משרד התקשורת מבקש מחברות התקשורת פירוט על הכנסותיהן השנתיות בשנה שעברה, וזאת לקראת הוצאת דרישה לתשלום עבור קרן תמרוץ להשלמת פריסת הסיבים האופטיים. בשבוע שעבר פרסם המשרד את רשימת האזורים שנותרו ללא פריסה של סיבים אופטיים, הכוללת אזורים שהוחזרו על ידי קבלנים שוויתרו על המשך הפריסה, ולגביהם מתנהל בנפרד הליך לחילוט ערבויות. מדובר בכ-40 אלף משקי בית, הממוקמים בעיקר במגזר הערבי-בדואי, בירושלים ובאשדוד. עם פרסום ההודעה על האזורים, המשרד הודיע כי בהתאם לתקנות, חברת "בזק" רשאית לבקש משר התקשורת להתיר לה לפרוס רשתות סיבים אופטיים בכל אחד מהאזורים המוחזרים ולספק באמצעותן שירותי גישה לאינטרנט.
האזורים המוחזרים שלא ייבחרו על ידי "בזק", יתווספו לרשימת אזורי התמרוץ שתיכלל במכרז עתידי לעידוד פריסת רשתות נייחות מתקדמות ומתן שירותים על גביהן באזורים חסרי כדאיות כלכלית. יש לציין כי ל"בזק" מותר לבקש להרחיב את הפריסה עד ל-10% מהאזורים המוחזרים, כך שבכל מקרה אזורים רבים אחרים יוותרו ללא פריסה, ולכן המשרד יידרש לממן מכרזים נוספים כדי להשלים בהם את הפריסה בכל יישובי ישראל.
הדרישה למילוי קרן התמרוץ מחדש מעוררת התנגדות בקרב חברות התקשורת, שכן מבחינתן מדובר בהוצאה של מיליוני שקלים, בעוד הן סבורות שניתן למצוא פתרון אחר ופשוט יותר להשלמת הפריסה. במשרד התקשורת מודעים לביקורת, ולכן ככל הנראה, במקום 0.5% מההכנסות שאמורות להיות מופרשות לקרן התמרוץ, חברות התקשורת ישלמו 0.2-0.3% בלבד, ובכך יגויס הסכום הדרוש להוצאת מכרזים ולהשלמת הפריסה.
בשיחות עם מפעילים עולות דעות שונות, אך רוב המפעילים היו שמחים אילו המשרד היה מאפשר לבזק להשלים את הפריסה ובכך לסיים את הסוגיה. חשוב לזכור שמדובר באזורי הפריסה הקשים והלא כדאיים ביותר מבחינה כלכלית, שאם לא כן, מזמן היו קבלנים ממהרים לפרוס בהם תשתיות. הסיבה שאזורים אלה הוחזרו או לא נבחרו נעוצה בכך שהם מורכבים ומסובכים לפריסת סיבים אופטיים. מנגד, ניתן להניח שחברת IBC, המתחרה ב"בזק", תרצה להתמודד על חלק מהאזורים הסמוכים לאזורי הפריסה שלה, ולכן כרגע היא בוחנת את כדאיות הפריסה ביישובים שפורסמו, בדומה לבזק.
