בחינת המדדים השונים המשמשים את מקבלי ההחלטות בנוגע למהירות הגלישה בסלולר או לחוויית הגלישה, מצביעה על פערים גדולים מאוד ביניהם. ישנם מספר מדדים בולטים שמשמשים את משרד התקשורת בבדיקות ובהשוואות שהוא עורך, ומכל אחד ניתן לקבל תמונת מצב שונה, ובהתאם גם גוזרים דרכי פעולה שונים.
בשבועות האחרונים, מדד OOKLA שינה את המתודולוגיה שלו, מה שהביא לשינוי גם במיקומה של ישראל, שקפצה 10 מקומות בבת אחת. OOKLA הוא אחד המדדים החשובים ביותר שבהם משתמש משרד התקשורת, ובמשך חודשים ארוכים מיקם את ישראל באזור המקום ה-67 בעולם במהירות ההורדה בסלולר. אז כיצד קרה שקפצנו למקום ה-57 פתאום? חודש אחד אינו יכול לחולל שינוי כה מהותי, אלא אם כן נבנו כאן מאות אתרי 5G, וזה לא קרה. הסיבה היא, כאמור, שינוי באופן המדידה וחישוב ממוצע על בסיס שלושת החודשים האחרונים.
לעומת זאת, לפי מדד Opensignal, ישראל מדורגת במקום ה-24 מבין מדינות ה-OECD במהירות גלישה ממוצעת. וכדי להתבלבל עוד יותר, מדד של ארגון ה-GSMA ממקם את ישראל במקום ה-29 בעולם וה-18 במדינות ה-OECD. אם מרחיבים את הבדיקה, ניתן לראות שישראל צמחה במהירות הגלישה שלה בשנים האחרונות בהיקפים של לפחות 100% ובחלק מהמדדים גם בלמעלה מ-200%.
השוואה בין איכות הרשתות הסלולריות בישראל לעולם היא משימה מורכבת ומאתגרת. למשל, כמות ספקטרום התדרים המוקצית לכל חברה משפיעה ישירות על הביצועים. בישראל, הרשתות עמוסות מאוד וסובלות ממחסור בתדרים (בטווח הנמוך) שמשפיע מאוד על הכיסוי של ה-5G והחדירה למבנים. תדרים חדשים בתחום הזה יעזרו מאוד לחוויית השימוש. בישראל, חלק מהחברות שמות דגש על כיסוי 5G באזורי הביקוש בלבד ופחות משקיעות בפריפריה. רואים זאת בעיקר בהשוואות שאנו מפרסמים באתר מדי חודש https://zmanavir.co.il/cellular/24993/.
לכל אחד מהמדדים יש יתרונות וחסרונות, אך ברור שהסתמכות על OOKLA כמדד מרכזי אינה מספיקה. בנוסף, בישראל יש אוכלוסייה חרדית גדולה עם מאפיינים ייחודיים משלה, ולכן השאלות לגבי אופן המדידה חשובות מאוד להסקת המסקנות הנכונות.
יתרה מזאת, מהירויות הגלישה המהימנות ביותר נמצאות אצל החברות הסלולריות. מדוע משרד התקשורת אינו דורש אותן מהחברות? נכון, אין זה רצוי שהמשרד יישען על המידע שיסופק על ידי החברות בכל הקשור למהירויות ולחוויית גלישה, אך בסופו של דבר אף חברה לא תעז להסתכן במסירת מידע לא מעודכן או כזה שמתחכם עם הנתונים. לכן נותר רק להתפלא מדוע זה לא קורה. המשרד גם יודע לסנן ולנטרל אוכלוסיות ספציפיות כמו החרדים והבדואים, או לבדוק מהירויות גלישה באזורים ספציפיים על מנת להשוות בין המרכז לפריפריה. מדוע זה לא נעשה?
נקודה נוספת: בתקופתו של עמוס שפירא כמנכ"ל סלקום, הוא נשאל על ההשוואה במהירויות הגלישה ברשת. ברקע הייתה תחושה שסלקום אינה משקיעה במהירויות גלישה ומתחרותיה תמיד טענו שהיא משתרכת מאחוריהן. שפירא מעולם לא התרגש מכך, ותמיד חזר למנטרה שמה שחשוב היא חוויית השימוש הכוללת ולא רק מהירות הגלישה. הוא התכוון לכך שכיסוי, חדירה לתוך מבנים, ניתוקים נמוכים וכדומה אינם פחות חשובים ממהירות גלישה בנקודת זמן ספציפית.
ומי צדק? שני הצדדים. המהירות בסלקום לא הייתה הצד החזק שלה (בתקופה של שפירא), אך חוויית השימוש לא הייתה רעה. מנגד, המתחרות הדגישו את מהירות הגלישה בטענה כי זו החוויה החשובה ללקוחות וממילא הכיסוי והקליטה פחות או יותר דומים בכל הרשתות. כיום אנו כמובן במציאות שונה לחלוטין בסלולר. יש הרבה יותר יישומים ואפליקציות וידאו, ובשורה התחתונה, לפי כל מדד, ישראל נמצאת במקום אחר, טוב יותר או פחות. אולם, באף מדד ישראל אינה בצמרת, וזו הבעיה.
