בזק ופרטנר מנהלות מגעים עם משרד התקשורת בעקבות מגבלות השוק הסיטונאי
שתי החברות תוקפות את ההחלטה האחרונה מכיוונים שונים, אך נפגשות באותה טענה מרכזית: הרגולטור צמצם את חופש הפעולה העסקי שלהן והפך כל הרחבה של ההתקשרות ביניהן לעסקה שדורשת אישור מראש
בזק ופרטנר מנהלות מגעים עם משרד התקשורת בעקבות ההחלטה שקיבל המשרד בסוף פברואר במסגרת מדיניות השוק הסיטונאי, כך נודע לזמן אוויר. ההחלטה הציבה מגבלות חדשות על היקף ההתקשרות בין השתיים וחייבה קבלת אישור מראש לכל עסקה נוספת ביניהן לרכישת קווי אינטרנט על גבי תשתית בזק. כל אחת מהחברות מציגה למשרד טענות שונות נגד המהלך, אך מאחורי ההבדלים עומדת טענה משותפת: ההחלטה חודרת עמוק מדי לשיקול הדעת העסקי של החברות ומצמצמת את היכולת שלהן לנהל התקשרויות מסחריות באופן חופשי.
איך עובדת נוסחת המכסות
כדי להבין את עוצמת ההתנגדות צריך להבין תחילה מה בדיוק שינה המשרד. ההחלטה החדשה עוסקת בשירותי BSA ו-VULA – שירותים סיטונאיים שמאפשרים לחברות תקשורת להשתמש בתשתית הסיבים של בזק כדי לספק אינטרנט ללקוחותיהן, גם אם אין להן פריסה מלאה באותו אזור.
במקום האפשרות שהייתה נהוגה עד היום להישען בהיקפים רחבים על הרשת של בזק, נקבע מודל מכסות. לכל אחת מהחברות הגדולות תיקבע מכסה של קווים שבזק חייבת לספק לה במחיר מפוקח. המכסה נקבעת לפי נוסחה שמבוססת על שני רכיבים: כמה משקי בית בישראל נמצאים באזורים שבהם רק לבזק יש תשתית סיבים, ומה נתח השוק של אותה חברה בשוק האינטרנט הקמעונאי. ככל שמספר משקי הבית באזורים בלעדיים של בזק גדול יותר, וככל שלחברה יש נתח שוק גדול יותר, כך המכסה שלה גדלה. המשרד קבע גם שהמכסה תעודכן פעמיים בשנה לפי תמונת הפריסה ונתחי השוק המעודכנים.
המשמעות המעשית היא שהזכות של פרטנר או סלקום לרכוש קווים מבזק כבר אינה נקבעת רק לפי צורך מסחרי או מו"מ בין הצדדים, אלא לפי תקרה רגולטורית. כל בקשה לחרוג מהמכסה דורשת אישור מראש מהמשרד. נוסף על כך, הסכמי IRU קיימים עם בזק, כלומר הסכמי זכות שימוש ארוכת טווח בסיבים מופחתים מתוך המכסה, ושירותי VULA נספרים יחד עם BSA. כך נוצר מצב שבו היקף ההתקשרות בין בזק לפרטנר הופך בפועל מסוגיה מסחרית נטו לעסקה שנמצאת תחת בקרה רגולטורית ישירה.
פרטנר מוגבלת, והמשרד מאותת לכיוון IBC
מבחינת פרטנר, זו הפגיעה העיקרית. חוות הדעת הכלכלית שעליה התבססה ההחלטה מבהירה כי לפרטנר כבר כיום יש שימוש משמעותי בקווים על גבי סיבי בזק מכוח הסכמי IRU, ואף מציינת שבמצב הזה כל רכישה נוספת מבזק תצטרך לקבל אישור מראש מהמשרד. בפועל, חלק מן המכסה של פרטנר כבר נוצל מראש באמצעות הסכמים קיימים, ולכן מרחב הפעולה שלה מצטמצם עוד לפני כל עסקה חדשה.
זו גם הנקודה שבה מתחדדת מטרת המהלך מבחינת משרד התקשורת. המשרד אינו מסתיר שהוא מבקש להפחית את התלות של השחקנים הגדולים ברשת בזק ולעודד תחרות מבוססת תשתית. המשמעות המעשית היא ניסיון לדחוף את פרטנר וסלקום להסתמך פחות על רכישת קווים מבזק ויותר על חלופות אחרות – פריסה עצמאית, או התקשרויות עם IBC. מבחינת הרגולטור, כל עוד אפשר להמשיך לרכוש קווים מבזק בהיקפים רחבים ובמחיר מפוקח, התמריץ להשקיע בחלופה תשתיתית נחלש.
בזק, מצדה, מתנגדת למהלך מסיבה שונה. אם פרטנר רואה בהחלטה חסם על היכולת לרכוש קווים ולהמשיך לצמוח באזורים שבהם אין לה תשתית מספקת, בזק רואה בה חדירה עמוקה מדי של הרגולטור להסכמים מסחריים ולחופש החוזים שלה. מבחינתה, ההחלטה אינה מסתפקת בקביעת מחירים מפוקחים ומכסה מחייבת, אלא גם מחייבת פנייה מוקדמת למשרד כמעט בכל הרחבה מהותית של הפעילות מול חברה גדולה.
במשרד התקשורת מאשרים שהסוגיה נבחנת אך הסיכוי שהמגבלה תוסר מאד נמוך וייתכן שהמשרד ינסה לבצע התאמות כאלה ואחרות שישמרו את המגבלה ועל ידי כך את התמריץ להשקיע עצמאית, או לפנות ל – IBC, וזאת במינימום צורך להתערבות מצידו. בפרטנר לא מוטרדים ומאמינים שאי אפשר יהיה למנוע מהם לרכוש קווים מבזק.
