עם אישור התקציב בממשלה בשבוע שעבר התברר שאגף התקציבים מרט למשרד התקשורת את הנוצות. אמנם בגוף (תקציב הבסיס) הוא לא פגע, אבל הכנפיים (חדשנות, קידום פרויקטים) נפגעו ועוד איך. 2024 תצטרף לשנים קשות בעבר שבהן המפעילים נאלצו לשלם יותר ולקבל פחות.
על החברות הסלולריות יוטל השנה מס בדמות ביטול הנחות על אגרות תדרים, שבאופן טבעי זה הנושא עם הכי הרבה כסף ולכן הוא תופס את רוב הכותרות. אבל אסור לשכוח את נושא החדשנות שהמשרד מנסה לקדם בשנים האחרונות ביחד עם רשות החדשנות וכרגע אין לזה זכר בתקציב.
זו פגיעה לא רק בחברות אלא בתעשיית הסטארטאפים שעכשיו במקום שייעזרו בחברות הסלולריות הישראליות לטובת ניסויים ופיתוחים טכנולוגיים, יעשו את זה עם חברות בחו"ל.
כתבנו לאחרונה שבתקציב שניתן לקרעי הוא יכול לחולל פלאים אם רק יידע לזהות נכון את המטרות שיכולות לתת לו את הגושפנקא על שינוי מבני בשוק, ובראש ובראשונה ציינו את נושא המחירים בשוק הסיטונאי. זו הזדמנות גדולה לקרעי להביא בשורה לצרכנים אם יידע לעבוד נכון.
אבל יש עוד כמה דברים שקרעי יכול לעשות כדי לייצר שינוי מבני. הראשון ביניהם הוא לנצל את ההזדמנות שאנו בתקופת משבר לטובת רפורמה במבנה משרד התקשורת. נזכיר שקרעי הסכים לבדיקת היתכנות להקמת רשות תקשורת בשנה שעברה, אבל מן הסתם המלחמה שיבשה הכל ועל רקע היחסים עם האוצר אין סיכוי שזה יקרה. אבל להקים משרד תקשוב שיכלול בתוכו את משרד התקשורת ועוד רשויות שונות ממשלתיות כמו מערך הסייבר, ישראל דיגיטלית, רשות החדשנות, מועצת שידורים מצומצמת ועוד – זה נושא שקרעי יכול למנף ולנצל את העיתוי הנוכחי לטובת שינוי מבני באופן שבו מתפקד משרד התקשורת.
במשרד התקשורת היו כמה רעיונות בשנים האחרונות כיצד ניתן להפוך את משרד התקשורת המיושן למשהו קצת יותר מתקדם. התקציב שקוצץ לקרעי יכול דווקא להוות עבורו הזדמנות לבנות משהו חדש. בכל מקרה זה לא יכול להיות יותר גרוע מאשר עכשיו, כשמשרד התקשורת לא יכול להראות גרם חדשנות, ולא יכול לקדם יישומים ופרוייקטים טכנולוגיים חדשים.
















