התוכנית של חח"י למיזם הסלולר וכיצד הוא ייראה

בהודעה שפרסם שר התקשורת שלמה קרעי בדבר תמיכה במיזם הסלולר של חברת החשמל שבוע שעבר, הוא מתייחס למודל ההפעלה שחח"י מעוניינת בו שנקרא Scaas – ׁsmall cells as a serviceׁ. המודל מתייחס לרעיון של הקמת תאי סלולר זעירים על רשת החלוקה של חברת החשמל, עם דגש על ההבחנה בין אתרי מקרו לאתרים קטנים.

אנחנו חושפים כאן את עיקרי התוכנית שהוצגה למשרד התקשורת. למרבה הצער צפוי שהדיונים סביב למיזם יימשכו עוד הרבה מאוד זמן, בעיקר בגלל בירוקרטיה ממשלתית, והתנגדות (אפשר להגיד כמעט אוטומטית) של אגף תקציבים ליוזמות של מונופולים ממשלתיים מלהתרחב למגרש השוק הפרטי. זה מזכיר את ההתנגדות התקיפה של אגף התקציבים ליוזמת קצא"א להנחת כבל אופטי בין אשקלון לאילת, על מנת שיהווה תווך לפרויקט רחב יותר של חיבור המזרח הרחוק ואירופה, וגם כחלופה למעבר דרך מצרים. רק אחרי שאגף התקציבים ורשות החברות גיבשו סט של כללים שינטרלו את הניהול המסחרי בפרויקט מקצא"א, וקביעה מפורשת שמי שימכור את הקיבולת במיזם יהיה שחקן תקשורת, אושר המיזם. זה גם מה שקרה עם פרויקט הסיבים של IBC שחח"י שותפה בו אבל לא שולטת בו, והוא מנוהל על ידי חברה חיצונית עם רוב לבעלי מניות פרטיים.

אז איך המיזם הולך להיראות? ברשת החלוקה של חח"י כ-300,000 עמודי חשמל, והכוונה להקים תאים זעירים בגובה כ-3.5 מ' מעל הקרקע, ולבצע את כל פעילות ההתקנה והתחזוקה ברשת 'חיה', ללא הפרעה או שיבוש באספקת החשמל.  

התוכנית של חח"י לשימוש במתקניה לטובת הסלולר, החלה לפני מספר שנים במסגרת ניסוי שהחברה עשתה ברעננה ביחד עם פלאפון. הניסוי שנעשה ברעננה הוכיח כמה נקודות חשובות:

(א) שזה ניתן לביצוע (זה לא היה פשוט, היו הרבה מאוד בעיות הנדסיות)

(ב) שיש לזה ביצועים מצוינים ברשת סלולרית

(ג) שזה עומד בכל הדרישות (החמורות) של המשרד להגנת הסביבה (מבחינת שדות אלקטרו־מגנטיים)

(ד) שזה לא מוסיף פגיעה לסביבה (לא מקימים עמודים חדשים)

(ה) העלויות (הקמה ותחזוקה) נמוכות, כעשירית מעלות הקמת תא מקרו (וככל שמשרד התקשורת יתיר שיתוף, במתכונת שהמיזם הציע, MORAN או MOCN).  

לכן הפרויקט יכול להיות Game Changer בפריסת דור חמישי, וסוף־סוף יאפשר לספק את הקצבים הגבוהים, שהפריסה הנוכחית של תאי המקרו לא מצליחה לספק.

יחד עם זאת, יש הטוענים שהאתרים הזעירים מוגבלים ביכולתם להכיל מעל ל – 6 חברות ולכן ספק אם הפרויקט יהיה כלכלי. הסבה היא שלכל בעל ספקטרום בארץ יש קוד-זיהוי רשת אותו קיבל ממשרד התקשורת והוא מתואם ברמה הבינלאומית (פרטנר 42501, סלקום 42502 וכו). כל אתר סלולרי (לא משנה היצרן) יכול לשדר עד 6 קודי-זיהוי כאלה בו זמנית.
אתר סלקום היום משדר כבר שלושה קודים: של סלקום, של גולן ושל וויקום.
אתר PHI משדר שניים (פרטנר והוט) פלוס אחד לפחות (צהל).
אתר פלאפון משדר אחד (פלאפון) וכנראה עוד אחד (צהל – גיבוי?). לזה צריך להוסיף את אות הזיהוי שקיבלה כבר חח"י ללא קשר למיזם זה (אלא בהקשר למונים חכמים), ועוד אותות זיהוי שיינתנו לגופים ארציים, ולגופים מוסדיים וכו'. לטענת גורמים בחברות הסלולריות יש פתרונות לבעיה הזו, וגם בחח"י סבורים שבשל האופן שבו הם רוצים לבנות את האתר הזעיר, יימצא פתרון לבעיה. ייתכן, ובכל מקרה אותם אלה שקוראים לבדוק את העניין טוענים שאתרים זעירים כמו אתרי מקרו מוגבלים מבחינת קוד הזיהוי ל – 6 חברות בכל מקרה. ימים יגידו כיצד הנקודה הזו תיפתר.

בחח"י, וגם לא במשרד התקשורת, אף אחד לא מחפש להקים מונופול נוסף. החברות הסלולריות מקימות כיום תאים זעירים בעצמן בכל מיני אפשרויות (בעיקר על קירות מבנים, בחוץ ובפנים (לכיסוי Indoor), והן ימשיכו לעשות זאת. יתרון המיזם הוא העמדת תשתית קיימת של עמודי החשמל ברשת החלוקה לשימוש חברות הסלולר, מה שמוריד מהותית עלויות, ומגדיל זמינות, ומאפשר פריסה מהירה של אלפי תאים זעירים בשטח העירוני.  

ללא קשר, חברות תקשורת מקימות תאי מקרו על עמודי חשמל ברשת ההולכה של חברת חשמל. יש יותר מ-100 אתרים כאלה, וזה ימשיך. זה נושא "בעייתי", כי כל טיפול מחייב הפסקת החשמל בעמוד, והפסקת חשמל ברשת ההולכה – סגירת קו הולכה – זה כמו סגירת מרכזייה סלולרית. זה לא תהליך פשוט, צריך לתכננו מראש, ולעשותו בשעה שאין עומס. תיקון משהו פשוט מחייב לפעמים המתנה של חודש-חודשיים. זה מקשה מאוד על התחזוקה, ואין לכך פתרון.  

המודל של IBC, שהוא המודל שחברת החשמל מבקשת, הוא שהחברות הסלולריות שותפות במיזם, חברת החשמל איננה בעלת השליטה והמיזם איננו חברה ממשלתית. הנעשה בחברה שקוף למפעילים. חברת החשמל לא משקיעה במיזם (לכן צרכני החשמל לא נושאים בסיכונים) ומקבלת תמורה נאותה עבור שימוש בתשתיותיה (ועבור העבודה שהיא עושה).

ככל שמשרד התקשורת ויתר הגופים הממשלתיים ישחררו את המיזם, והוא יתחיל לפעול, כך ייטב.