ההייטק מגייס כסף – אבל משרות המו"פ בישראל כבר יורדות
בדיון בכנסת הוצגה תמונה מטרידה: ההשקעות בענף מתאוששות, אך לפי רשות החדשנות מספר עובדי המחקר והפיתוח ירד לראשונה בכ-3,500 עובדים. ברקע: שקל חזק, בינה מלאכותית וחשש מהעברת פעילות לחו"ל
הנתון החשוב ביותר שהוצג בדיון על מצב ההייטק אינו גובה גיוסי ההון, אלא הירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל. לפי רשות החדשנות, לראשונה נרשמה ירידה של כ-3,500 עובדי מו"פ לעומת 2024 – דווקא בזמן שחברות הייטק ישראליות ממשיכות לגייס כסף בהיקפים משמעותיים.
ההייטק הישראלי עדיין רחוק מקריסה: המשקיעים ממשיכים להזרים הון, הענף נשאר אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק, והיצוא הטכנולוגי עדיין גבוה. אבל אם פחות פעילות פיתוח מתבצעת בישראל, המשמעות עלולה להיות עמוקה יותר מהאטה זמנית בגיוסים: החברות יכולות להישאר ישראליות בשם, בזמן שחלק גדול יותר מהעבודה החדשה נבנה בחו"ל.
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק בישראל, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, קיימה היום דיון על האתגרים המרכזיים בענף. ליברמן אמר בפתח הדיון כי הצטברות של גורמים – שער החליפין, מהפכת הבינה המלאכותית, אי-הוודאות בישראל ובאזור, פרמיית הסיכון מאז פרוץ המלחמה, שירות מילואים ממושך ושיבושים בתעופה – יוצרת חשש ממשי. לדבריו, "מכל הנתונים שלמדתי בחודשים האחרונים, המצב לא מבשר טובות", בעיקר עבור סטארט-אפים ועובדים בתחילת דרכם.
הכסף עדיין מגיע, התעסוקה כבר נחלשת
לפי נתוני רשות החדשנות, ההייטק היה אחראי בשנת 2025 לכ-18.3% מהתוצר ולכ-57.8% מהיצוא של ישראל. במצגת הרשות צוין גם כי הענף תרם כמחצית מצמיחת התוצר באותה שנה.
גם בצד ההשקעות אין תמונת קריסה. לפי רשות החדשנות, ברבעון השני של 2026 גייסו חברות הייטק ישראליות כ-4.01 מיליארד דולר, לעומת כ-3.55 מיליארד דולר ברבעון המקביל. במסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת צוין כי בשנת 2025 הסתכמו גיוסי ההון בענף בכ-20 מיליארד דולר, עלייה של כ-64% לעומת 2024.
אלא שהנתונים הטובים בגיוסי ההון מסתירים חולשה בשוק העבודה. לפי מסמך הממ"מ, באפריל 2026 עמד מספר משרות השכיר בהייטק על כ-398.6 אלף, לעומת כ-400.3 אלף בדצמבר 2024 – ירידה של כ-1,700 משרות. במסמך נכתב כי בהייטק תעשייה חלה האטה בקצב הגידול, ובהייטק שירותים – תחום התוכנה, הפיתוח והשירותים הטכנולוגיים – כבר נרשמה ירידה בקצב הגידול החודשי.
זו הנקודה שמטרידה את הענף: חברות ישראליות עדיין יודעות לגייס כסף, אבל לא בטוח שהכסף הזה מתורגם באותה מידה למשרות בישראל. כאשר הפגיעה מגיעה דווקא למו"פ, היא נוגעת בליבת היתרון הישראלי – הידע, צוותי הפיתוח והיכולת לבנות כאן חברות טכנולוגיה עמוקות.
כשהשקל מתחזק, ישראל מתייקרת
אחד הגורמים המרכזיים שעלו בדיון הוא שער החליפין. לפי סקר רשות החדשנות, כ-80% מחברות ההייטק ציינו שרוב הכנסותיהן מתקבלות בדולרים, בעוד שחלק גדול מהוצאות השכר בישראל משולם בשקלים. בנוסף, היצוא מהווה כמעט 80% מתוצר ההייטק.
המשמעות פשוטה: כשהשקל מתחזק, העובד הישראלי מתייקר במונחים דולריים. עבור חברה שמגייסת בדולרים, מוכרת בדולרים ומנהלת תקציב בדולרים, זו אינה בעיה חשבונאית בלבד. זהו שיקול עסקי ישיר בהחלטה אם להרחיב צוות בישראל או לפתוח משרות במדינות אחרות.
הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, אמרה בדיון כי ההתאוששות בגיוסי ההון מעידה על אמון בהייטק הישראלי, אך הזהירה מפני ירידה במספר עובדי המו"פ בישראל ומפני גידול בפעילות מו"פ וניהול מחוץ למדינה.
אל שער החליפין מצטרפת גם הבינה המלאכותית. לפי מסמך הממ"מ, חדירת כלי AI משנה את מבנה הביקושים בענף: מצד אחד היא מגדילה את הביקוש לעובדים מיומנים בתחומים כמו שבבים, קישוריות ופיתוח מערכות AI; מצד שני, היא מצמצמת את הביקוש לחלק מתפקידי הכניסה, ובהם בדיקות תוכנה, בקרת איכות ומשימות פיתוח בסיסיות. המשמעות היא שעובדים צעירים וג'וניורים עלולים להיפגע ראשונים – דווקא אלה שאמורים להיות דור העתיד של הענף.
הסיוע בדרך, אבל השאלה רחבה יותר
ליברמן קרא לשריין כלי סיוע משמעותי לחברות סטארט-אפ ישראליות, בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל, באמצעות השקעה או הלוואה עומדת. לדבריו, ללא מענה ייעודי, החברות הצעירות והעובדים הפגיעים ביותר בענף עלולים להיפגע ראשונים.
רפרנט מו"פ והשכלה גבוהה באגף התקציבים במשרד האוצר, צח בסול, אמר כי במשרד פועלים יחד עם רשות החדשנות וגורמי התעשייה לגיבוש מסלולי השקעה, וכי נבחן סיוע להייטק ולענפי יצוא שנפגעים מהתחזקות השקל. לדבריו, נבחנים פתרונות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל להייטק ועוד כ-600 מיליון שקל לענפי יצוא אחרים.
בדיון עלה גם הצורך להיערך לסיום המתקרב של תכנית Horizon, שנחשבת לאחד ממנועי המימון החשובים למחקר ולחדשנות בישראל. נציג האוצר אמר כי המשרד פועל בנושא יחד עם רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב, כדי להבטיח השתלבות ישראלית בכמה שיותר תכניות.
בסיכום הדיון קרא ליברמן לבנות מסלול שיחבר את כספי הגופים המוסדיים להשקעה בהייטק הישראלי. לדבריו, גם חצי אחוז מהכסף שמנהלים המוסדיים יכול להזרים לענף לפחות 15 מיליארד שקל.
