המלחמות סביב הטיפול בבעיות דואר ישראל גלשו לחילוקי דעות קשים בין משרד התקשורת למשרד האוצר ואגף התקציבים סביב תקציב משרד התקשורת והיכולת שלו לממן פרויקטים שונים מתקציבו בזמן המלחמה. המשרדים נקלעו למחלוקות בעקבות המתיחות הקיימת סביב דואר ישראל והניסיון להדיח את יו"ר החברה מישאל וקנין, וכעת באגף התקציבים משיבים מלחמה שערה, כדי להוריד את הנושא מסדר היום ולקדם את הפרטת החברה, וכדי לאלץ את שר התקשורת שלמה קרעי לחתום על שיעבודים שהחברה חייבת כדי לקבל הלוואות מבנק הפועלים.
לאחרונה התקיימו שיחות של אנשי משרד התקשורת גם עם מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר בניסיון למצוא פתרון לבעיה, וזאת אחרי שדואר ישראל פנה במכתב וביקש שוב חתימה על השיעבודים. גם החשכ"ל עורב בנושא כדי שבכל זאת ניתן יהיה להעמיד את רשימת הנכסים לשביעות רצונו של בנק הפועלים.
הרבעון הרביעי צפוי להיות רבעון הפסדי בדואר ישראל על רקע המלחמה והחברה מבקשת ממשרד התקשורת (בפעם המי יודע כמה), לחתום על שורת שעבודים שהחברה נזקקת להם לטובת קיום פעילותה השוטפת. השעבודים של נכסי נדל"ן נדרשים כנגד הלוואות שהחברה חייבת ובלעדיהם היא תתקשה לתפקד. הסמכות לכך היא של שר התקשורת שלמה קרעי.
כמו להרבה מאד עסקים במשק, המלחמה צפויה לפגוע בדואר ישראל, וזאת בעיקר ברבעון הרביעי של השנה שנחשב לחזק מאוד יחסית בשל היקף הקניות בו. ואולם העובדה שטיסות צומצמו, אנשים מסתגרים בבתיהם ופחות קונים, צפויה להביא לירידה רצינית בהכנסות ממשלוח חבילות.
במשרד האוצר ובדואר ישראל קיים חשש גדול שללא השיעבודים החברה תחזור שוב למצב פיננסי בעייתי וממילא לא ניתן יהיה להפריטה. לכאורה הויכוח בין הצדדים נסוב סביב השאלה איזה נכסים לשעבד. מצד אחד הדואר גיבש את רשימת הנכסים שלדעתו צריך לשעבד, ומנגד משרד התקשורת חלוק על הרשימה ורוצה שהנכסים שישועבדו לא יהיו נכסים פעילים – מה שבנק הפועלים לא מוכן לאשר.
אבל לכולם ברור שהרקע למלחמות והמצב שהחברה נקלעה אליו הוא סביב הניסיון של קרעי להדיח את יו"ר דירקטוריון דואר ישראל מישאל וקנין ומינוי דירקטורים נוספים מטעם קרעי ודודי אמסלם הממונה על רשות החברות, ושאם הנושא הזה היה יורד מסדר היום, ניתן היה להתקדם במהירות בדרך לפתרון כל המחלוקות סביב החברה וההפרטה. בדרך מעורבבים במלחמה הזאת גם משרד האוצר ורשות החברות, וכמובן עתידה של ההפרטה שנראה שעומדת על כרעי תרנגולת.
