טיוטת התקנות לניהול מאגר המיפוי: האתגרים וההזדמנויות בשוק התקשורת
רקע: חוק התשתיות הלאומיות והצורך במאגר מיפוי
משרד התקשורת הזמין את חברות הסלולר והאינטרנט להגיב לטיוטת התקנות לניהול מאגר המיפוי, שעשויה להשפיע על אופן עבודתן ותכנון התשתיות. במהלך 2023 נכנס לתוקפו חוק לקידום תשתיות לאומיות. החוק נועד להסיר חסמים רגולטוריים ולהאיץ מיזמי תשתית בישראל באמצעות קיצור הליכי רישוי והגברת תיאום בין משרדי הממשלה, הרשויות והגופים המבצעים. מטרתו העיקרית היא ליצור בסיס מידע אחיד ורחב היקף לגבי מיקום תשתיות תת‑קרקעיות – מידע שחוסר בו גורם לנזקים כבדים למשק ולהשבתות בזמן עבודות תשתית. לשם כך הוקם מאגר מיפוי לאומי במרכז למיפוי ישראל, המרכז נתונים מכל הגופים הרלוונטיים, ובכללם חברות תשתית, גופים מבצעים ורשויות מקומיות. מאגר זה מיועד להוות בסיס מידע אמין לתכנון ולביצוע פרויקטי תשתית ולמנוע פגיעה בתשתיות קיימות.
החוק מסמיך את שר האוצר, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, שר האנרגיה והתשתיות ושר התקשורת, להתקין תקנות המגדירות את ניהול מאגר המיפוי, את שמירת המידע בו ואת אופן העברתו. משרד האוצר פרסם כעת טיוטת תקנות בנושא לשימוע ציבורי – צעד שעשוי לעצב מחדש את שוק התקשורת הישראלית.
עיקרי הטיוטה: הגבלות, חובות וסנקציות
גופים מורשים ומגבלות שימוש – הטיוטה מגדירה מי רשאי לקבל נתונים מהמאגר ומצמצמת זאת לשלושה סוגי גופים: גופי תשתית (חברות המחזיקות או מפעילות קווי תשתית כמו חשמל או מים), גופים מבצעים (חברות היוזמות ומקדמות מיזמי תשתית כגון רכבות או כבישים) ורשויות מקומיות. הגופים הללו יכולים להסמיך גורמים מטעמם (למשל קבלני‑משנה) לקבל מידע, אך עליהם להעביר למנהל המאגר רשימה מעודכנת של כל הגורמים הללו ותאי השטח שלגביהם הם פועלים. ההוראות מדגישות כי המידע יועבר רק למבקשים בעלי זיקה לקרקע שבה הם פועלים, ותא השטח לגביו מתבקשת הגישה יוגבל בגודלו ובמספרו (עד שלושה תאי שטח לבקשה).
אופן העברת המידע – המידע יועבר באמצעות המערכת הלאומית לתיאום תשתיות, שכבר משמשת גופי תשתית וקבלנים לתיאום עבודות. הגופים המורשים יחויבו לנהל רישום מפורט של המשתמשים מטעמם במערכת ולפקח על בקשות מידע כדי לוודא שהן תואמות את היקף הפרויקט בפועל.
שימוש במידע וחובת מחיקה – התקנות קובעות במפורש כי הגופים רשאים להשתמש בנתונים שקיבלו מהמיפוי אך ורק לטובת עבודות התשתית בשטח שבתחום אחריותם, ואינם רשאים להעביר את המידע הלאה. עם השלמת העבודות, הם מחויבים למחוק את המידע כולו כדי לצמצם אפשרות לזליגתו לגורמים לא מורשים.
סנקציות – אם גוף תשתית או גוף מבצע לא יעביר את מיפוי התשתיות שלו למאגר במועדים שקבע החוק, מנהל המאגר רשאי להשעות את אותו גוף ואת נציגיו מקבלת נתונים עד שיעמוד בהתחייבויותיו. בנוסף, המנהל יבצע בקרה שוטפת ויוכל לסרב להעביר מידע לגופים שלא עמדו בחובות הדיווח.
השלכות על חברות התקשורת וקריאה להתייחסות
בראייה רחבה, התקנות החדשות צפויות להשפיע גם על חברות התקשורת. כמי שמנהלות ומתכננות רשתות סיבים אופטיים, מתקינות אנטנות סלולריות ומחזיקות בצנרת תת‑קרקעית, הן מוגדרות גופי תשתית ותידרשנה לספק את נתוני המיפוי המדויקים למאגר ולהשתמש בו בעת עבודות. המשמעות היא השקעה במערכות ניהול מידע, הטמעת תהליכים פנימיים לרישום ואבטחת המידע והיערכות לעבודה עם המערכת הלאומית לתיאום תשתיות. במקביל, התקנות מעניקות להן זכות לקבל מידע מאוחד ומעודכן ממאגר המיפוי – כלי שיכול לחסוך עלויות ולמנוע פגיעה בתשתיות קיימות, במיוחד בפרויקטים מורכבים כמו הנחת כבלי סיבים תת‑קרקעיים.
בתחילת אוגוסט 2025 פרסם משרד התקשורת מכתב שנשלח לכל ספקיות התקשורת. במכתב צוין כי משרד האוצר פרסם את טיוטת התקנות לניהול מאגר המיפוי, שמירה ואופן העברת המידע. המשרד הדגיש כי התקנות נועדו להסדיר את גישה ושימוש במידע כך שיתאפשר שיתוף פעולה יעיל בין הגופים אך תוך שמירה על סודיותו ורגישותו. הרגולטור הזמין את החברות לעיין בטיוטה, לבחון את השלכותיה עליהן ולמסור הערות עד 14 בספטמבר 2025. עוד הזכיר כי התקנות מחילות גם חובות כספיות על גופים שיוגדרו כגופי תשתית או גופים מבצעים, ולכן יש חשיבות להיערכות ולבקרה פנימית.
















