רשות החשמל רוצה לעצור את מרוץ חוות השרתים לחשמל
השימוע החדש של הרשות משנה את כללי המשחק עבור חוות שרתים וצרכנים גדולים: לא עוד שריון קיבולת על בסיס כוונות בלבד, אלא חובת הוכחת בשלות, תשלום על שמירת מקום ברשת ועמידה בלוחות זמנים
רשות החשמל מנסה לעשות סדר באחד התחומים הלוהטים ביותר במשק האנרגיה: הביקוש הגובר לחשמל מצד חוות שרתים, מתקני מחשוב ותשתיות בינה מלאכותית. בשימוע חדש שמפרסמת הרשות מוצע לקבוע מסלול ייעודי לחיבור צרכנים גדולים לרשת ההולכה, כלומר צרכנים שמבקשים חיבור של 50 מגה-וולט-אמפר ומעלה. ברקע המהלך עומדות בקשות חיבור בהיקף כולל של כ-8,000 מגה-וולט-אמפר שכבר מונחות בפני מנהל המערכת.
המשמעות המעשית ברורה: יזמים לא יוכלו עוד לנסות לשריין לעצמם מקום ברשת החשמל בלי להראות שהפרויקט שלהם בשל מספיק. מבחינת רשות החשמל, רשת החשמל היא משאב מוגבל ויקר. כאשר יזם מגיש בקשה לחיבור בהיקף עצום, אבל הפרויקט שלו עדיין לא בשל תכנונית או מסחרית, הוא עלול לחסום קיבולת שיכולה לשמש צרכנים אחרים.
קודם תוכיחו שיש פרויקט
לפי השימוע, השלב הראשון יהיה בדיקת ישימות וולונטרית בתשלום. יזם יוכל לבקש ממנהל המערכת בדיקה ראשונית שתראה אם החיבור אפשרי, אילו עבודות נדרשות ומה לוחות הזמנים הצפויים. אבל הבדיקה הזו לא תשמור לו מקום ברשת ולא תיחשב התחייבות לחיבור.
השלב המחייב יגיע רק כאשר היזם יגיש בקשת חיבור מלאה. כאן הרשות רוצה להציב תנאי ברור: קיומה של תוכנית מפורטת שמאפשרת קבלת היתר בנייה או ביצוע עבודה למתקן הצריכה, לתחנת המשנה ולקו החיבור לרשת הארצית.
במילים פשוטות, מי שרוצה חיבור חשמל גדול יצטרך להראות שהוא לא רק בוחן רעיון או מתחרה במכרז, אלא באמת נמצא בשלב מתקדם מספיק כדי להקים את הפרויקט.
עוד מוצע כי אם מנהל המערכת יעריך שלא ניתן להשלים את החיבור בתוך שבע שנים, הוא יוכל לקבוע שהבקשה אינה אפשרית ולא להתחייב לחיבור. זה סעיף חשוב, משום שהוא מונע מצב שבו פרויקטים רחוקים או לא ודאיים מחזיקים מקום ברשת לאורך שנים.
שמירת מקום ברשת תעלה כסף
החידוש המרכזי בשימוע הוא תשלום שנתי עבור שמירת מקום ברשת. צרכן גדול שיקבל תשובה חיובית ממנהל המערכת, ולפיה ניתן לחבר אותו בתוך שבע שנים, יצטרך לשלם מדי שנה עבור ההתחייבות לחיבור עד למועד שבו יקבל מתח בפועל. תשתיות לאומיות יוחרגו מהתשלום.
זהו עיקר המהלך. רשות החשמל מבקשת להפוך את שריון הקיבולת ברשת לפעולה שיש לה מחיר. מי שתופס מקום ברשת יצטרך לשלם עליו, ומי שלא מתקדם לפי אבני הדרך שנקבעו עלול לאבד את הזכות לחיבור.
לפי ההצעה, תשובת מנהל המערכת תפקע אם מבקש החיבור לא ישלם במועד, לא יחתום על תיאום טכני בתוך שישה חודשים, או לא יהיה מוכן לקבלת מתח במועד שאליו התחייב. כך מנסה הרשות לנקות את התור מפרויקטים שלא באמת מתקדמים.
גם החיבור עצמו עשוי להיות פחות מוחלט
השימוע כולל עוד סעיף משמעותי: מנגנון ניהול גמיש. לפי ההצעה, מנהל המערכת יוכל שלא לספק לצרכן גדול את מלוא ההספק למשך עד שש שעות ברצף, לאחר הודעה של 24 שעות מראש. הרשות מבקשת את התייחסות הציבור לשאלה אם המנגנון יוגבל ל-100 עד 200 שעות בשנה, וגם לשאלה כיצד יחושב ההספק שיופחת.
עבור חוות שרתים, זה סעיף רגיש במיוחד. חוות שרתים זקוקות לרציפות תפעולית גבוהה מאוד, ולכן כל אפשרות להפחתת הספק תחייב אותן להיערך עם פתרונות גיבוי, אגירה, ניהול עומסים או ייצור עצמי.
מבחינת משק החשמל, ההיגיון שונה: אם אפשר להפחית מעט את רמת ההתחייבות בשעות עומס חריגות, ניתן לחבר צרכנים גדולים מהר יותר, בלי לבנות תשתיות יקרות שמיועדות בעיקר לשעות שיא בודדות.
הרשות מעדיפה את חוות השרתים באזורים פחות עמוסים
לצד ההקשחה, הרשות גם מציעה תמריצים. צרכנים גדולים שיקימו את המתקנים שלהם באזורים מועדפים, כלומר אזורים שבהם קל יותר יחסית לקלוט צריכת חשמל גדולה, יוכלו ליהנות מגמישות גדולה יותר.
בין היתר, מוצע לאפשר באזורים כאלה חיבור בשלבים, כמה חיבורי מתח גבוה במקום חיבור למתח עליון, חיבורים זמניים עד להקמת תחנת משנה, וגם אפשרות להתחבר באמצעות שנאי מערכתי בתחנת משנה פרטית.
המסר של המדינה הוא שלא תנסה לעצור את חוות השרתים. להפך, היא מבינה שהתחום הזה קריטי להתפתחות תשתיות המחשוב והבינה המלאכותית בישראל. אבל היא רוצה לכוון את הפרויקטים למקומות שבהם רשת החשמל מסוגלת לקלוט אותם, ולא לאפשר לכל יזם לנסות לתפוס קיבולת באזורי ביקוש צפופים.
מדובר בשינוי משמעותי בכללי המשחק. עידן הבקשות הרחבות והלא מחייבות לחיבורי חשמל גדולים מתקרב לסיום. יזמים שירצו להקים חוות שרתים או מתקנים עתירי חשמל יצטרכו להגיע מוכנים יותר, לשלם על המקום שהם מבקשים לשמור ברשת ולעמוד בלוחות זמנים. מבחינת רשות החשמל, זו הדרך למנוע מצב שבו הבהלה לחשמל של עידן ה-AI באה על חשבון יציבות הרשת ושאר צרכני החשמל.
















