המפעילים מזהירים: בלי פתיחת נכסים ממשלתיים, יעדי הכיסוי יישארו על הנייר

משרד התקשורת דורש שיפור מדיד במהירות ובאיכות הרשתות, אך בחברות הסלולר מעריכים כי בלי מהלך ממשלתי מעשי להעמדת אתרים על נכסי מינהל הדיור הממשלתי, לא ניתן יהיה לעמוד במלוא היעדים ובמועדים שנקבעו

בחברות הסלולר מעריכים כי ללא מעורבות ממשלתית פעילה שתאפשר הקמה של אתרי שידור על נכסים של מינהל הדיור הממשלתי, יהיה קשה לעמוד במלוא דרישות הכיסוי, המהירות ואיכות השירות שמשרד התקשורת פרסם לשימוע.

המסר שעולה מהענף אינו התנגדות לעצם הצורך בשיפור הרשתות, אלא ביקורת על הפער בין היעדים שקובע המשרד לבין החסמים שנותרו בדרך לביצועם. בחברות הסלולר מסכימים כי נדרשים שיפורים, בעיקר באזורים שבהם קיימים קשיי קליטה, עומסים או פערים באיכות השירות. אלא שלדבריהן, קביעת יעדים אינה מייצרת את התשתית הדרושה כדי לעמוד בהם.

במקומות רבים נדרש אתר שידור חדש כדי לשפר כיסוי או להפחית עומסים. שדרוג אתר קיים לדור 5 יכול להוסיף קיבולת ולשפר ביצועים, אך אינו פתרון לכל אזור שבו חסרה תשתית. המהירות בפועל תלויה גם בתדרים, בתמסורת, בעומס המשתמשים ובתכנון הרשת, אך בלי מיקומים חדשים שבהם ניתן להציב אנטנות, חלק ניכר מהפערים צפוי להישאר בעינו.

החלטה ממשלתית, אך עדיין לא מנגנון ביצוע

החלטת הממשלה ממארס 2026 נועדה לאפשר הקצאת נכסים של מינהל הדיור הממשלתי לטובת מתקנים סלולריים. מבחינת המפעילים הסלולריים, השאלה אינה אם המדינה הכירה בצורך, אלא אם היא תתרגם את ההחלטה למהלך שאפשר לבצע: מאגר נכסים זמין, הליך אחיד לקבלת שטח ולוחות זמנים שיאפשרו להקים אתרים בפועל.

כפי שנראה כעת, התנגדויות של עובדים במשרדי הממשלה ובנכסים עצמם הן חסם שלא קיבל מענה מלא בתהליך. גורמים בענף מציינים את המחויבות שמגלים מינהל הדיור הממשלתי והמשרד להגנת הסביבה לקידום הפרויקט, אך מדגישים כי בקצה התהליך נתקלים עדיין בהתנגדויות של עובדים, רשויות וגופים נוספים.

המשמעות היא שהדרך עדיין ארוכה עד שמאות הנכסים שאמורים לעמוד לרשות החברות יהפכו לאתרים ישימים, שבהם אפשר להשלים את ההליכים הנדרשים ולהקים בפועל תשתית סלולרית.

היתרון בנכסים ממשלתיים ברור. המדינה יכולה לרכז את הטיפול בבעלויות, לקבוע מסלול מסודר ולהפחית חלק מחוסר הוודאות שמאפיין מגעים מול בעלי נכסים פרטיים ורשויות מקומיות. אולם בענף מדגישים כי כל עוד אין בפועל היצע נגיש של מיקומים ומסלול הקמה עובד, ההחלטה לא תשנה מהותית את יכולת הפריסה של הרשתות.

הדרישה עשויה להגיע לאלף אתרים חדשים למפעיל

הפער הזה מקבל משמעות מיוחדת על רקע השימוע שפרסם משרד התקשורת. המשרד מבקש לקבוע מדדים מחמירים יותר לכיסוי, למהירות ולאיכות השירות, אך המפעילים הסלולריים טוענים כי חלק מהיכולת לעמוד בהם תלוי דווקא בגורמי ממשלה. המדינה מציבה את יעד השירות, אך גם מחזיקה בחלק מהמפתח לאתרים הדרושים כדי להגיע אליו.

הסוגיה מצטרפת לרגישות שכבר נוצרה סביב פרויקט הקצאת השטחים בנכסי מינהל הדיור הממשלתי. כפי שפורסם בזמן אוויר, פנייה מלשכת מנכ"ל משרד התקשורת בעניין תיאומים בין המפעילים בפרויקט התקבלה בחברות כאיתות המחייב זהירות נוספת בשיתופי פעולה סביב הקמת אתרים. זאת אף ששיתוף פסיבי של אתרים הוא חלק מקובל ומאושר מהקמת תשתיות סלולריות בישראל.

במקביל, החברות מגבשות את תגובתן לשימוע. כפי שפורסם, הערכה ראשונית בענף דיברה על צורך בתוספת של כ-500 אתרים לכל מפעיל כדי לעמוד בדרישות. אלא שככל שהחברות מעמיקות בלימוד מסמכי השימוע, ההערכות מדברות על צורך בתוספת של בין 500 ל-1,000 אתרים חדשים לכל מפעיל, בתרחישים מסוימים.

בשיחות פנימיות בענף מתארים המפעילים את הדרישה כבלתי ישימה במתכונתה הנוכחית – לא רק בשל העלות הכלכלית, אלא גם בשל הקושי המעשי לאתר, לאשר ולהקים מספר כה גדול של אתרים בתוך פרק הזמן שייקבע.