רגולציה לפני שוק: ועדת הכלכלה תתבקש לאשר אגרות לתדרי 26 גיגה שעדיין אינם בשימוש
עדכון: אושר. משרד התקשורת מבקש לקבע את כללי התמחור מראש וליצור ודאות רגולטורית, בעוד המפעילים טוענים שאין צורך בתדרים ושאין להם שימוש מסחרי בטווח הנראה לעין
עדכון: ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום את בקשת משרד התקשורת לתקן את תקנות הטלגרף האלחוטי, שנועדו לתקן ולהוסיף היבטים שונים הנוגעים לאסדרה של ענף הסלולר, בהן קביעת סכומי אגרות בתחום תדרים חדש (מכרז דור 5 ההמשכי), קידום התחרות בסלולר באמצעות הכנסת שחקנים נוספים, קביעת תנאי כשירות למפעילי רשתות סלולר, שיאפשרו למשרד התקשורת לבחון מרשם פלילי של תאגידים ונושאי משרה בהם.
ועדת הכלכלה של הכנסת צפויה להתבקש מחר לאשר את המלצת משרד התקשורת לקביעת אגרות שנתיות בעד הקצאת תדרי רדיו בתחום 26 גיגה-הרץ. אלא שבפועל, התדרים עצמם טרם הוקצו למפעילים ואינם נמצאים בשימוש מסחרי, והמהלך שמקדם המשרד נועד להסדיר את גובה האגרות עוד לפני שהשוק עצמו הבשיל.
במשרד התקשורת מבהירים כי מדובר במהלך רגולטורי מקדים, שמטרתו לקבע את כללי המשחק הכלכליים מראש, ולא בהחלטה על הקצאה מיידית של התדרים. הגישה המוצגת במסמך ההסבר היא הפרדה ברורה בין השאלה אם ומתי ייעשה שימוש בתדרים לבין תמחור השימוש בהם, כך שכאשר וככל שהשוק יתפתח, לא יידרש דיון מחודש וטעון סביב גובה האגרות.
קביעת מחיר מראש כדי למנוע עיוותי שוק
לפי המלצת משרד התקשורת, תיקבע אגרת תדר שנתית בגובה של 2,100 שקלים לכל מגה-הרץ בתחום תדרי 26 גיגה-הרץ. במכרז שנערך בעבר זכה כל מפעיל ברצועה של 800 מגה-הרץ, כך שהאגרה השנתית לכל מפעיל תעמוד על כ־1.68 מיליון שקל, ובסך הכול כ־16.8 מיליון שקל לאורך תקופת הקצאה של 10 שנים, לפני הצמדה למדד.
בנוסף לכך, כל מפעיל שילם דמי רישיון חד-פעמיים בגובה של 4.16 מיליון שקל. במשרד מסבירים כי המודל שנבחר נועד לפרוס את התשלומים לאורך זמן ולהקל על עלויות המימון, גם אם המשמעות היא שסך האגרות המצטברות גבוה מדמי הרישיון עצמם.
במשרד מדגישים כי קביעת האגרה נועדה גם למנוע מצב שבו מפעילים יחזיקו בתדרים ללא שימוש ממשי, רק כדי לשמור אופציה עתידית או לחסום מתחרים. האגרה משמשת, מבחינת הרגולטור, ככלי ניהולי שנועד להבטיח שימוש יעיל במשאב ציבורי מוגבל, גם אם מדובר באגרה נמוכה יחסית.
המפעילים: אין צורך ואין הצדקה כלכלית
מנגד, המפעילים עצמם ממשיכים לטעון כי תדרי 26 גיגה-הרץ אינם נדרשים כיום לפעילות הסלולרית המסחרית בישראל. לדבריהם, מדובר בתדרים בעלי טווח קליטה קצר מאוד, חדירה נמוכה למבנים ודרישה לפריסה צפופה ויקרה של אתרים זעירים, בעיקר בסביבה עירונית.
לטענת המפעילים, גם בעולם הביקוש לתדרים אלה נותר נמוך, ובמדינות רבות הם כלל לא הוקצו בהקצאה ארצית. בנוסף, ציוד הקצה הקיים כמעט ואינו תומך בתדרים אלה, מה שמקשה על פיתוח שירותים מסחריים שיכולים להצדיק השקעה רחבת היקף. לדבריהם, קביעת אגרות בשלב זה מקדימה את השוק ומייצרת רגולציה על תדרים שעדיין אין להם שימוש מעשי.
במשרד התקשורת אינם מתעלמים מהביקורת, אך סבורים כי דווקא העובדה שהשוק טרם הבשיל מחייבת הסדרה מוקדמת וזהירה. מבחינתם, מדובר בהיערכות רגולטורית לשוק עתידי ולא במהלך שנועד לייצר הכנסות מיידיות למדינה.
כעת, ההכרעה עוברת לידי ועדת הכלכלה, שתידרש להחליט האם לאשר רגולציה מקדימה לשוק שעדיין לא נולד, או להמתין לשלב שבו תדרי 26 גיגה-הרץ יהפכו מציפייה תיאורטית לכלי שימושי בפועל.
במקביל צפויה ועדת הכלכלה לאשר גובה האגרות על תדרים המוגדרים כרצועת חדשנות שיוקצו לשחקנים חדשים שאינם מפעילים סלולריים.
