הממשלה מקדמת מהפכה בקרקעות הציבוריות לטובת הקמת אנטנות
הצעת החלטה חדשה מבקשת לפתוח בפני חברות הסלולר נכסים של המדינה, הרשויות המקומיות וגופים ציבוריים נוספים, ולהגביל את התשלום עבור השימוש בהם. המטרה היא להגדיל את מספר האתרים ולשפר את הכיסוי הסלולרי
הממשלה מבקשת להפוך את הקרקעות והנכסים הציבוריים למאגר מרכזי להקמת אנטנות סלולריות. לפי טיוטת החלטה שהגיעה לידינו, שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, יקדם חקיקה שתאפשר לקבוע תשלום או תשלום מרבי עבור הצבה, הפעלה ותחזוקה של מתקני שידור. מדובר בהתחלה של מהלך שכבר יש לו התנגדויות ולכן הוא לא יובא לאישור הממשלה עד שהנושא לא יוסדר וכל הצדדים יגיעו להבנות.
התשלום יתבסס על העלויות הישירות של הגוף המחזיק בנכס ולא יכלול רכיב שמטרתו השאת רווחים. המשמעות היא שהמדינה מבקשת למנוע מגופים ציבוריים להתייחס לנכס המתאים להקמת אנטנה כמקור להכנסה מסחרית, ובמקביל להעניק לחברות הסלולר ודאות גדולה יותר לגבי עלויות הפרישה.
לפי דברי ההסבר להצעה, רק כ-10% מהאנטנות בישראל מוצבות כיום במקרקעין ציבוריים. בממשלה סבורים כי פתיחת נכסים של המדינה, הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות וגופים ציבוריים נוספים תגדיל את היצע האתרים ותסייע בהרחבת הרשתות.
כיום נדרשות חברות הסלולר לנהל משא ומתן נפרד מול כל גוף המחזיק בנכס מתאים. המחירים, התנאים ומשך הטיפול משתנים ממקרה למקרה. לכך מצטרפת ההתנגדות הציבורית להצבת אנטנות בקרבת אזורי מגורים, שמצמצמת עוד יותר את מספר האתרים הזמינים.
המחסור מעניק לבעלי הנכסים המתאימים כוח מיקוח משמעותי. לפי משרד התקשורת, התוצאה היא עלייה בעלויות, עיכוב בהקמת מתקנים חדשים וקושי לתכנן השקעות לטווח ארוך. ההסדר המוצע אמור ליצור מסגרת אחידה יותר ולהפחית את חוסר הוודאות.
ההצעה צפויה לחול, בתנאים שייקבעו בהמשך, על קרקעות מדינה, נכסים של חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות וחברות עירוניות, תאגידים שהוקמו בחוק וגופים המתוקצבים או נתמכים בידי המדינה. במקרים מסוימים היא עשויה לחול גם על קרקעות המוחזקות בידי אגודות שיתופיות.
לא רק מחיר: המדינה רוצה גם להכריע במחלוקות
לצד הגבלת התשלום, ההצעה מבקשת לקבוע מנגנון להכרעה במחלוקות בין חברת סלולר המעוניינת להקים מתקן לבין הגוף המחזיק בנכס. המנגנון נועד לטפל גם במקרים שבהם ההתנגדות להקמת האתר מנומקת בשיקולים תפעוליים, ביטחוניים או בטיחותיים.
פרטי המנגנון עדיין לא נקבעו. הטיוטה אינה מבהירה מי יכריע במחלוקות, כמה זמן יימשך ההליך ומה יהיו סמכויותיו. נושאים אלה אמורים להיות מוסדרים בתיקוני החקיקה.
המהלך ממשיך החלטות ממשלה קודמות שנועדו להסיר חסמים מפרישת תשתיות סלולר. בפברואר 2023 הוחלט להקים צוות בין-משרדי שיבחן דרכים לקידום רשתות סלולריות מתקדמות. במרץ 2026 התקבלה החלטה נוספת שנועדה להנגיש נכסי מדינה להקמת מתקני שידור ולהסדיר מנגנון השגות בין משרדי הממשלה.
ההצעה הנוכחית מרחיבה את הטיפול גם לנכסים של רשויות מקומיות וגופים ציבוריים נוספים, ומתמקדת באחת הסוגיות הרגישות ביותר עבור חברות הסלולר: המחיר שהן משלמות עבור הקרקע.
המחלוקת עם רמ"י עדיין פתוחה
חלק נוסף בהצעה נועד לפתור את המחלוקת בין חברות הסלולר לרשות מקרקעי ישראל. הסכם הגג האחרון בין הצדדים, שהסדיר את ההרשאות והתשלומים עבור מתקני סלולר, הסתיים בסוף 2024 ומאז לא הושלם הסדר חדש.
הקושי בולט כאשר הקרקע מנוהלת בידי רמ"י אך מוחזקת בידי צד שלישי. במקרים כאלה חברת הסלולר עשויה להידרש לשלם גם למחזיק בקרקע וגם לרמ"י, דבר שמגדיל את עלות האתר.
לפי הטיוטה, יוקם צוות בהשתתפות נציגי רמ"י, משרד התקשורת ואגף התקציבים במשרד האוצר. הצוות יקבל 60 יום לגבש המלצות בנוגע לדמי השימוש הנוספים שגובה רמ"י במקרים אלה.
בגיבוש ההמלצות יהיה ניתן להתחשב בעלויות הטיפול בבקשה, בסוג המתקן, בשטח הדרוש לו, במיקומו ובאפשרות שכמה מפעילים ישתמשו באותו אתר. גם כאן נקבע כי התשלום לא אמור להתבסס על שווי השוק של הקרקע או לשמש להשאת רווחים.
המלצות הצוות יוגשו ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל ולשרי התקשורת והאוצר. לאחר מכן יידרש שר הבינוי והשיכון, המשמש יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, להביא הצעת החלטה לדיון במועצה בתוך 30 יום.
עבור חברות הסלולר מדובר במהלך שעשוי לפתוח מאגר גדול של אתרים, להפחית עלויות ולסייע בשיפור הכיסוי. אבל השינוי לא יהיה מיידי. הצעת ההחלטה עדיין צריכה להתקבל, ולאחר מכן יהיה צורך להשלים את עבודת הצוות ולקדם את תיקוני החקיקה והתקנות.
המהלך גם לא יאפשר לעקוף את דיני התכנון והקרינה. כל אנטנה תמשיך להיות כפופה לחוק התכנון והבנייה, לחוק הקרינה הבלתי מייננת ולהיתרים הנדרשים. השינוי שהממשלה מבקשת לקדם נוגע לגישה לקרקע הציבורית ולמחיר השימוש בה, ולא לדרישות הבטיחות החלות על הקמת האנטנות.
