הוט מתקרבת לסוף עידן הכבלים
החברה מכוונת להעביר את כלל לקוחותיה לסיבים עד סוף השנה הבאה, ואולי אף קודם. המהלך נועד לחסוך עלויות, לצמצם תלות בתשתיות ישנות ולהימנע מהפעלת שתי רשתות במקביל
הוט מתקרבת לאחד המהלכים המבניים החשובים בתולדותיה: סגירת רשת הכבלים הוותיקה והעברת כלל לקוחותיה לתשתיות סיבים אופטיים. לפי ההערכות בענף, החברה מכוונת להשלים את המעבר עד סוף השנה הבאה, אך ייתכן שתסיים אותו עוד קודם.
מבחינת הוט, לא מדובר רק בשדרוג טכנולוגי אלא במהלך כלכלי מובהק. החברה אינה צפויה להמשיך לאורך זמן בהפעלת שתי רשתות במקביל, רשת הכבלים הישנה לצד רשתות הסיבים, בשל העלויות התפעוליות, המורכבות ההנדסית והיעדר ההיגיון העסקי במהלך כזה. לכן, גם אם לאחר השלמת ההגירה תישמר תקופת מעבר מסוימת, ההערכה בשוק היא שסגירת רשת הכבלים תהיה מהירה יחסית.
מרשת הדגל לנטל תפעולי
במשך שנים רשת הכבלים הייתה ליבת הפעילות של הוט והבסיס ליתרון התשתיתי שלה. רשת הקואקס הישנה מסוגלת לסחוב קצבים של עד 500 מגה ללקוח, אך מדובר ברשת ישנה מאד שסובלת מלא מעט בעיות. בעידן של סיבים אופטיים, קצבים גבוהים ודרישות אמינות מחמירות, תחזוקת רשת כבלים ותיקה כבר אינה מעניקה יתרון תחרותי ברור, ובמקרים מסוימים אף הופכת לנטל.
לשיקול הזה מצטרף גם מרכיב העלות. הוט משלמת סכומים משמעותיים לבזק עבור תחזוקת רשת באזורים מסוימים, ולכן צמצום ההישענות הזו עשוי לייצר חיסכון ניכר. מבחינת החברה, מעבר מלא לסיבים אינו רק מהלך שיווקי מול הלקוחות אלא גם דרך לפשט את מבנה הרשת ולהפחית שכבת הוצאות כבדה.
לפי דוחות אלטיס, חברת האם של הוט, לחברה היו בסוף הרבעון השלישי של 2025 כ 925 אלף לקוחות נייחים. בקטגוריה הזו נכללים מנויי טלוויזיה, אינטרנט, טריפלים, דאבלים, סינגלים והולסייל. הדוח מציין גם כי רוב מנויי האינטרנט של החברה כבר עברו לתשתית סיבים, אך אינו חושף את מספר מנויי הסיבים המדויק.
המספר הזה חשוב משום שהוא ממחיש את גודל המהלך שעוד נותר להשלים. לפי הערכות בשוק, להוט יש כיום כ- 580 אלף מנויי סיבים, ומתוכם כ- 400 אלף כבר חוברו על גבי רשת IBC. המשמעות היא שתהליך ההגירה כבר מתקדם בקצב משמעותי, אך עדיין לא הושלם.
IBC ובזק הן המפתח להשלמת המעבר
זו גם הסיבה שהוט תומכת בהרחבת הפריסה של IBC ל 2.8 עד 2.9 מיליון משקי בית. מבחינתה, זהו תנאי מרכזי להשלמת המעבר מהכבלים לסיבים בקצב מהיר ובכיסוי רחב ככל האפשר. ככל ש- IBC תגיע ליותר משקי בית, כך תוכל הוט להעביר חלק גדול יותר מלקוחותיה לרשת החדשה ולהאיץ את היציאה מהתשתית הישנה.
לכך מצטרף גם הסכם ה- IRU של הוט עם IBC. לפי ההסכם, הוט מחויבת לרכוש 25% מהיקף הקווים של IBC ולשלם עליהם גם אם טרם השלימה את הגירת הלקוחות בפועל. המשמעות ברורה: להוט יש תמריץ חזק מאוד למלא את הקיבולת שעליה היא כבר משלמת. כל עיכוב בהעברת הלקוחות לסיבים לא רק דוחה את סגירת רשת הכבלים אלא גם מייצר חוסר יעילות כלכלית.
במקביל, להוט יש גם רשת ביטחון נוספת. החברה קיבלה אישור להשתמש ברשת הסיבים של בזק, שצפויה להגיע לכ- 3.1 עד 3.2 מיליון משקי בית. לכן, באזורים שבהם IBC לא תהיה פרוסה, הוט תוכל להעביר לקוחות גם על גבי תשתית בזק. המודל הזה מעניק לה גמישות גבוהה יותר ומקטין את הסיכון שתיתקע עם אזורים שבהם לא תוכל להשלים את המעבר.
השאלה המרכזית שנותרה פתוחה אינה אם הוט תסגור את רשת הכבלים, אלא מתי בדיוק ובאיזו מתכונת. ייתכן שהחברה תשאיר את הרשת הוותיקה לתקופת ביניים קצרה לצורכי גיבוי, השלמות אחרונות או טיפול בחריגים. אבל קשה לראות אותה ממשיכה לאורך זמן להפעיל שתי ארכיטקטורות רשת שונות ויקרות במקביל.
בשולי הדברים נזכיר כי משרד התקשורת אינו כופה לעת עתה על הוט ובזק לשלוף מהקרקע את הרשתות הישנות, על אף שבמקומות מסוימים מדובר במפגעים סביבתיים. כאן נכנס עניין התמריץ של מכירת הכבלים לסוחרי מתכות. העלות של שליפת הרשתות הישנות לא פוגשת את הכדאיות הכלכלית של מכירתן.
נזכיר כי קבוצת הוט עומדת על המדף ומוצעת למכירה. הקבוצה בשלבי סיום של מכירת הוט מובייל וגם הפעילות הנייחת ממתינה לרוכשים, אך לא נראה שכרגע ברמות המחיר שאלטיס דורשת יהיו מתעניינים.
















