ניתוח |מצב הצבירה הפוליטי של קרעי יכתיב ההחלטה בסוגיית ההפרדה המבנית בבזק

הדיווח של בזק היום על הסכמה עם העובדים לגבי קידום ביטול ההפרדה המבנית, אינו מגיע משום מקום. להיפך, בעלת השליטה בבזק, קרן סרצ'לייט, יודעת שלא ניתן לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצה ללא הסכמת העובדים, והם, כפי שחשפנו, כבר הודיעו שלא יאפשרו לכך לקרות מבלי שיסגרו איתם דברים קודם.

האביב ממשמש ובא, וגם ביחסים בין הוועד בבזק לבעלת השליטה אנו רואים ניצנים של פריחה, ולכן מבחינת סרצ'לייט הדבר החשוב ביותר שנותר לה הוא לתקוף מחדש את סוגיית ביטול ההפרדה המבנית, ובלי הסכמת העובדים היא לא יכולה. היא גם יודעת שיהיה מחיר גבוה למהלך והעובדים יצטרכו לקבל פיצוי, אבל זה מחיר ששווה לה לשלם כי ביטול ההפרדה המבנית שווה עבורה הון.

אבל יש עוד סיבה לכך שלסרצ'לייט חשוב לקדם את ביטול ההפרדה כבר השנה. כאן אנו חושפים שתחזית הרווח השנתית של קבוצת בזק לשנת 2024 לא דומה לתחזית הרווח של 2023. לדברי מקורות בחברה, אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, הרי שעד לפני כחודש התחזית עמדה על פחות ממיליארד שקל. החברה צפויה לדווח על כך בדוחות השנתיים הקרובים. נדגיש שהנתונים לא סופיים והמספרים יכולים להשתנות בהתאם לתחזיות משתנות של החברה, אבל אלו המספרים שהיו מעודכנים עד לפני מספר שבועות.

הסיבה לירידה נעוצה בשורה של גורמים וביניהם המצב הכלכלי באופן כללי במדינה, עלייה בהוצאות, ואף שחיקה ברווחיות של חברת הלוויין yes. בזק צופה השנה גם שחיקה משמעותית במחירי השוק הסיטונאי, אם כי זו לא הסיבה המרכזית לירידה ברווחים.

על פי תחזית הרווח של הקבוצה ל-2023, היא צפויה לסיים עם רווחים של 1.3 מיליארד שקל, כך שמדובר בירידה משמעותית. תחזית הרווח עודכנה במהלך השנה לפני המלחמה, ובזק לא תיקנה אותה בשל המלחמה, למרות החששות מפגיעה ברווחיות חברת הסלולר פלאפון בעקבות ההכנסה היורדת מרומינג לחו"ל, כך שנראה שהמלחמה גם הביאה לבזק הכנסות משמעותיות מהמגזר הביטחוני.

כך שהדרך של סרצ'לייט לתיקון הירידה הצפויה ברווח, במקביל לעלייה בשער המניה, עוברת דרך ביטול ההפרדה המבנית.

רק נזכיר שחילופי השלטון בשנה שעברה עיכבו את הדיון בביטול ההפרדה. זו הבטחה שבזק קיבלה ועמדה על שולחנה של המנכ"לית הקודמת, לירן אבישר בן-חורין. אלמלא עזבה את התפקיד, סביר להניח שבזק הייתה כבר במקום אחר בכל הקשור לביטול ההפרדה. מהי עמדתו של שר התקשורת שלמה קרעי בנושא אנחנו לא יודעים, אבל אם לשפוט על פי התנהלותו בשנה שעברה בכל הקשור לאישור לסרצ'לייט לרדת באחזקות גרעין השליטה, אחד הדברים שהיו חשובים לו במו"מ הוא ההסדרה של היחסים מול העובדים, ושהם לא ייפגעו מהמהלך. כך שסביר להניח שזו עוד סיבה שבסרצ'לייט רוצים שקט בגזרת העובדים.

מבחינת בזק, מה שחשוב הוא שהסוגיה תיכנס לתוכנית העבודה של המשרד עוד השנה – שהנושא לא יידחה בעוד שנה בגלל המלחמה או בגלל עניינים אחרים. אבל זה לא הולך להיות קל בכלל. בזק סומכת על הזיכרון הקצר של הציבור, אבל מתחרותיה ידאגו להזכיר לה מהן ההשלכות של ביטול ההפרדה המבנית. זה שמשרד התקשורת הביע נכונות כמה פעמים לשקול את העניין לא מבטיח כלום.

ההצלחה של מהלך לביטול ההפרדה המבנית מותנית במצב הצבירה של קרעי והמשרד בנקודת המפגש, וכאן יש כמה אירועים שיכולים להשפיע:

א. המשרד אמנם הבטיח לבזק את ביטול ההפרדה המבנית, אבל עוד לפני כן הייתה הקלה בדמות ביטול ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית. זה היה אורנים קטן של ההפרדה. ואם בוחנים את הסוגיה, אז אין מנוס מלקבוע שזה היה כישלון אדיר של משרד התקשורת. כל הרעיון של הביטול בין ספק לתשתית (שהוא הכרחי וחיוני והיה צריך לבטלו) היה שהמשרד יפתח במקביל שוק סיטונאי אפקטיבי, כלומר שאם הוא נותן לבזק את המתנה הכי גדולה שביקשה, היא חייבת לשלם על זה דרך הורדת מחירים סיטונאיים בצורה משמעותית. ומה קרה בפועל? משרד התקשורת נתן לבזק את מה שביקשה, במילים אחרות נתן לה היתר להרוויח מאות מיליונים כתוצאה מהמהלך, אבל במקביל חיסל את כל השחקנים הקטנים בשוק. זו הייתה טעות גדולה מאוד שכולנו משלמים עליה, חוץ מבזק כמובן.

ב. אפשר לשאול מי צריך את כל השחקנים הקטנים וספקיות האינטרנט לסוגיהן ומהי תרומתן לשוק, אבל אי אפשר לחסל אותן בהחלטה של משרד ממשלתי. משרד התקשורת שגה שגיאה קשה ביותר כשלא הפחית את מחירי השוק הסיטונאי מזמן ובמקביל לאישור שנתן לבזק בביטול ההפרדה בין ספק לתשתית. לא בטוח שמישהו מבין עד כמה חמור המחדל הזה, שמשרד ממשלתי פועל נגד שחקנים קטנים ומעדיף לחזק את השחקנים הגדולים.

כאמור, קשה לדעת מה הלך הרוח של משרד התקשורת היום. יש מעט מאוד אנשים שנותרו שם שמבינים את הנקודה הזו, ואם הם מבינים, הם חסרי אנרגיה לטפל בה.

זה מביא אותנו לאפשרות שנראית כרגע תיאורטית אבל נשענת על יסודות מוצקים: ביטול ההפרדה המבנית תהווה מבחינת המשרד הקלה סבירה להורדת מחירים משמעותית במחירי השוק הסיטונאי. במילים אחרות, ככל שהמשרד יפחית את מחירי השוק הסיטונאי בכל מובניו, כלומר גם מחיר האינטרנט וגם מחיר השימוש בתשתיות הפיזיות של החברה – יהיה לו קל יותר לתת לבזק את ביטול ההפרדה המבנית. זה יהיה הקלף שעליו תנגן בזק בכל מקרה – אם הכיתם אותנו כל כך קשה במחירים סיטונאיים נמוכים, לפחות תנו לנו פיצוי בדמות ביטול ההפרדה המבנית. זה מה שהחברה תטען.

צריך לזכור את העמדה המסורתית של רשות התחרות שמזמן סברה שההפרדה המבנית בבזק מזמן לא רלוונטית ובכל מקרה התייחסה אליה ולחברות הבנות כקבוצת תקשורת אחת, ואת העובדה שסמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, אלעד מקדסי, מגיע משם. צרפו לזה את העובדה שגם במשרד האוצר סבורים שההפרדה מיושנת במתכונתה הנוכחית, ותקבלו מרשם מדוע למהלך כזה יש סיכויים לקרות, או לפחות לקבל את הסכמת המשרד לבחון מחדש את הנושא עוד השנה. הכל בסופו של דבר תלוי במצב הצבירה של איש אחד – קרעי.