עסקת בזק-אקסלרה: רכישה אסטרטגית או פגיעה בתחרות?
עסקת הרכישה המסתמנת של חברת אקסלרה בידי קבוצת בזק צפויה לעורר לא מעט קשיים מצד הרגולטורים וגורמים נוספים בשוק התקשורת הישראלי. בשוק שבו פועלים כיום שלושה שחקנים בלבד בתחום הכבלים התת-ימיים, מדובר במהלך שעשוי לצמצם עוד יותר את התחרות ולחזק את מעמדה של בזק כשחקנית דומיננטית בתחום התשתיות הבינלאומיות, בנוסף להיותה השחקן הפנים ארצי החזק ביותר בתשתיות התקשורת בישראל.
שלושה שחקנים בלבד – והמתחרה בדרך החוצה
בזק הודיעה אתמול https://zmanavir.co.il/internet/29310/ כי בכוונתה לרכוש את חברת אקסלרה תמורת 500 מיליון שקלים. כיום, בזק מפעילה – באמצעות חברת הבת שלה בזק בינלאומי – את הכבל "יונה", המחבר בין ישראל לאיטליה. אקסלרה, מצידה, מחזיקה בכבל תת-ימי המחבר את ישראל לקפריסין ומשם ממשיך לאירופה. הכבל השלישי (רשת כבלים תת ימיים) והוותיק ביותר פועל תחת חברת מד-נאוטילוס, המחברת אף היא את ישראל ליבשת אירופה.
שלוש הכבלים – של אקסלרה, יונה ושל מד-נאוטילוס – נחשבים יחסית מיושנים, וקיבולת התעבורה שלהם מוגבלת. כפועל יוצא, הם אינם מספקים מענה הולם לצרכים ההולכים וגדלים של שוק שירותי הענן וההייפרסקיילרים. על רקע זה, רכישת אקסלרה בידי בזק נתפסת כמהלך של השתלטות על מתחרה ישיר, אשר פועל בשוק שכבר עתה מתאפיין בריכוזיות גבוהה.
פוטנציאל עתידי – ולאו דווקא הכבל לקפריסין
סביר להניח כי בזק אינה רואה בכבל הקיים של אקסלרה – המחבר לקפריסין – את הנכס המרכזי בעסקה, אלא מתמקדת בעיקר בפוטנציאל הגלום בפרויקטים עתידיים של החברה, המצויים כיום בשלבי פיתוח שונים. בין היתר, מדובר ביוזמות שנועדו לחבר את ישראל למזרח הרחוק דרך אירופה והודו – מסלול אשר עשוי להפוך לציר אסטרטגי חדש בתעבורת הנתונים הגלובלית.
שחקנית מפתח בפרויקטים אזוריים
אקסלרה שותפה מרכזית במספר פרויקטים אסטרטגיים בתחום התקשורת הבין-לאומית שנמצאים בהתהוות. היא שותפה דומיננטית בפרויקט אנדרומדה – רשת כבלים תת-ימיים באגן המזרח התיכון בין יוון ישראל וקפריסין המחוברת לאירופה במספר נתיבים, בשיתוף עם חברת החשמל של יוון IPTO.
בנוסף, אקסלרה שותפה כפרוייקטורית בכבל EMC פרויקט משותף לאקסלרה ולחברת הוט, שנועד לחבר את התווך היבשתי בין אילת לים התיכון ומשם לאירופה.
במקביל יש לה גם שיתוף פעולה עם פרטנר – להנחת סיבים אופטיים המחברת בין מרכז הים התיכון לאילת בתוואי מזרחי לאורך גבול ירדן דרומה.
בשולי הדברים צריך להזכיר שהכבל בלו רמאן – כבל תת ימי ענק של גוגל וחברת ספרקל (הבעלים של מד-נאוטילוס), אשר מחבר בין אירופה למזרח הרחוק, בוצע והונח בתוואי של בזק שבעצמה שימשה כפרוייקטור שלו והייתה אחראית על הנחת התווך היבשתי בישראל.
עסקת הרכישה תציב את בזק בעמדה שבה היא מחזיקה בנכסים ובזכויות בפרויקטים המרכזיים הנוגעים לחיבור האינטרנט הבין-יבשתי של ישראל.
גם בשוק הפנים-ארצי: שליטה על תשתיות קריטיות
נקודת מפתח נוספת בעסקה היא מעורבותה של אקסלרה בחברת יוניגיאה, שחקן חדש יחסית בתחום הסיבים האופטיים בישראל שמתחרה בבזק. החברה הוקמה במטרה לספק חיבורים מהירים בין חוות שרתים – ובפרט לחוות שבבעלות אקסלרה ומד-1, אחת מהשחקניות המרכזיות בתחום הדאטה סנטרים בישראל. שליטה של בזק ביוניגיאה היא אירוע שיקשה מאד לרגולטורים לאשר.
רגולציה והשלכות שוק
בהתחשב באופי השוק המצומצם ובמעמדה המוביל ממילא של בזק, לא יהיה מפתיע אם רשויות הרגולציה – ובראשן רשות התחרות ומשרד התקשורת – יבקשו לבחון בקפידה את תנאי העסקה. ייתכן שיידרשו תיקונים מבניים או התחייבויות מצד בזק לשמירה על נגישות ותחרות, בעיקר נוכח השליטה שתשיג החברה בפרויקטים הקריטיים שיקבעו את עתיד תעבורת הדאטה מישראל ואליה. זה אומר שייתכן והיא תידרש למכור את הכבל יונתן, או לחדול את שיתוף הפעולה שלה עם פרטנר כתנאים לעסקה, ובכל מקרה היא לא תאושר בקלות, במיוחד כאשר אנחנו רואים את הקשיים שמערימה רשות התחרות על שיתופי פעולה בתחום התקשורת בימים אלה ובכלל.
