"ההחלטה לשלב סקרים אינטרנטיים וטלפוניים בביקורת סיפקה לנו את האינדיקציה שחיזקה את הממצאים שהראו את הפער באיכות הכיסוי והקליטה הסלולרית, כפי שזה בא לידי ביטוי בפיקוח של משרד התקשורת לעומת המצב בשטח. משרד התקשורת מסתמך על נתוני החברות הסלולריות שמדווחות לו על מצב הכיסוי, ואין מתודולוגיה שיכולה לאמת את הנתונים", כך אומרות זהר בר אליעזר ויפעת פגיס-גלמן מהחטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון במשרד מבקר המדינה בפודקאסט "עושים תקשורת בזמן אוויר" https://open.spotify.com/episode/1YVg8EyK91P3FNn5iHSJb3?si=Kry9l_QNQA6rsz4qQ4N4KA
בר אליעזר ופגיס-גלמן היו אחראיות על אחד מדוחות הביקורת החמורים שפרסם מבקר המדינה על משרד התקשורת. הדוח הראה כשל חמור בתפיסת הפיקוח של המשרד על איכות שירותי הסלולר בישראל. הדוח עצמו פורסם לפני מספר חודשים בודדים, ובשיחה הן מסבירות את הממצאים. לדבריהן, אחד הדברים שהניעו אותן לבדוק את תחום הסלולר היה הפרסומים על מצב תשתיות הסלולר על פי מדד Ookla, שהראה כי ישראל נמצאת במקום ה-64 בדירוג העולמי במהירות הגלישה. בניגוד לתחום הסיבים האופטיים, שבו מצבנו טוב יותר, בסלולר התמונה שונה והן החליטו לבדוק נושאים נוספים החשובים לציבור, כמו למשל הגנה מפני קרינה, הטיפול של המשרד להגנת הסביבה במתקנים סלולריים ועוד.
מהממצאים עולה כי 37% מהנשאלים בסקר דיווחו על קושי ביצירת קשר באזור מגוריהם. 50% דיווחו על בעיות ביצירת קשר באזור עבודתם, ו-55% דיווחו על קושי ביצירת תקשורת סלולרית בבתיהם (ללא Wi-Fi). רבות מהבעיות מתרכזות במגזר הערבי והבדואי, אך לא רק שם.
"המידע שיש למשרד התקשורת אינו מידע על היקף הכיסוי הסלולרי בפועל, אלא הוא מבוסס על דיווחים של חברות הסלולר לגבי תחזיות, על בסיס נתונים הנדסיים של החברות", הן אומרות וקובעות שהבעיה היא בהיעדר מתודולוגיה במשרד התקשורת.
















