ועד עובדי בזק עולה להתקפה: "המחאה נגד ראב"ד חוקית – החברה מנסה להשתיק אותנו"
בתגובה שהוגשה לבית הדין לא הסתפק הוועד בדחיית בקשת בזק לצווים זמניים, אלא פתח חזית ישירה נגד יו"ר הדירקטוריון תומר ראב"ד, חבילת התגמול שקודמה עבורו וההתנהלות סביב ביטול ההפרדה המבנית
ועד עובדי בזק וההסתדרות לא הסתפקו בתגובה משפטית יבשה לבקשת בזק להוציא צווים זמניים נגד המחאה – הם הפכו את התגובה למתקפה ישירה על יו"ר הדירקטוריון תומר ראב"ד ועל הנהלת החברה. לשיטתם, בזק מנסה להציג מחאה מותרת, מידתית וסמלית כאירוע חמור, רק כדי לחנוק מאבק עובדים לגיטימי ולהרתיע את הוועד. בתגובה נטען כי צעדי המחאה לא שיתקו את בזק, לא פגעו בפעילות העסקית שלה, ולא חרגו מהקווים שהותוו בפסיקה למחאה במקום העבודה.
מבחינת הוועד, הסיפור האמיתי רחב בהרבה מעימות נקודתי על חניה או על ישיבת דירקטוריון. העובדים מבקשים למסגר את האירועים כחלק ממאבק עמוק בהרבה על עתיד בזק, על אופן ניהול החברה לאחר יציאת סרצ'לייט, ועל השאלה מי משלם את המחיר כאשר ההנהלה דוחפת מהלכים גדולים – אבל המו"מ עם העובדים נותר תקוע.
הוועד: ראב"ד נשאר, השכר עולה, והעובדים נשארים בצד
אחת הנקודות החריפות ביותר בתגובה נוגעת להמשך כהונתו של ראב"ד אחרי יציאת סרצ'לייט מבזק. הוועד טוען כי לאחר מכירת כל אחזקות הקרן ב-17 בנובמבר 2025 והפיכתה של בזק לחברה ללא גרעין שליטה, העובדים ציפו שגם ראב"ד יסיים את תפקידו. במקום זאת, לפי הנטען, הוא נשאר על הכיסא ואף קידם שורה של מהלכים שעוררו זעם עמוק בקרב העובדים.
בלב הזעם הזה עומדת סוגיית התגמול. בתגובה נטען כי ראב"ד הוביל אישור של מדיניות תגמול חדשה הכוללת העלאת שכר, מענק בגובה 15 משכורות ותגמול באופציות. לפי המסמך, תקרת שכרו לפני ההעלאה עמדה על 171.5 אלף שקל בחודש, ולצדה הוזכר גם תגמול אופציות בשווי של כ-5 מיליון שקל. הוועד לא מנסה לעדן את המסר: מבחינתו, בזמן שהנהלת בזק מדברת על מהלכים דרמטיים כמו ביטול ההפרדה המבנית, היא משאירה את העובדים מחוץ למשחק – אבל דואגת היטב לבכירים.
בתגובה אף נכתב, למעשה, כי ראב"ד מחלק את "עור הדוב" של ביטול ההפרדה המבנית עוד לפני שהמהלך בכלל הושלם, בעוד שהמו"מ עם העובדים נותר תקוע וללא התקדמות ממשית. זה כבר לא מוצג כוויכוח נקודתי על יחסי עבודה, אלא כתמונה רחבה יותר של נתק, כוחנות וניסיון לקבוע עובדות בשטח לפני הסדרה מול העובדים.
לא רק חניה ולא רק ישיבה – אלא קרב על הלגיטימיות של המחאה
בזק ניסתה לשכנע את בית הדין שמדובר בהתנהלות שחורגת מהלגיטימי, אך הוועד מתעקש על גרסה הפוכה לחלוטין. לפי התגובה, מניעת הגישה לחניה השמורה של יו"ר הדירקטוריון היתה צעד מחאתי סמלי בלבד, במיוחד נוכח קיומן של חלופות חניה נוספות. אשר לישיבת הדירקטוריון, הוועד טוען כי ניתן היה לקיים אותה מרחוק ללא כל קושי, וכי מי שבחר להפוך את האירוע לנקודת התנגשות היה דווקא ראב"ד, שהתעקש על קיום הישיבה במשרדי החברה והורה על הזמנת אבטחה.
כאן הטון של התגובה הופך חריף במיוחד. הוועד טוען למעשה כי הנהלת בזק ויו"ר הדירקטוריון בחרו להסלים, לייצר חיכוך ולתעד אותו, כדי להגיע לאחר מכן לבית הדין עם תמונה שמצדיקה בקשה לצווי הרחקה והשתקה. במילים אחרות, העובדים לא מציגים עצמם רק כמי שמתגוננים מפני תביעה, אלא כמי שטוענים שבזק מנסה להפוך את בית הדין לכלי ניהולי לדיכוי מחאה.
מאחורי כל זה עומד גם סכסוך העבודה המוכרז סביב ההפרדה המבנית. הוועד מזכיר כי בשנים האחרונות התנהל שיח על אפשרות לבטל את ההפרדה בין בזק לבין החברות הבנות, מהלך שעשוי להוביל לשינויים ארגוניים משמעותיים ולחייב הסדרה קיבוצית. לטענת העובדים, שני סבבי מו"מ כבר נכשלו, ובמרץ 2025 הוכרז סכסוך עבודה בנושא. עוד נטען כי הצדדים הסכימו במפורש להחריג את הסכסוך הזה מסעיפי השקט התעשייתי, ולכן אין בסיס לטענה כי עצם המחאה מפרה שקט תעשייתי.
בסופו של דבר, תגובת הוועד מבהירה שהמאבק הזה כבר מזמן אינו רק סביב ראב"ד כאדם. מבחינת העובדים, הוא הפך לסמל של תקופה: הנהלה שמבקשת לקדם מהלכים מבניים כבדי משקל, לדון בתגמול נדיב לבכירים, ולהשאיר את העובדים להילחם על מקומם מבחוץ.
















