המינהל האזרחי מרחיב את פרויקט האתרים הסלולריים ביו"ש – ומתכנן שלב נוסף של כ-20 אתרים
לאחר שהאתר הראשון במצפה ישי החל לפעול וכל המפעילים כבר עלו עליו, המינהל האזרחי מקדם הרחבה של פרויקט שיפור הכיסוי הסלולרי ביהודה ושומרון
המינהל האזרחי מתכוון להרחיב את מכרז הקמת האתרים הסלולריים ביהודה ושומרון ולקדם שלב המשך שיכלול עוד כ-20 אתרים, כך נודע לזמן אוויר. לפי המהלך המסתמן, לא יפורסם מכרז חדש, אלא יורחב המכרז הקיים – צעד שנועד לקצר הליכים ולהאיץ את הפריסה.
במכרז המקורי זכו ארבע חברות קבלניות (מר טלקום, ברן, נקסטקום ומגדלי תקשורת) להקמת 22 אתרים סלולריים על אדמות מדינה שהוקצו על ידי המינהל האזרחי. החברות הסלולריות עצמן לא השתתפו בו, והמודל שנבחר נשען על הקמה מסובסדת בידי המדינה, כאשר המפעילים עולים על האתרים בהמשך ומשלמים דמי שכירות חודשיים. דמי השכירות נקבעו על 3,500 שקל לחודש לכל חברה, לכל אתר.
האתר הראשון בפרויקט החל לפעול בימים אלה במצפה ישי, וכל המפעילים כבר עלו עליו והחלו לספק שירות באזור. מדובר באתר בעל חשיבות מעשית מיידית, משום שהוא נותן מענה לבעיית כיסוי משמעותית בכביש 55 ובסביבתו.
אותו מכרז, שלב נוסף
כדי לקצר את ההליכים, במינהל האזרחי מעדיפים שלא לפתוח הליך מכרזי חדש, אלא להרחיב את המכרז הקיים ולאפשר לאותן ארבע זכייניות להתמודד גם על הקמת האתרים הנוספים. מבחינת המדינה, זהו ניסיון לשמור על רציפות ביצועית ולהתקדם מהר יותר בפרויקט, לאחר שהמסגרת כבר הוקמה והזוכות כבר נבחרו.
הבחירה במודל הזה אינה מקרית. גם במכרז הראשון החברות הסלולריות בחרו שלא להתמודד, והעדיפו להשאיר את הקמת התרנים והתחזוקה לגורם חיצוני. בענף מסבירים כי מבחינת המפעילים, אתרים ביהודה ושומרון כרוכים במורכבות גבוהה יותר – תפעולית, בטחונית ותחזוקתית – ולכן עדיף להן לשלם דמי שכירות קבועים ולהימנע מניהול ישיר של האתרים.
בפועל, המשמעות היא שהמדינה נושאת בשלב ההקמה הראשוני באמצעות המכרז המסובסד, בעוד המפעילים מצטרפים רק בשלב ההפעלה. המודל הזה נועד להתמודד עם כשל מתמשך בשוק: במשך שנים התלוננו חברות הסלולר על קושי ממשי לקדם הקמת אתרים חדשים באזור, בין היתר בשל מגבלות ביטחוניות, רישוי מורכב ואתגרים טופוגרפיים. במינהל האזרחי רואים במהלך הנוכחי רק שלב ראשון, וכי היעד הרחב יותר הוא הוספת עשרות אתרים חדשים ביהודה ושומרון, עד לכ-70 אתרים בסך הכול.
