קיסטון מסמנת את היעד הבא בהוט מובייל: השבחה, התייעלות – והצפת ערך ב-PHI
בשיחת משקיעים לאחר ההודעה על רכישת הוט מובייל, הציגה קיסטון את העסקה ככניסה לפלטפורמת תקשורת ותשתיות רחבה. הרוכשים ישלמו מכיסם 518 מיליון שקל בלבד, והחברה תגייס כ-700 מיליון שקל שיחליפו חוב בעלים קיים
לאחר ההודעה על רכישת הוט מובייל, בקיסטון מנסים לחדד את הסיפור שמאחורי העסקה: לא רק כניסה לחברת סלולר קיימת, אלא מהלך רחב יותר לבניית פלטפורמת תקשורת ותשתיות, שבה הוט מובייל היא נקודת הכניסה – ו-PHI עשויה להיות אחד ממנועי הערך המרכזיים בהמשך.
בשיחת משקיעים שקיימו בכירי קיסטון בעקבות העסקה, הם הציגו את הוט מובייל כחברה שנרכשת במחיר אטרקטיבי, עם פוטנציאל השבחה משמעותי. קיסטון ודלק ישראל יחזיקו כל אחת ב-40% מהחברה, ולאומי פרטנרס תחזיק ב-20%. מבחינת קיסטון, מדובר בעסקה משמעותית ראשונה שבה היא נכנסת לתחום התקשורת באמצעות רכישת פעילות קיימת, ולא באמצעות פיתוח עצמי של נכס חדש.
מבנה העסקה היה אחד הנושאים המרכזיים בשיחה, בין היתר על רקע הבלבול שנוצר סביב המספרים שפורסמו בעבר. לפי קיסטון, התמורה הכוללת למוכרת עומדת על קצת יותר מ-1.2 מיליארד שקל. עם זאת, הרוכשים אינם משלמים את כל הסכום מכיסם. דלק וקיסטון יזרימו כל אחת כ-207 מיליון שקל, ולאומי פרטנרס תזרים כ-104 מיליון שקל. בסך הכל יוזרמו על ידי הרוכשים 518 מיליון שקל הון עצמי.
יתרת הסכום, כ-700 מיליון שקל, תגיע ממימון חיצוני שתיטול הוט מובייל עצמה. לפי ההסבר של קיסטון, מדובר בחוב שיחליף חוב בעלים קיים, ולא בסכום נוסף שהרוכשים מוציאים מכיסם. במילים אחרות, המוכרת תקבל כ-1.2 מיליארד שקל, אבל הצ'ק הישיר של הרוכשים יעמוד על מעט יותר מחצי מיליארד שקל.
השיחה התייחסה גם לפער מול פרסומים קודמים שדיברו על שווי חברה של כ-1.88 מיליארד שקל. בקיסטון הסבירו כי הם הצטרפו לעסקה בשלב מאוחר יותר, לאחר הליך קודם שבו דלק כבר התמודדה על הרכישה. לדבריהם, העסקה שאליה הם נכנסו כבר עמדה על מבנה של כ-1.2 מיליארד שקל, הכולל הון רוכשים לצד החלפת חוב בעלים בחוב חיצוני. זו נקודה חשובה, משום שהיא מבהירה שהמספר של 1.88 מיליארד שקל שיקף את שווי החברה לפני שקיסטון נכנסה לתמונה.
המחיר, המכפיל והטענה לדיסקאונט
בקיסטון מציגים את מחיר העסקה כאטרקטיבי ביחס לחברות סלולר מקבילות בעולם. לפי החברה, מכפיל שווי הפעילות ל-EBITDA בעסקה עומד על כ-6.15, לעומת אזור של כ-8 בממוצע בחברות דומות בחו"ל. מכאן גוזרת קיסטון את הטענה כי העסקה נעשית בדיסקאונט משמעותי, וכי יש בה פוטנציאל אפסייד אם תצליח ליישם את תוכנית ההשבחה.
עם זאת, זו נקודה שצריך לקרוא בזהירות. קיסטון משווה את הוט מובייל לחברות סלולר עצמאיות בחו"ל, בין היתר משום שבישראל קשה למצוא נקודת השוואה נקייה לחברת סלולר עצמאית בלבד. אבל השוק הישראלי שונה מאוד: הוא קטן, תחרותי, רווי, וסובל במשך שנים מרמות מחיר נמוכות יחסית. לכן, עצם ההשוואה למכפילים בחו"ל אינה מספיקה כדי להוכיח שהחברה אכן נרכשה בזול. היא כן מלמדת כיצד קיסטון רואה את העסקה וכיצד היא מבקשת להסביר אותה למשקיעים.
לפי הנתונים שהוצגו בשיחה, להוט מובייל כ-2 מיליון לקוחות ונתח שוק מוערך של כ-15%. כ-75% מהלקוחות הם לקוחות פרטיים וכ-25% לקוחות עסקיים. החברה הוצגה כספקית סלולר ותיקה, הפועלת גם בתחומי הרומינג וציוד הקצה, ובעלת החזקה של 50% ב-PHI, חברת תשתיות הסלולר המשותפת לה ולפרטנר.
תוכנית ההשבחה: מותג, לקוחות, הסכמים וניהול
בטווח הקצר, קיסטון מתארת את המהלך כהזדמנות למפנה (טרנאראונד) בהוט מובייל. בכירי הקרן דיברו על טיפול בצד ההכנסות ובצד ההוצאות, ובפרט על טיוב תמהיל הלקוחות, טיפול במותג, בחינת מערכי השיווק, מיצוי הסכמים קיימים וחיזוק השדרה הניהולית של החברה.
זו אמירה לא טריוויאלית. כשהרוכשים החדשים מצביעים על הצורך לטפל במותג, בתמהיל הלקוחות ובהוצאות, הם למעשה מאותתים כי בעיניהם הוט מובייל לא מימשה את מלוא הפוטנציאל שלה תחת הבעלות הקודמת. השאלה הגדולה היא האם ניתן לבצע מהלך כזה בשוק שבו גיוס לקוחות נעשה לא פעם במחירים אגרסיביים, ובו יכולת העלאת המחירים מוגבלת מאוד.
השותפות עם דלק ישראל אמורה להיות חלק מרכזי בתוכנית הזו. דלק מביאה עמה פעילות קמעונאית רחבה, ניסיון בניהול בסיסי לקוחות ויכולות מסחריות שיכולות לשרת את הוט מובייל במכירה, שימור, מועדוני לקוחות וחבילות משולבות. קיסטון, מצדה, מביאה ניסיון בניהול נכסי תשתית. לאומי פרטנרס מוצגת כשותף פיננסי חזק, בעל יכולת לתמוך בעסקה לאורך זמן.
בטווח הבינוני, קיסטון אינה שוללת גם מהלכי מיזוגים ורכישות. בשיחה נאמר כי הוט מובייל היא הקטנה מבין מפעילות הרשת, וכי גם בתחום הזה קיים מבחינת הרוכשים פוטנציאל צמיחה. הניסוח היה זהיר, אך עצם ההתייחסות ל-M&A מעניינת, משום שהיא עשויה ללמד שקיסטון אינה מסתכלת רק על השבחה פנימית של החברה, אלא גם על אפשרות לשינויים מבניים רחבים יותר בשוק.
PHI כנכס תשתית – ולא רק חברת רשת משותפת
החלק המעניין ביותר בשיחה נגע דווקא ל-PHI. הוט מובייל מחזיקה ב-50% מחברת תשתיות הסלולר המשותפת לה ולפרטנר, ובקיסטון רואים בכך אחד הנכסים המרכזיים בעסקה. לפי החברה, ל-PHI יש רשת סלולרית איכותית, כיסוי ארצי, פריסה בדור 4 ובדור 5, נכסי תדרים וניסיון הנדסי משמעותי.
קיסטון מבקשת לחשוב על PHI לא רק כעל זרוע הנדסית שמשרתת את הוט מובייל ופרטנר, אלא כחברת תשתית שיכולה לפעול כמרכז רווח. לפי התפיסה הזו, אם PHI תוכל להרחיב את מנעד השירותים שלה ולהתנהל כחברת תשתית עצמאית יותר, ייתכן שניתן יהיה להציף ממנה ערך נוסף.
במסגרת מפת הדרכים שהוצגה, קיסטון אף הזכירה אפשרות עתידית לספין אוף של PHI, בכפוף להסכמות עם השותפים, וכן אפשרות להנפקה עתידית של הוט מובייל או של פעילותה. בחברה הדגישו כי אין התחייבות למהלכים כאלה, אך עצם הצגתם למשקיעים מלמדת שהעסקה אינה נתפסת רק כרכישת מנויי סלולר, אלא ככניסה לנכס תשתיתי עם אפשרות להצפת ערך בהמשך.
בהיבט הרחב יותר, קיסטון מציבה את הוט מובייל בתוך פלטפורמת תקשורת ותשתיות שהיא מנסה לבנות בשנים האחרונות. בשיחה הוזכרו, בין היתר, פעילות דאטה סנטרים בהקמה בהיקף של 40 מגה-ואט IT בתחנת הכוח IPM, תכנון נכסים נוספים על קרקעות של אגד, החזקה בכבל תת-ימי, ועניין עתידי ברכישת נכסים מניבים וביזמות בתחומי הסיבים והרשתות הלווייניות. המסר למשקיעים היה ברור: הוט מובייל אמורה להיות חלק ממערך תשתיות רחב יותר, ולא פעילות מנותקת.
קיסטון מעריכה כי ניתן יהיה להשלים את העסקה עד סוף 2026, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים. בחברה ציינו כי לאור מבנה השותפים והחזקותיהם הקיימות, הם אינם צופים קושי חריג בקבלת האישורים, אך עד להשלמת העסקה המהלך עדיין תלוי באישור משרד התקשורת ורשות התחרות.
השאלה הגדולה היא האם התוכנית של קיסטון ודלק תוכל לעבוד גם מחוץ למצגת המשקיעים. על הנייר, יש כאן שילוב מעניין בין חברת סלולר עם בסיס לקוחות משמעותי, נכס תשתיתי בדמות PHI, שותף קמעונאי חזק וקרן תשתיות שמחפשת פלטפורמת תקשורת רחבה יותר. בפועל, הוט מובייל פועלת באחד השווקים התחרותיים ביותר במשק, ונדרשת לתוכנית הבראה שעשויה לכלול תקופת מעבר לא פשוטה. במשך שנים נשענה החברה על בסיס לקוחות מוטה מחיר, כחלק ממדיניות שנועדה לשמור על נתח שוק גם במחיר של שחיקת רווחיות. העלאת מחירים ללקוחות כאלה עלולה להגדיל את שיעורי הנטישה, אך מנגד היא כמעט בלתי נמנעת אם הרוכשים החדשים רוצים לשפר את הרווחיות ולייצר ערך מהעסקה. בצד השני, שינוי כזה עשוי לפגוע בעיקר במערכי השיווק והמכירות החיצוניים (קרי משווקים), לאחר שהוט מובייל הייתה לאורך השנים אחת החברות שהשקיעו בהם סכומים משמעותיים כדי לתמוך בקצב גיוס הלקוחות.
