקצב מסחרר.
הכתבה מתייחסת גם להשקעות המאסיביות של סין בתשתיות כבלים תת-ימיים כחלק מיוזמת "החגורה והדרך" (BRI) שלה, אשר מעוררות דאגה רבה במערב נוכח הדומיננטיות והשליטה הפוטנציאלית של בייג'ינג ברשתות התקשורת הגלובליות. כפי שממחישה "חומת האש הגדולה" המפורסמת של סין, משטר הרודנות הסיני אינו מאמין בעקרון האינטרנט הפתוח והחופשי, והשתלטות על אמצעי ההפצה של המידע יכולה לסייע בהפצת תפיסת העולם הזו למדינות נוספות. על רקע זה, המסדרון הכלכלי הודו-המזרח התיכון-אירופה מהווה חלופה מבטיחה, שנועדה לחזק את הקישוריות והסחר הבינלאומיים תוך הקמת רשתות כבלים תת-ימיות חזקות ומגוונות, תוך מתן עדיפות לאינטרסים המערביים.
לסיכום, מדגיש The Atlantic כי "ההצהרה האחרונה של שרי התעשייה, הטכנולוגיה והדיגיטל של מדינות ה-G7 בנוגע לכבלים תת-ימיים, בעקבות פגישתם בחודש שעבר באיטליה, היא צעד חיובי בכיוון הנכון. ההצהרה מכירה בחשיבות העליונה של מיפוי, ניטור והשקעה בכבלים מתקדמים ועמידים מהדור הבא. השרים אף התחייבו 'להעמיק את הדיון בנושא סיכוני שרשרת האספקה של רשתות כבלים תת-ימיים מאובטחות, לרבות תחזוקה ותיקון תקלות'. עם זאת, הפיכת ההצהרות הללו למעשים של ממש מצריכה מאמץ גלובלי מתואם בין כל הגורמים הרלוונטיים בזירה הבינלאומית".
















