חברות הסלולר תוקפות: עתירה לבג"ץ נגד משרד התקשורת על אגרות התדרים

החברות טוענות כי הן משלמות מאות מיליוני שקלים בשנה על בסיס מנגנון מיושן משנת 1995, שנקבע "באופן שרירותי" ומבלי לשקף את ערכם הכלכלי של התדרים

חמש חברות הסלולר הגדולות בישראל – פרטנר, סלקום, פלאפון, הוט מובייל ו-וויקום מובייל – הגישו עתירה לבג"ץ נגד משרד התקשורת ושר התקשורת, בדרישה להורות למדינה לעדכן לאלתר את אגרות התדרים הסלולריים או להעניק הנחה משמעותית עד לסיום הבחינה הכלכלית של ערכם. החברות טוענות כי נאלצות לשלם מדי שנה מאות מיליוני שקלים, סכום המצטבר לכ-400 מיליון שקל לשנה, "ללא כל בסיס כלכלי ותוך פגיעה ממשית ביכולתן להשקיע בתשתיות מתקדמות".

"האגרות הפכו למס לכל דבר"

בעתירה נכתב כי האגרות הקיימות, שנקבעו בתקנות הטלגרף בשנת 1995, אינן משקפות את ערכם הכלכלי של התדרים. "אגרות התדרים נקבעו באופן שרירותי, מבלי שבוצעה עבודה כלכלית לקביעת שווי התדרים וללא זיקה למטרתן המקורית – ייעול השימוש במשאב הציבורי המצוי במחסור", טוענות החברות. לדבריהן, כיום "האגרות הפכו למס לכל דבר, שאינו מבוסס על ערך השירות הציבורי, אלא מהווה כלי למילוי קופת המדינה".

אפליה לעומת מגזרים אחרים

החברות מדגישות כי בעוד שבתחום קווי הנל"ן האלחוטיים (שירותי נקודה לנקודה) ניתנה כבר בשנת 2015 הנחה של 70% עד לקביעת שווי כלכלי מעודכן, הרי שהסלולר לא קיבל כל הפחתה. "מדובר באפליה קיצונית ובלתי סבירה", נכתב בעתירה. "אין כל הצדקה לכך שמפעילים סלולריים, הנושאים בנטל הכלכלי הכבד ביותר, לא יזכו להקלות דומות, במיוחד כאשר משרד התקשורת עצמו מודה כי האגרות אינן תואמות את המציאות".

חוות דעת כלכליות: פי שלושה מהממוצע העולמי

בעתירה מצוטט דוח של חברת הייעוץ הבינלאומית Plum משנת 2024, שקבע כי גם לאחר מתן הנחות קודמות, אגרות התדרים בישראל נמצאות בקצה העליון של הטווח הבינלאומי. "האגרות בישראל גבוהות פי שלושה מהממוצע העולמי", נכתב בדוח. עוד הובהר כי "המגמה הבינלאומית היא ירידה באגרות, בעוד שבישראל נותרו הסכומים ללא שינוי במשך שלושה עשורים".

שורת פניות שלא נענו

העתירה מפרטת מסכת ארוכה של פניות מצד החברות למשרד התקשורת בשנים האחרונות:

• באוגוסט 2024 ביקשו החברות להמשיך את ההנחה שניתנה במסגרת הוראת השעה לדור 4. לא התקבלה תגובה.

• בספטמבר ואוקטובר 2024 פנו החברות שוב, בצירוף ניתוח כלכלי מקיף, וביקשו לקבוע אמות מידה ברורות לגובה האגרות. משרד התקשורת השיב כי "הנושא בבדיקה".

• בנובמבר 2024, בפגישה רשמית במשרד, הודה סמנכ"ל הכלכלה דאז כי "יש צורך בקביעה מחודשת של האגרות", אך לא נקבעו לוחות זמנים.

• גם פנייתן מ-29 באפריל 2025, בה ביקשו תשובה ברורה האם יושלם עדכון האגרות במהלך השנה, נותרה ללא מענה.

דברי שר התקשורת: "אין תמורה בעד האגרה"

בעתירה מצוטטים גם דברים שאמר שר התקשורת עצמו בוועדת הכלכלה ביוני 2024:
"חברות הסלולר משלמות אגרות של 400 מיליון שקלים בשנה. האגרות האלה לא חוזרות; אין תמורה לאזרחים בעד האגרה. זה לא מס על הרווח שכולם משלמים, אלא אגרה שאני לא חושב שיש הצדקה לכך שהיא תהיה כל כך גבוהה – היא פי שלוש מהממוצע העולמי".

במסגרת העתירה מבקשות החברות מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיחייב את משרד התקשורת:

1. לעדכן את האגרות עד סוף 2025 בהתאם לשווי הכלכלי של התדרים.

2. או, עד לסיום הבחינה הכלכלית, להחיל הנחה זמנית משמעותית, בדומה להסדרי ההנחה שניתנו במגזרים אחרים.

לדברי החברות, "הימנעות המדינה מלעדכן את האגרות במשך שלושה עשורים, תוך הכרה מתמשכת בצורך הדחוף בעדכון, גורמת לפגיעה חמורה בקניינן של העותרות וביכולתן להשקיע בתשתיות מתקדמות לטובת הציבור".

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "אכן המשרד קיבל את העתירה. אנו מתכוונים ללמוד אותה ולהשיב בהתאם".

העתירה הוגשה על ידי עורכי הדין רועי בלכר, מוהנד נאסר ונוי זילברמן.