הכאוס בים האדום חושף את פגיעותה של הכלכלה הדיגיטלית העולמית
מתקפות החותים משתקות פרויקטי כבלים תת-ימיים ומסכנות 95% מתעבורת הנתונים העולמית
הים האדום, אחד מצירי התקשורת החשובים בעולם, הפך בתוך זמן קצר לאזור שסופג מכה אחר מכה – והעולם כולו מרגיש את הרעידות. לפי פרסום באתר eWeek, המתיחות הביטחונית באזור והתקפות החותים הנתמכים בידי איראן יצרו סביבה ימית שבה אוניות מסחר מתקשות לשוט, ואוניות פריסת כבלים – כמעט בלתי אפשרי לפעול. התוצאה ניכרת כבר היום: גלישה איטית יותר, שיחות וידיאו מקרטעות ושיבושי ענן. וזה רק החלק הגלוי של הסיפור.
פרויקטי תשתית תת-ימיים בהיקפים עצומים שנועדו להגדיל את קיבולת האינטרנט העולמית נעצרו. כבל 2Africa של Meta, שאורכו כ-45 אלף קילומטר ושנועד להסתיים ב-2025, תקוע באזור הדרומי של הים האדום שנחשב מסוכן מדי לבנייה. גם פרויקט Blue-Raman של גוגל, כבל India-Europe-Xpress וכבל Sea-Me-We 6 נמצאים במצב דומה. Meta מציינת שילוב של בעיות תפעוליות, חסמים רגולטוריים וסיכונים גיאופוליטיים – אך מדגישה שהמצב אינו נראה קרוב לפתרון.
הים האדום הופך לזירת עימות תת-ימית
החותים שיגרו בשנתיים האחרונות שורה של מתקפות טילים שגרמו לחברות הספנות לשנות מסלולים ולחפש דרכים חלופיות, מה שהוביל לעלויות גבוהות ולעיכובים. ההשלכה המשמעותית יותר היא על אוניות כבלי התקשורת – כל פגיעה, שינוי מסלול או עיכוב מתורגם לשיבושים ברשת העולמית.
הנתונים שמובאים ב-eWeek ממחישים עד כמה הים האדום הוא נקודת חנק עולמית: כ-17% מתעבורת האינטרנט בעולם עוברת דרכו, ולמעלה מ-90% מהתקשורת בין אירופה לאסיה נשענת עליו. במרץ 2024 נחתכו ארבעה כבלי תקשורת באזור, מה שגרם לפגיעה של כ-25% בתעבורת התקשורת בין אסיה, אירופה ואפריקה. לפני כחודשיים נחתכו שוב כמה כבלים אופטיים וגרמו לשיבושי גלישה נרחבים במזרח התיכון ובאסיה. שירות Azure של מיקרוסופט נפגע גם הוא – תזכורת לכך שאף ענקית טכנולוגיה אינה חסינה.
מעבר לפגיעה המיידית, מדובר במשבר מערכתי רחב: יותר מ-95% מהמידע העולמי זורם דרך כבלים תת-ימיים. אלו עורקי החיים של הכלכלה הגלובלית – משיחות וידיאו יומיומיות ועד רשומות רפואיות, ממשחקי אונליין ועד העברות פיננסיות של טריליוני דולר. כשהים האדום נפגע, העולם כולו משלם את המחיר.
מירוץ יקר לחלופות והתכוננות לעידן של רשתות עמידות
בעקבות הסיכונים, חברות טכנולוגיה בוחנות מסלולים יבשתיים חלופיים דרך בחריין וערב הסעודית – מהלך שנועד לעקוף את הים האדום לחלוטין. העלות כבדה: המשקיעים נאלצים לרכוש קיבולת חלופית לפרויקטים שטרם הושלמו, ופרויקטים של מיליארדים אינם מניבים הכנסות. בין 2000 ל-2024 הושקעו באזור למעלה מ-10 מיליארד דולר בכבלים תת-ימיים, וכעת כל חודש של עיכוב מתורגם לנזק מצטבר.
לדברי האתר יכולת התיקון מוגבלת גם היא: זמן השיקום החציוני לכבל שנפגע עומד כיום על כ-40 יום, אך קצב פריסת הכבלים מהיר בהרבה. במקביל, השקעות חדשות בתשתיות תת-ימיות צפויות להגיע ל-13 מיליארד דולר בין 2025 ל-2027 – פער שהולך ומעמיק בין ההקמה לבין היכולת לתקן.
למרות המצב, ענקיות הטכנולוגיה אינן עוצרות. גוגל התחייבה להשקיע כ-10 מיליארד דולר בהאצת הצמיחה הדיגיטלית של הודו ועוד כמיליארד דולר בשני כבלים חדשים שיחברו בין ארצות הברית, יפן ואיי האוקיינוס השקט. מדובר בעת ובעונה אחת בהגדלת הקיבולת ובחיזוק התחרות מול סין בזירה הפסיפית.
המשבר בים האדום ממחיש שהשאלה אינה האם כבלי תקשורת ייפגעו שוב – אלא מתי. הכלכלה העולמית נכנסת לעידן שבו לא מספיק לבנות עוד תשתיות – יש צורך בבניית רשתות עמידות שיכולות לספוג זעזועים ולהמשיך לפעול גם כשאזור שלם הופך לזירת עימות. במקביל, במיוחד על רקע ההתקדמות בבינה מלאכותית ובענן, ברור שהמרוץ על השליטה בכלכלה הדיגיטלית מתחיל עמוק מתחת לפני הים.
עולם הזוי ומטומטם… במקום לאחד כוחות, למחוק את כל רצועת החוף הדרומי/מערבי בתימן ולפתוח את הים, ממשיכים להשלים את חבורת טרוריסטים בכפכפים.