קיסטון עולה לקרקע ומכוונת לשוק ה-AI: החלה הקמת חוות שרתים תת-קרקעית במתחם תחנת הכוח IPM
הקבוצה החלה בהקמת קמפוס דאטה סנטר בהשקעה של כ-1.5 מיליארד שקל ובהספק כולל של כ-40 מגה-ואט IT במתחם תחנת הכוח IPM בבאר טוביה. בחברה מכוונים ללקוחות הייפר-סקייל, ענן, נאו-קלאוד וגופים ביטחוניים, ומסמנים את יתרון האנרגיה כגורם המבדל המרכזי בשוק שבו מגבלות החשמל והחיבור לרשת הופכות לצוואר בקבוק
קבוצת קיסטון החלה בהקמת פרויקט הדאטה סנטר מהגדולים בישראל – קמפוס חוות שרתים תת-קרקעי במתחם תחנת הכוח IPM בבאר טוביה, בהספק כולל של כ-40 מגה-ואט IT ובהשקעה של כ-1.5 מיליארד שקל. הפרויקט מוקם באמצעות חברת TRIPLE-M וכולל שני מתקנים תת-קרקעיים, שכל אחד מהם מתוכנן בהספק של כ-20 מגה-ואט IT.
לפי קיסטון, השלב הראשון של הפרויקט, בהספק של 20 מגה-ואט IT, צפוי להימסר בינואר 2028. בחברה אומרים כי בחודשים הקרובים תימסר הודעה גם לגבי 20 המגה-ואט הנוספים. המודל שנבחר, הקמה תת-קרקעית בצמוד ובתוך מתחם תחנת כוח, נועד להציע ללקוחות רמת שרידות גבוהה, רציפות תפקודית גם במצבי קיצון, וזמינות אנרגטית חריגה ביחס לשוק המקומי. בנוסף, בכיר בחברה אומר כי כרגע נבחנת האפשרות להקמת עוד 2 מתקנים על קרקעות אגד שבבעלות הקבוצה.
מדובר במהלך שקיסטון מנסה למצב לא רק כפרויקט נדל"ני או תשתיתי, אלא כחלק ממגמה רחבה יותר שבה אנרגיה, דאטה ובינה מלאכותית מתכנסים לאותה פלטפורמה. החברה מכוונת ללקוחות הייפרסקייל, חברות ענן בינלאומיות, שחקני נאו-קלאוד וגופים ביטחוניים – שווקים שבהם זמינות החשמל והיכולת להתרחב במהירות הופכות לשיקול מרכזי לא פחות מהמיקום הפיזי או איכות המבנה.
לא ממתינים למילוי מלא של המתקן הראשון
מהשיחה עם בכיר בקיסטון עולה כי החברה אינה מתכוונת בהכרח להמתין עד למילוי מלא של המתקן הראשון לפני שתתקדם משמעותית עם המתקן השני, אך גם אינה מציגה כעת לוח זמנים סגור ומחייב לכל שלב. "ננהל את זה בשום שכל", אמר הבכיר. לדבריו, מדובר ב"תהליך בנייה מבוקרת", אך לא כזה שייעצר עד להשלמת האכלוס של השלב הראשון. "נתקדם די מהר", הוסיף.
המסר הזה חשוב, משום שהוא מלמד כי בקיסטון מבקשים לשדר לשוק קצב ביצוע מהיר יחסית, גם אם לא אגרסיבי או ספקולטיבי מדי. מבחינת החברה, עצם תחילת הבנייה היא מרכיב מהותי באסטרטגיית השיווק והמכירה. "אנחנו במגעים כבר הרבה זמן. תחילת בנייה חשובה לשחקנים האלה. אנחנו רואים הרבה מאוד מצגות, אבל אנשים רוצים לראות משהו ממשי", אמר הבכיר. "CAPEX של 1.5 מיליארד שקל זה לא בא ברגל, וככה רואים מי רציני ומי לא".
יתרון האנרגיה הופך לנכס המרכזי
אם יש ציר אחד שחוזר שוב ושוב במסרים של קיסטון, הוא נוגע לחשמל. בחברה מזהים את מגבלות האנרגיה והחיבור לרשת כחסם המרכזי שמתפתח כיום בשוק הדאטה סנטרים, ולכן בונים את כל התזה העסקית סביב היתרון היחסי של מיקום הקמפוס בלב מתחם תחנת כוח פעילה.
"האנרגיה היא המגבלה המרכזית היום", אמר הבכיר. לדבריו, לקיסטון כבר יש את שלושת המרכיבים הקריטיים: אנרגיה, קרקע והון – ולכן כל שותף פוטנציאלי שייכנס יצטרך להביא ערך שאין לחברה כיום. "אנרגיה יש לנו, קרקע וקפקס יש לנו, ולכן שחקן שבא אליי צריך להביא לי משהו שאין לי".
בהודעת החברה הודגש כי הקמת הקמפוס בלב מתחם תחנת הכוח מהווה יתרון תחרותי מהותי, עם זמינות אנרגטית גבוהה, יציבות אספקה, רציפות תפקודית ארוכה במצבי קיצון ופוטנציאל הרחבה משמעותי מעבר ל-63MVA. במילים אחרות, קיסטון מבקשת להדגיש שלא מדובר רק בחיבור קיים בהספק גבוה, אלא גם ביכולת להרחיב את הקמפוס בעתיד – יתרון חשוב במיוחד בתקופה שבה קבלת חיבורי חשמל גדולים הופכת למשימה מורכבת יותר ויותר.
תחנת הכוח IPM, שהחלה לפעול בשנת 2021, מייצרת כ-450 מגה-ואט. לפי קיסטון, מדובר בכ-3.5% מייצור החשמל בישראל. התחנה נבנתה על ידי סימנס אנרגיה ומופעלת על ידה, ופועלת בטכנולוגיית מחזור משולב המבוססת על טורבינות גז וקיטור. בחברה מציינים כי התחנה היא אחת התחנות הבודדות בישראל שהרגולציה מאפשרת להן למכור את מלוא החשמל גם ללקוחות פרטיים – נתון שמחזק את האפשרות להפוך את חוות השרתים לאחד מצרכניה המרכזיים.
הכוונת הפרויקט ללקוחות עוגן גדולים
בקיסטון לא מסתירים כי הפרויקט מכוון מלכתחילה ללקוחות עוגן גדולים. בחברה מדברים על הייפרסקיילרים, חברות ענן בינלאומיות, שחקני נאו-קלאוד בעלי אופי ביטחוני וגופים ביטחוניים. עצם הקמת המתקן, מבחינתם, נועדה לא רק לייצר נכס אלא גם לשפר את האמינות מול אותם שחקנים.
בשוק הדאטה סנטרים, ובוודאי בעולמות AI וענן, לקוחות גדולים בוחנים לעומק לא רק תכנון תיאורטי, אלא גם ודאות תשתיתית, לוחות זמנים, זמינות חשמל, מוכנות קרקע והתקדמות בפועל. לכן המסר של קיסטון הוא שהמעבר משלב התכנון לשלב הביצוע אמור לשפר את יכולתה לחתום על עסקאות משמעותיות.
החברה אינה פוסלת הכנסת שותפים, אך גם כאן המסר זהיר. לדברי הבכיר, לקיסטון כבר יש שותפים במתחם התחנה ובקרקע, ולכן הכנסת שחקן נוסף תישקל רק אם יביא מרכיב משלים שאין כיום – לקוח אסטרטגי, יכולת מסחרית מיוחדת, מומחיות תפעולית או יתרון אחר.
בהמשך – חיבור בין נכסי האנרגיה, הדאטה והכבל התת-ימי
לצד הפרויקט בבאר טוביה, בקיסטון מקדמת גם שני מתקנים נוספים על בסיס קרקעות של אגד. בחברה מגדירים את המתקן הנוכחי כראשון והמתקדם מבין שלושה מתקנים הנמצאים בשלבי ייזום ופיתוח שונים במסגרת זרוע הדאטה סנטרים של הקבוצה.
בשיחה עם הבכיר עלתה גם השאלה האם בעתיד תבקש הקבוצה לשלב בין פעילות חוות השרתים לבין נכסי תשתית אחרים, כולל בתחום הכבל התת-ימי (קיסטון שותפה בפרויקט צנטוריון במקטע הישראלי שלו, אך המלחמה שיבשה את לוחות הזמנים ולא ברור כרגע האם ומתי ייצא לדרך ג.פ.). התשובה הייתה חיובית ברמה האסטרטגית, גם אם לא המיידית. "אנחנו כרגע רצים על דברים בנפרד, אבל ברגע שיתאפשר כן נרצה לחבר ביניהם", אמר. "כמו שיש בין תחנת הכוח לחוות".
נבות בר, יו״ר IPM ומנכ״ל קיסטון: “העולם נכנס לעידן שבו דאטה וחשמל הם אותו סיפור. הביקוש לבינה מלאכותית ושירותי ענן מייצר צורך חסר תקדים בתשתיות אנרגיה זמינות ואמינות. הפרויקט הזה מבטא בדיוק את החיבור הזה – תשתית אנרגיה שמזינה ישירות את מנועי הצמיחה של העשור הבא. בעידן של מגבלות אנרגיה, זמינות החשמל הופכת לגורם מפתח ביכולת להקים ולהפעיל תשתיות AI בקנה מידה. הפרויקט הנוכחי הוא סנונית ראשונה במהלך רחב יותר, במסגרתו קיסטון פועלת לבניית פלטפורמה משמעותית בתחום הדאטה סנטרים בישראל".
