אחרי חוות הדעת של שגית אפיק: קרעי יוצא למתקפה ומגן על הקמת הוועדה לחוק השידורים
שר התקשורת טוען כי סמכות הכנסת ברורה, כי חוות הדעת אינה עומדת על בסיס משפטי וכי דחיפות המעבר ל-OTT מחייבת ועדה ייעודית
שר התקשורת שלמה קרעי מגיב בחריפות לחוות הדעת של היועצת המשפטית לכנסת, עו״ד שגית אפיק, אשר תקפה את המהלך להקמת ועדה מיוחדת שתטפל בחוק השידורים החדש. במכתב רשמי הוא מציג עמדה משפטית הפוכה וקובע כי התקנון מעניק לכנסת ולוועדת הכנסת סמכות ברורה להעביר הצעת חוק לכל ועדה, לרבות ועדה מיוחדת, גם כאשר ההצעה כבר הועברה לדיון בוועדה אחרת. לטענתו, הדרישות שציינה אפיק – לרבות הסכמה מיו״ר ועדת הכלכלה, קיומן של נסיבות חריגות או הסתמכות על הייעוץ המשפטי – אינן מופיעות בתקנון ואינן יכולות להפוך לנורמה מחייבת.
סמכות הכנסת והוויכוח על פרשנות התקנון
קרעי מצטט את סעיפים 83(ב) ו-83(ג) לתקנון ומדגיש כי הם מעניקים לוועדת הכנסת ולמליאה סמכות מלאה להעביר הצעות חוק בין ועדות. לדבריו, אין כל בסיס משפטי להציג אילוצים או תנאים שלא נקבעו בתקנון, ובוודאי שלא לקבוע כי מדובר בפגם בהליך החקיקה. הוא מוסיף כי הסכמה של יו״ר ועדת הכלכלה נדרשת רק כאשר הדיון כבר התחיל בוועדה – מה שלא מתקיים במקרה זה. בנוסף הוא מציין כי אף שפסיקת בית המשפט העליון המליצה על שימוש מדוד בוועדות מיוחדות, אין מדובר בהלכה מחייבת ואף עתירה בנושא זה לא התקבלה בעבר.
דחיפות רגולטורית: קריסת המודל המסורתי והמעבר ל-OTT
בחלק המרכזי של המכתב מציג קרעי תמונת מצב חריפה של שוק השידורים. לדבריו, כבר בסוף 2025 יותר מ-80% ממשקי הבית יהיו מנויי OTT, ושידורי הכבלים והלוויין יהפכו לזניחים. הוא מזכיר כי yes הודיעה כי מפברואר 2026 תשדר בלוויין רק ללקוחות בודדים – עדות נוספת לכך שהמודל המסורתי מתייתר. לפי קרעי, כאשר המעבר ל-OTT יושלם, הפיקוח החוקי הקיים יתבטל בפועל והשוק ייוותר ללא אסדרה. הוא גם מפנה לפסק הדין של בית המשפט העליון מפברואר 2025 שבו נקבע כי בעיות הפיקוח על תמיכה ביצירה ישראלית אינן ניתנות לפתרון במסגרת החוק הקיים וכי נדרשת חקיקה חדשה.
קרעי מסכם: לא ניסיון לעקוף חקיקה אלא צורך מקצועי מובהק
קרעי דוחה לחלוטין את הטענה כי הקמת ועדה מיוחדת נועדה לאשר את החוק המקורי ללא דיון אמיתי. לדבריו, הכוונה היא לקיים הליך חקיקה מלא, רצוף ומעמיק, בליווי הייעוץ המשפטי לכנסת ותוך ביצוע שינויים לפי הצורך. לטענתו, דווקא ועדה שתתמקד בחוק באופן ייעודי תוכל לפתח מומחיות ולנהל דיון מקצועי ומדויק יותר מאשר ועדה קבועה העוסקת במגוון נושאים במקביל.
בסיום דבריו הוא קורא לחברי ועדת הכנסת לתמוך במהלך וטוען כי ועדה מיוחדת נדרשת הן בשל הדחיפות והן בשל מורכבות הרפורמה. לדבריו, המהלך אינו ניסיון לעקוף מנגנונים פרלמנטריים, אלא תנאי הכרחי כדי להשלים את החקיקה בזמן ולאפשר לשוק השידורים לעבור לאסדרה עדכנית המתאימה למציאות הטכנולוגית החדשה.
