מקדסי: "בזק היא מונופול כמעט מושלם בשוק התשתיות הפסיביות – השחקנים יקבלו שנתיים להתבסס על רשתה, ואחר כך ייאלצו לפרוס תשתיות עצמאיות או להרחיב את שיתופי הפעולה עם IBC"

מנכ"ל משרד התקשורת בראיון רחב בעקבות פרסום השימוע לשוק הסיטונאי: "אנחנו יוצרים איזון בין טווח קצר לטווח ארוך, מחזקים את השחקנים הקטנים ודוחפים את הגדולים להשקעות אמיתיות. בזק לא תאהב את זה, וגם IBC לא – אבל זו הדרך לשוק בר־קיימא ותחרותי"

משרד התקשורת פרסם היום שימוע רחב היקף לקביעת תעריפים מרביים בשוק הסיטונאי, צעד שנחשב לאחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בתחום בשנים האחרונות. השימוע כולל הוזלות דרמטיות במחירי שירותי BSA (Bitstream Access) – שירות הגישה הסיטונאית לרשת הסיבים של בזק – לצד עדכונים במחירי הגישה הפסיבית ושירותי הסיבים האפלים. במקביל, המשרד מציע להטיל מגבלות חדשות על השימוש בשירותי בזק בידי קבוצות התקשורת הגדולות, במטרה לדחוף אותן להשקעות בתשתיות עצמאיות או לשיתופי פעולה עם IBC.

במסגרת המהלך יופחת מחיר ה־BSA בסיבים מכ־72 שקלים לכ־49 שקלים לקו – ירידה של כ־32%. תעריפי הגישה הפסיבית יירדו בכ־40%, והסיבים האפלים בכ־48%. החל מינואר 2027 תוגבל אספקת שירותי BSA לקבוצות כמו פרטנר, סלקום והוט ל־15% ממספר מנויי הסיבים שהיו להן נכון ל־יוני 2025, וב־2028 תרד המגבלה ל־5% בלבד.

במקביל, המשרד מבהיר כי הסכמי IRU – רכישת זכויות שימוש ארוכות טווח בסיבים – עם בזק ייבחנו בקפדנות כדי למנוע פגיעה בתחרות, בעוד שהסכמים דומים עם IBC נחשבים חיוביים וראויים לעידוד.

בראיון מיוחד ל"זמן אוויר" מסביר מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, את ההיגיון שמאחורי המהלך, ההבדלים בין בזק ל־IBC, והציפיות מהשחקנים הגדולים בשוק.

"בזק היא מונופול כמעט מושלם – יש הצדקה לפיקוח הדוק עליה"

לדברי מקדסי, ההבחנה בין בזק ל־IBC היא יסוד קריטי בהבנת המדיניות: "יש הבדלים מהותיים בין בזק ל־IBC. בזק היא כמעט מונופול מושלם – גם בנתחי השוק וגם ביכולת הצמיחה המהירה שלה. יש לה אינטגרציה אנכית כפולה – בין הפעילות הקמעונאית לפעילות הסיטונאית, ובין התשתית האקטיבית לפעילות הקמעונאית. ל־IBC אין את היתרונות הללו, וגם התשתית הפסיבית שלה עוברת ברובה על רשת בזק. לכן יש הצדקה לפיקוח הדוק על בזק, בעוד ש־IBC נמצאת במעמד שונה לגמרי".

לדבריו, אחת הטענות המרכזיות של בזק לאורך השנים היא שהשוק כבר תחרותי ולכן אין צורך באסדרה. "אנחנו לא שם," אומר מקדסי. "הנתונים מראים שבזק ממשיכה לגדול ולצבור נתחי שוק גם כשהיא נכנסה מאוחר יחסית לתחום הסיבים. יש סיבות טובות להמשיך ולפקח עליה".

"אנחנו נותנים לשחקנים שנתיים ליהנות ממחירי BSA נמוכים – ואז הם יצטרכו להעמיד אלטרנטיבה"

מקדסי מסביר כי המהלך נועד לאזן בין טווח קצר לטווח ארוך: "השחקנים הגדולים יקבלו עכשיו שנתיים ליהנות ממחירי BSA נמוכים ולצבור נתחי שוק בשכונות החדשות. אבל בעוד שנתיים הם לא יוכלו להמשיך להסתמך על בזק כפי שהם עושים היום. אם ירצו להמשיך להתחרות – הם יצטרכו לפרוס סיבים בעצמם או להרחיב את שיתופי הפעולה עם IBC. שני הנתיבים האלה משרתים את אותה מטרה: תחרות תשתיות אמיתית".

לדבריו, הסכמי IRU עם בזק – לרבות הרחבת הסכמים קיימים – ייבחנו בזהירות: "כתבנו בחוות הדעת שאם קבוצות התקשורת יבקשו לחתום עם בזק על הסכמים חלופיים עם מנגנון ה־BSA, ובכלל זה הסכמי IRU, או להרחיב הסכמים קיימים – ההסכמים הללו עלולים לעורר חששות לפגיעה בתחרות בשוק תשתיות הסיבים ולכן יובאו לאישור המאסדר. לעומת זאת, הסכמים עם IBC אינם מעוררים חשש כזה". 

"אנחנו דוחפים את הגדולים להשקעות – אחרת לא יישארו בשוק"

לדברי מקדסי, המהלך מציב לשחקנים הגדולים ברירה ברורה: "אם לא ישקיעו – הם פשוט לא יוכלו להישאר בשוק. זה נכון לפרטנר, וזה נכון גם להוט ולסלקום שיש להן כבר הסכמי IRU עם IBC אבל יצטרכו להרחיב את ההסכמים הקיימים. השוק הזה דורש השקעות, לא הישענות על רשת בזק".

"גם בזק וגם IBC לא יאהבו את המהלך – אבל הוא ישרת את השוק כולו"

מקדסי מודה שהמהלך לא יתקבל בברכה גם בבזק וגם ב־IBC בטווח הקצר: "אנחנו מורידים את סביבת המחירים באופן שיפגע בהן, אבל יאפשר לשחקנים קטנים יותר להתחרות בצורה אפקטיבית יותר. זה הופך אותם למתחרים אמיתיים בשוק, וזה בסופו של דבר ישרת גם את הצרכנים וגם את התחרות".

מהירויות גבוהות – הכנה לפיקוח עתידי

השימוע מתייחס גם למהירויות גלישה של 2.5 גיגה, שם המשרד בוחר להסיר את הפיקוח על המחירים אך לקבוע "מחיר מסגרת". מקדסי מסביר: "אם בעתיד נרצה להטיל פיקוח גם על 2.5 גיגה, לא נצטרך להתחיל שנתיים של עבודת מודל עלויות. יהיה לנו מחיר זמין ומבוסס שאפשר להחיל מיידית. אני גם מעריך שבזק תרים את הכפפה, אולי גם IBC, ותדחוף את השוק למהירויות גבוהות יותר כדי לבדל את עצמה".

ומה עם טענות בזק על אי־כדאיות הכלכלית של המחיר החדש?

מקדסי מתייחס לטענות בזק שהמחיר החדש של 150 שקלים לקילומטר לחודש אינו כלכלי: "המחיר שקבענו הוא ממוצע המבוסס על כלל רשת הקנים של בזק – חלקם נחפרו לפני עשרות שנים והעלות שלהם כבר הוחזרה מזמן. ברור שבקנים חדשים העלות בפועל גבוהה יותר, אבל זה חלק מהמודל. אני מבין את הטענות וייתכן שבעתיד נבחן מודל של בעלות משותפת בשכונות חדשות, אך אין כאן בעיה עקרונית. מראש אמרנו שאין יעילות גדולה בריבוי תשתיות פסיביות – המיקוד צריך להיות בריבוי תשתיות אקטיביות".

"שוק בריא הוא שוק עם איום תחרותי תמידי"

לדברי מקדסי, ההשראה למודל התחרות החדש מגיעה גם משוק הסלולר: "קצת אפשר ללמוד ממודל ה־MVNO ששומר על סביבה תחרותית. גם אם לחלק מהשחקנים אין נתח שוק גדול, עצם קיומם יוצר איום תחרותי שמונע מהשוק להיסחף למחירים גבוהים מדי".

"זו החלטה שממשיכה את הקו שהובלנו בשנתיים האחרונות – הפחתת מחירי הגישה הפסיבית, עדכון מחירי ה־BSA ומתן תמריץ ברור לשחקנים להשקיע ולהרחיב פריסה. המטרה הסופית היא שוק תשתיות מגוון, תחרותי ובר־קיימא. בזק לא תאהב את זה, וגם IBC לא, אבל הצרכנים ירוויחו משירותים מתקדמים יותר ומחירים נגישים יותר".