חברות הסלולר בישראל ממשיכות במאבקן נגד גובה אגרות התדרים, כאשר הפעם טענתן המרכזית מופנית כלפי משרד התקשורת שלא הכניס באופן רשמי את סוגיית העבודה הכלכלית בנושא קביעת גובה האגרות לתוכנית העבודה שלו. החברות פנו למשרד בבקשה לקבל הבהרות בנושא, כדי לקבל החלטה מושכלת האם להמשיך בדיאלוג עם המשרד או לפנות לבג"ץ.
אגרות התדרים בישראל גבוהות משמעותית ביחס למדינות אחרות בעולם. לפי עבודה שנערכה על ידי חברת הייעוץ Plum Consulting נמצא כי מחירי אגרות הספקטרום הנוכחיים בישראל גבוהים באופן משמעותי מהממוצע העולמי עבור מרבית תחומי התדרים, גם בהתחשב בהנחה של 28% שניתנה למפעילים העומדים בהתחייבויות פריסה מסוימות. פער זה בולט במיוחד בתחומי התדרים מתחת ל-1 ג'יגה-הרץ, החיוניים למתן כיסוי לאזורים נרחבים ולתמיכה ביישומי IoT.
הדוח מדגיש גם מגמה מדאיגה בהערכת שווי הספקטרום בעשור האחרון. למעט פס התדרים של 3500 מגה-הרץ, אשר חווה ירידה לאחרונה לאחר עליות ראשוניות, ערכו של הספקטרום יורד בהתמדה או נותר סטטי ברחבי העולם. מגמה זו מדגישה את הצורך בבחינה מחודשת של מדיניות תמחור הספקטרום בישראל, אשר נקבעה לראשונה בשנת 1995 ומאז הותאמה רק לאינפלציה.
חברות הסלולר קיוו שבתוכנית העבודה של משרד התקשורת, שהוצגה במסגרת תוכניות העבודה של הממשלה, תהיה התייחסות ברורה לסוגיית קביעת גובה אגרות הסלולר, במיוחד לאור הצהרות קודמות של המשרד בדבר כוונתו לבחון את הנושא במסגרת עבודה כלכלית מעמיקה. אולם, בתוכנית שפורסמה לאחרונה, לא הופיעה התייחסות לנושא, מה שהוביל לאכזבה ולפנייה מחודשת של החברות למשרד.
המצב יוצר דילמה של ממש עבור חברות הסלולר. מצד אחד, הן מבינות שמשרד התקשורת מכיר בכך שהאגרות הנוכחיות גבוהות מדי ושותף לעמדתן שיש צורך להפחיתן ולהעמידן על בסיס כלכלי ריאלי. מצד שני, בפועל הן משלמות עשרות מיליוני שקלים בשנה יותר מאשר בעבר, וללא שינוי צפוי, הן יידרשו לשלם כ-440 מיליון שקל עבור השימוש בתדרים.
העובדה שהמשרד לא הציג התייחסות לעבודה על גובה האגרות בתוכנית העבודה שלו אינה בהכרח מעידה שאין בכוונתו לעשות זאת, אך היא מעלה חששות לגבי סדרי העדיפויות שלו, והאם יצליח לגייס את המשאבים הדרושים לביצוע העבודה הכלכלית החיונית, מבלי לפגוע במיזמים האחרים שקבע לעצמו.
חברות הסלולר, ביניהן פרטנר, הוט מובייל, סלקום, פלאפון, פנו במשותף למשרד התקשורת בדרישה להשאיר את ההנחה הקיימת באגרות התדרים (בגובה 28%) שניתנה בתמורה להשלמת פרישת תשתיות דור 4-5 ברחבי הארץ. בנוסף, הן דורשות לבחון מחדש את מודל התמחור של אגרות התדרים, שלא עודכן באופן משמעותי מאז 1995.
בפנייתן למשרד, טענו החברות כי לאחר שנים ארוכות בהן משלמות החברות את אגרות התדרים, בלא זיקה בין האגרות לבין השווי הכלכלי, יש לקצוב פרק זמן קצר וסביר כדי לאפשר למשרד התקשורת להשלים את העבודה הכלכלית הנדרשת.
אחת הטענות המרכזיות של החברות היא שמנגנון תשלום האגרות לא עודכן בהתאם לשינויים הכלכליים והטכנולוגיים. הן מציינות כי גם בכירים במשרד התקשורת הכירו בצורך לבצע עבודה כלכלית מעמיקה בנושא.
במשרד התקשורת מבינים את הצורך בעבודה כלכלית שתקבע את הגובה הריאלי של האגרות, והם שותפים לעמדת החברות שהעלאת האגרות בשנה שעברה היתה שגיאה ושעקרונית יש צורך להפחית את האגרות ולהעמידן על בסיס כלכלי הולם.
נושא אגרות התדרים אינו רק סוגיה כלכלית עבור חברות הסלולר, אלא בעל השפעה ישירה על הצרכנים ועל התפתחות תשתיות התקשורת בישראל. על פי דירוג חברת Ookla, רשת הסלולר בישראל נמצאת במקום ה-64 בעולם, מקום אחד מתחת לתאילנד. הפחתת האגרות עשויה לשחרר משאבים להשקעה בתשתיות, ולשפר את איכות ומהירות הרשתות.
