דו"ח ה-OECD: ישראל בין המובילות בפריסת סיבים ובחדירת סלולר, אך הפער באיכות ובשימוש נותר
שיעור הנגישות לסיבים בישראל הגיע ל-93% – מתוכן 56% דירות פעילות. הצמיחה במספר מנויי הסיבים עומדת על 66% בחמש שנים, וישראל מדורגת רביעית בעולם במספר מנויי סלולר
דו"ח חדש שפרסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) מצביע על שינוי דרמטי בתשתיות התקשורת במדינות החברות – הן ברשתות הסיבים האופטיים והן ברשתות הסלולר מהדור החמישי. הדו"ח מצביע על כך שהסיבים הפכו לעמוד השדרה של הכלכלה הדיגיטלית בעולם, עם צמיחה שנתית ממוצעת של כ-15% בין השנים 2019 ל-2024.
בישראל, מגמת ההשקעה בתשתיות הסיבים הגיעה לשיאה בשנים האחרונות, לאחר תקופה ארוכה של קיפאון, באמצעות מתווה פריסת הסיבים הארצי, שחולל את נקודת המפנה. כיום, לפי נתוני משרד התקשורת, 93% מהדירות בישראל מונגשות לסיבים אופטיים, ומתוכן 56% מחוברות בפועל.
צמיחה מהירה – אך בסיס שונה
הדו"ח של ה-OECD מצביע כי שיעור חיבורי הסיבים מכלל חיבורי האינטרנט הקווי במדינות הארגון עלה מ-28% בשנת 2019 ל-47% בסוף 2024. בישראל, על פי נתוני הדו"ח, מספר מינויי הסיבים גדל ב-66% בחמש השנים האחרונות – שיעור צמיחה גבוה מהממוצע, אך מתוך בסיס התחלתי נמוך בהרבה.
מדינות כמו יוון ופרו בלטו אף הן בקצב גידול חד – 140% ו-73% בהתאמה – בעוד מדינות מפותחות כגון קוריאה, ספרד ויפן כבר חצו את רף ה-80% חיבורי סיבים מכלל המנויים.
סלולר: ישראל בצמרת
בצד הסלולרי, ישראל מציגה נתונים מרשימים במיוחד. שיעור מינויי הסלולר עומד על 167 מינויים לכל 100 תושבים, נתון שמציב אותה במקום הרביעי מבין מדינות ה-OECD, אחרי יפן (210), ארה"ב (200) ואסטוניה (177).
יחד עם זאת, כשבוחנים את איכות הרשתות והיקף השימוש, ניכר שישראל אמנם מובילה בכמות אך לאו דווקא בביצועים. שיעור חדירת רשתות דור 5 במדינות ה-OECD הגיע בשנת 2024 ל-37% מכלל המנויים, עם מדינות מובילות כמו דנמרק (78.5%), הונגריה (57%) ודרום קוריאה (55%). בישראל, פריסת רשתות דור 5 מתקדמת אך עדיין לא הגיעה לכיסוי מלא, בעיקר בפריפריה.
נתוני שימוש וצריכת נתונים
ה-OECD מציין כי נפח צריכת הנתונים הסלולריים במדינות החברות כמעט הוכפל פי 2.5 בתוך חמש שנים – מ-6 ג׳יגה-בייט למנוי לחודש ב-2019 ל-15 ג׳יגה-בייט ב-2024. צריכה זו משקפת את התלות הגוברת של משקי בית, עסקים ומוסדות חינוך בנתונים ניידים לצורכי תקשורת, עבודה ובידור. במדינות כמו סלובקיה, צ'כיה ויוון נרשמה צמיחה שנתית חריגה של יותר מ-40% בצריכת הנתונים.
בישראל קצב הגידול דומה לממוצע, אך צריכת הנתונים למשתמש עדיין נמוכה בהשוואה למדינות המובילות – בין היתר בשל פריסת 5G איטית יחסית ובשל שימוש גבוה ברשתות Wi-Fi קוויות.
תשתית שמניעה כלכלה דיגיטלית
על פי מחברי הדו"ח, מגמות העבודה מהבית, הצמיחה בבינה מלאכותית, התרחבות המציאות המדומה והאינטרנט של הדברים (IoT) מגבירות את הצורך בתשתית דיגיטלית אמינה ומהירה. החיבור לסיבים ול-5G אינו רק עניין של נוחות – הוא תנאי מוקדם לפעילות כלכלית ולחדשנות תעשייתית.
בישראל, הביקוש לתשתית מתקדמת מגיע בעיקר מהמגזר העסקי והביטחוני, אך גם ממשקי בית פרטיים שנחשפים יותר ויותר לשירותים מבוססי נתונים. ניתוח השוואתי מלמד כי ישראל מתקרבת למובילות בתחום הפריסה, אך עדיין רחוקה ברמת השימוש, באיכות השירות ובקיבולת הרשתות.
מגמה של ירידת מחירים ושיפור תחרות
ה-OECD מצביע גם על ירידה במחירי החבילות לצרכן: בין 2020 ל-2025 ירדו מחירי חבילות הסלולר ב-34% בממוצע ומחירי האינטרנט הביתי ב-20%. ישראל נהנית ממבנה שוק תחרותי במיוחד, עם רמות מחירים נמוכות מהממוצע הבינלאומי, אך האתגר הוא בהשקעה בתשתיות ארוכות טווח ולא רק בהוזלה נוספת של השירותים הקיימים.
מבט קדימה
במבט קדימה, ישראל ניצבת בצומת אסטרטגי. היא נחשבת למובילה אזורית בקצב פריסת הסיבים, אך נדרשת לשדרוג נוסף – הן ברשתות 5G והן באיכות החיבור והקיבולת. הדו"ח של ה-OECD מדגיש כי המדינות המצליחות הן אלה שקישרו בין תשתיות דיגיטליות למדיניות כלכלית ארוכת טווח.
במילים אחרות – ישראל כבר לא מדביקה את הפער, היא בונה את הפלטפורמה לדור הבא. כעת נדרש להבטיח שהפלטפורמה הזו תהפוך למנוע צמיחה אמיתי – לא רק סטטיסטיקה מחמיאה בדו"חות בינלאומיים.
