האם מחירי הנתבים בישראל בדרך לעלות?
הזינוק במחירי הזיכרונות בעולם מתחיל לחלחל גם לציוד קצה כמו נתבים וממירים וגורמים בשוק המקומי עוסקים בבחינת חלופות. הערכות שלפחות חלק מההתייקרות תגולגל ללקוחות
האם המפעילים בישראל יידרשו לייקר את מחירי הנתבים ללקוחותיהם? זו עדיין לא עובדה מוגמרת, אבל זו כבר בהחלט שאלה שעומדת על סדר היום אצל המפעילים בישראל. בחודשים האחרונים הצטברו בעולם עוד ועוד סימנים לכך שמחירי שבבי הזיכרון, רכיב בסיסי בציוד דיגיטלי ובכלל זה גם בנתבים וממירים נמצאים במגמת עלייה חדה. במצב כזה, גם אם ההתייקרות מתחילה עמוק בשרשרת האספקה של יצרני השבבים, היא עלולה להגיע בסופו של דבר גם למחיר ציוד הקצה שנמכר או מושכר לצרכן.
מקורות בענף מציינים שכמעט כל המפעילים בישראל עוסקים בשאלה הזו. גם בבזק, בודקים את הסוגיה והחברה ביקשה לוודא שעליית המחירים הצפויה מקורה בשוק הבינלאומי ולא בהתייקרות חד צדדית מצד הספקים. היום את הנתב החדש של החברה התומך ב – wifi 7 מספקת לבזק חברת די-לינק מתוצרת סאג'ם, ובקרוב צפויה גם חברת היטס טלקום להכניס נתב דומה. למרות זאת, החברה בדקה בשבועות האחרונים נתבים של חברות נוספות. מקורות בשוק מעריכים בשיחות עם זמן אוויר שלא יהיה מנוס מהתייקרות במחירי הממירים והנתבים.
האות הבולט ביותר להתייקרות הגיע מחברת המחקר TrendForce, שהעלתה בתחילת פברואר את תחזית מחירי ה-NAND לרבעון הראשון של 2026 לעלייה של 55% עד 60% לעומת הרבעון הקודם. עוד קודם לכן, בתחילת ינואר, העריכה החברה כי גם מחירי ה-DRAM הקונבנציונלי צפויים לעלות בשיעור דומה, על רקע התרחבות הפער בין היצע לביקוש. בסוף ינואר הוסיפה TrendForce כי מחירי רכיבי הזיכרון למחשבים ניידים ו-SSD צפויים לעלות בחדות רבה מהתחזיות הקודמות, בין היתר בגלל ירידה במלאים וירידה ביכולת של יצרנים לעמוד בביקוש.
הסיבה המרכזית להתייקרות – AI
מאחורי ההתייקרות הזו עומד שילוב של ביקושי AI חזקים והסטת קיבולת ייצור למוצרים רווחיים יותר, בעיקר זיכרונות לשרתים ולמערכות בינה מלאכותית. TrendForce תיארה זאת במפורש כשוק שבו יצרני הזיכרון נותנים עדיפות ליישומי שרתים, מה שמותיר לקוחות מתחומים אחרים עם פחות היצע ועם פחות כוח מיקוח. מכאן ועד נתבים הדרך קצרה יותר מכפי שנדמה. חברת המחקר Counterpoint הזהירה בפברואר כי הזינוק במחירי הזיכרון מאיים על אספקת נתבי פס רחב וממירים, והעריכה שהלחץ במחירים צפוי להימשך לפחות עד אמצע 2026. במילים אחרות, לא מדובר רק בסיפור של שרתים, סמארטפונים או מחשבים. אם רכיבי הזיכרון מתייקרים, גם יצרני ציוד תקשורת ביתי וארגוני עלולים לשלם יותר על חומרה, לשחוק רווחיות או לבחון העלאות מחיר.
הדולר נחלש, אבל לא בטוח שזה יספיק
מכאן עולה השאלה הישראלית. המפעילים המקומיים מספקים ללקוחות נתבים בכמה מודלים אך המרכזי הוא שכירות חודשית. כל התייקרות בשרשרת האספקה אינה מחייבת אוטומטית העלאת מחיר לצרכן, אבל היא כן מייצרת לחץ. מפעיל יכול לספוג את ההתייקרות, לנסות להתמקח מול ספקים, להסתפק בציוד פשוט יותר, או לגלגל חלק מהעלות ללקוח.
מצד שני, יש הטוענים כי המפעילים לא ימהרו לייקר מחירים היות השקל התחזק מול הדולר. שער הדולר עמד ב-17 במרץ 2026 על כ-3.096 שקלים, והיה נמוך בכ-15.7% לעומת לפני שנה. התחזקות כזו של השקל יכולה לרכך חלק מההתייקרות ביבוא ציוד שנרכש בדולרים, ובמקרים מסוימים אפילו לקזז חלק משמעותי ממנה.
















