עושים תקשורת – חוות השרתים בישראל בין חסמים להזדמנויות
משקיעים זרים נתקלים במגבלות קרקע וחשמל, אך האופטימיות בענף נשמרת
בזמן שישראל מחפשת לחזק את עצמה כמעצמת טכנולוגיה בזירה הגלובלית, משקיעים זרים ומקומיים נתקלים במכשולים ביורוקרטיים משמעותיים בדרך להקמת חוות שרתים במדינה. זאת עולה מתוך ראיון מעמיק בפודקאסט עושים תקשורת בזמן אוויר שנערך עם עורכי הדין דן שמגר וירון קופפר ממשרד מיתר, המתמחים בתחום חוות השרתים בישראל https://open.spotify.com/episode/1erVMzMvBCg7hq5ZwLSZJP?si=Xx5aymRzQsCbkynF5unX0g.
"תחום חוות השרתים נמצא בצמיחה מואצת בכל רחבי העולם, במיוחד בעת האחרונה, על רקע צמיחת סקטור ה-AI שמייצר צרכים עצומים", מסביר שמגר, מומחה בעסקאות השקעה וטכנולוגיה. "בארצות הברית בשנה שעברה מחצית מהגידול ב-GDP היה בהשקעות בחוות שרתים – נתון מדהים במדינה עצומה כמו ארה"ב".
מיקום גיאוגרפי אסטרטגי
למרות האתגרים, ישראל נתפסת כנקודה אסטרטגית בעיני משקיעים בינלאומיים. "ישראל נמצאת בצומת תקשורת ייחודי, ולכן היכולת של דאטה סנטר להתפתח כנותני שירותים לרוחב המזרח התיכון, זה פוטנציאל מעניין", מציין שמגר.
השחקנים הבינלאומיים הגדולים כמו אמזון, גוגל ומיקרוסופט נדרשים להקים תשתיות פיזיות בישראל מסיבות ביטחון וריבונות דיגיטלית. "תאר לך מצב שצבא ההגנה לישראל מאחסן דאטה באירופה, וממשלה זרה מחליטה לנתק את ישראל מחוות השרתים שלה", אומר קופפר.
המלחמה והשפעתה על השקעות זרות
השלכות המלחמה בשנתיים האחרונות ניכרות בעולם השקיעים הזרים. "בעולם השחקנים הישראלים פחות ראינו ברקס, יש הרבה רעב", מבהיר קופפר, "אבל בהשתתפות השחקנים הבינלאומיים יש יותר חששות. אני לא בטוח שיש פרויקט בשנתיים האחרונות ששחקן בינלאומי מוביל אותו".
אתגרי החשמל והתשתיות
האתגר הדחוף ביותר הוא זמינות החשמל. "לפי הכללים הקיימים היום של רשות החשמל, החיבור למגרש בודד בישראל מוגבל ל-16 מגה", מסביר קופפר. "כשיזם רוצה להקים 50 מגה, צריך למצוא פתרונות ישראליים – כמו לפצל את המגרש לשני חלקים עם דרך באמצע".
הפתרונות המוצעים כוללים הקמת תחנות משנה פרטיות או התחברות לתחנות כוח פרטיות, אך אלה מסתבכים ברגולציה מורכבת. "רשות החשמל ונוגה לא אוהבות שיצרני חשמל פרטיים יגידו 'אני לא שולח חשמל לרשת, אני משתמש בדאטה סנטר'", מציין קופפר.
הליכי התכנון – המאבק עם הזמן
"לצערי, ביחס לעולם, לא מעט זמן", מודה קופפר כשהוא מתאר את משך התהליך. "מרגע שלקוח זיהה מגרש ועד שיהיה לו היתר בנייה – זה יכול לקחת בקלות שנתיים-שלוש. במערב אירופה הם יכולים להגיע מזיהוי קרקע לתחילת בנייה בעניין של חודשים ספורים".
למרות האתגרים, שני המומחים מביעים אופטימיות. "אנחנו מאוד בוליש על התחום הזה", מדגיש שמגר. "הצרכים הולכים להיות עצומים, והמהפכה של ה-AI היא אמיתית. הטרנד של השקעה משמעותית בתחום יגדל ואפילו יגבר".
"אם המדינה תבוא ותגדיר יעדים ומנגנונים שידעו לפתוח כמה חסימות", מסכם קופפר, "הוודאות לשוק תעלה בסדר גודל ותאפשר ללכת רחוק בפרויקטים משמעותיים. העתיד ורוד בעניין הזה".
לשמיעת הראיון המלא בפודקאסט "עושים תקשורת בזמן אוויר" באתר זמן אוויר: https://open.spotify.com/episode/1erVMzMvBCg7hq5ZwLSZJP?si=Xx5aymRzQsCbkynF5unX0g
















